שקד תבחן שני מודלים לעבודת נציבות הביקורת על הפרקליטות

מציעה שני מודלים שינוסו כל אחד למשך שנה: בשנה הראשונה תתקיים ביקורת פרטנית לצד ביקורת מערכתית; ובשנה השנייה הביקורת המערכתית תיושם כביקורת פנים, והביקורת הפרטנית תישאר תחת הנציבות ■ בשני המודלים הביקורת תחול גם על היועמ"ש

איילת שקד / צילום: איל יצהר
איילת שקד / צילום: איל יצהר

שרת המשפטים, איילת שקד, תעגן בחוק את נציבות הביקורת על הפרקליטות, והיא מציעה שני מודלים שינוסו כל אחד לתקופה של שנה. בשניהם הביקורת תיעשה גם על עבודת היועץ המשפטי לממשלה; ובשניהם תיערך ביקורת פרטנית על עבודת הפרקליטים, ולא רק ביקורת מערכתית.

בתום דיונים רבים ומאבק עיקש של הפרקליטים נגד עבודת הנציבות בראשות השופטת בדימוס, הילה גרסטל, הודיעה היום (ב') שקד על המתווה אותו תוביל לצורך עיגון נציבות הביקורת על הפרקליטות בחוק.

לפי המתווה שמציעה שרת המשפטים, בשנה הראשונה, מרגע היכנסו של החוק לתוקף, תחול תקופה בה תתקיים ביקורת פרטנית לצד ביקורת מערכתית בגוף הנציבות. בשנה זו יינתנו הגנות לפרקליטים החשופים לביקורת פרטנית.

בשנה השנייה, כפי שהמליץ השופט אליעזר גולדברג בדוח שחיבר בנושא, הביקורת המערכתית תיושם במודל של ביקורת פנים, והביקורת הפרטנית תישאר תחת נציבות הביקורת. 

גם בשנה זו תינתנה הגנות לפרקליטים החשופים לביקורת פרטנית. לפי המתווה שמציעה שקד, בתום השנתיים תחליט שרת המשפטים מהו המתווה הנכון יותר להמשך פעילותה של הנציבות. השרה הדגישה כי בשתי התקופות הביקורת תחול גם על היועמ"ש. זאת, בהתאם להמלצות גולדברג.

לדברי שקד, "אעגן את נציבות הביקורת בחקיקה. השופט גולדברג כתב בדוח שהגיש לי כי 'כגודל הסמכות גודל העין המפקחת'. אי לכך, המתווה מציע שני מודלים לבחינת עיגון הנציבות בחוק. שני המודלים יכילו ביקורת על היועמ"ש וביקורת פרטנית. מודלים אלה ינוסו הלכה למעשה בתקופה של שנה כל אחד, ורק לאחר מכן יחליט שר המשפטים אילו מבין שני המתווים נכון יותר כדרך קבע, כי 'אין חכם כבעל ניסיון'". 

השרה הוסיפה ואמרה: "המתווה יאזן בין האינטרסים, החששות והרצונות של הצדדים השונים ויאפשר בחינה רצינית של האלטרנטיבות דה-פקטו. המטרה שעומדת לנגד עיניי היא פרקליטות חזקה ועצמאית, פרקליטות המשתפת פעולה עם נציבות הביקורת, ומאידך נציבות ביקורת איתנה ועצמאית המבצעת עבודתה נאמנה. יש הבדל בין פרקליטות רופסת לפרקליטות מבוקרת. הכל שאלה של איזונים ובלמים. שני הגופים נחוצים, ועלינו למצוא את הנוסחה הנכונה כיצד ידורו בכפיפה אחת".

נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם) הוקמה על-ידי שרת המשפטים הקודמת, ציפי לבני, כיחידת ביקורת ייחודית הכפופה למשרד המשפטים. תפקיד היחידה לבצע ביקורת מערכתית יזומה ולברר גם תלונות על פרקליטי המדינה ומייצגי המדינה בערכאות. בראש הנציבות עומדת השופטת בדימוס הילה גרסטל

הנציבות הוקמה לאחר חתימה על מסמך עקרונות. הקמת הנציבות מעולם לא עוגנה בחוק, ועצם הקמתה עוררה הדים רבים והתנגדויות בקרב עובדי הפרקליטות. 

בתחילת הקדנציה הנוכחית של שקד כשרת המשפים היא נדרשה לנושא והביאה לסיומה של שביתת הפרקליטים שפרצה בעקבות התנגדות הפרקליטים לעבודת נציבות הביקורת עליהם. כמו כן מינתה השרה ועדה בראשותו של השופט בדימוס, אליעזר גולדברג, לבחינת המתווה הרצוי והנכון לעיגונה של הנציבות בחוק.

לאחר מספר חודשי עבודה הגיש השופט גולדברג את מסקנותיו לשרת המשפטים. בין היתר קבע השופט גולדברג כי חובה לעגן את הנציבות בחוק הכולל מתן הגנות לגורמים המבוקרים (חיסיון במקרים מסוימים, הגשת תצהיר כתנאי להגשת תלונה, זכות שימוע ועוד), להמשיך עם הביקורת הפרטנית, לפצל את מערך הביקורת הפרטנית ממערך הביקורת המערכתית, וכי הביקורת המערכתית תהיה במבנה של ביקורת פנימית, וכן להכיל ביקורת על היועמ"ש.

לאחר דיונים רבים בנושא והתעמקות בהשלכות דוח גולדברג, הודיעה היום השרה על כוונתה לפרסם תזכיר חוק, שאלה עיקריו.