תביעה: להורות לנמרודי לשלם 30 מ' ש' לקופת הנושים של "מעריב"

זאת בגין ההפסד שספגה קבוצת "מעריב" במסגרת ההשקעה בחברת XM ב-2005, שבוצעה בניגוד לעמדת הדירקטוריון - כפי שעלה מהדוח החמור על נסיבות קריסת "מעריב" שפורסם בשבוע שעבר

loading

הדוח החמור על נסיבות קריסת "מעריב" מתחיל לרדוף את אלה שסומנו בו כאחראים. הבוקר (ב') הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה להורות לעופר נמרודי לשלם לקופת הנושים של קבוצת "מעריב" סך של 30 מיליון שקל - ההפסד שספגה קבוצת "מעריב" במסגרת ההשקעה בחברת XM בראשית שנת 2005. 

הבקשה, שהוגשה על-ידי נושה של "מעריב", יצחק פרג'ון, באמצעות עורכי הדין אמיר פלמר ואביתר קרמר ועורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן-מאיר, מבוססת על ממצאי הדוח שהגישו הנאמנים שלמה נס וירון ארבל לבית המשפט בשבוע שעבר, וממנו עלה, בין היתר, כי בקבוצה, שנשלטה על-ידי עופר נמרודי ונוחי דנקנר, נעשו מספר עסקאות תמוהות, שלא במסגרת עסקיה הרגילים, שהובילו לקריסתה.

בבקשה מתייחס פרג'ון לפרשה הראשונה שמתארים הנאמנים בדוח, שהוכתרה על-ידם בשם "פרשת XM". הפרשה סובבת סביב השקעה שביצעה מעריב החזקות בחברת XM SATELLITE RADIO הנסחרת בארה"ב, ואשר עסקה בהשקעות בפיתוח קליטת תחנות רדיו במקלטים שבמכוניות פרטיות ובמטוסים באמצעות לוויין.

מדוח הנאמנים עלה כי באוקטובר 2003, בישיבת דירקטוריון דחופה של "מעריב", שנקראה לצורך השקעה בחברה זרה, הוצגה לראשונה הצעה להשקיע ב-XM, אשר כבר אז הפסידה 492 מיליון דולר. בעקבות זאת, צוין בדוח הנאמנים, הקים נמרודי צוות לבחינת העסקה, שהחברים בו היו הוא עצמו, אחותו, ובעלה של אחותו המנוח; וכבר שלב "בחינת העסקה" החליט הצוות "לפתוח חשבון בחו"ל על-מנת לאפשר את ביצוע העסקה".

על-פי ממצאי הנאמנים, בהמשך שוב הועלתה ההצעה להשקיע ב-XM בפני הדירקטוריון, ולמרות התנגדות הדירקטוריון להשקעה, וללא קבלת אישור מתאים, בינואר 2005 רכשה מעריב החזקות מניות של חברת XM בסכום של 10 מיליון דולר (כ-43 מיליון שקל) וכתב אופציות בכ-3 מיליון שקל נוספים. בישיבת הדירקטוריון הבאה ביקש נמרודי מהדירקטורים לאשר את העסקה בדיעבד, "תוך הבטחה שפעולות כאלה לא יחזרו על עצמן".

קיראו עוד ב"גלובס"


בדוח החקירה לא צוין אם באותה ישיבת דירקטוריון אושרה ההחלטה להשקיע את הכספים (שכבר הושקעו בניגוד להחלטה קודמת), ועל כן לטענת פרג'ון, "המסקנה העולה מכך היא פשוטה: גם בדיעבד לא אישר הדירקטוריון את הוצאת הכספים בסכום עצום מקופת החברה".

עוד טוען פרג'ון כי גם אם נמרודי יטען ויוכיח כי ניתן אישור בדיעבד להשקעה, אין בכך לרפא הן את הפגם של הוצאת כסף בלי אישור והן את העובדה שמדובר בעסקה שלבעל השליטה היה בה עניין אישי, ולכן חייבת הייתה לעבור אישור מיוחד בהתאם לחוק החברות - ואישור כאמור לא ניתן מעולם. 

עוד נטען בבקשה כי בתאריכים שונים בשנים 2006 ו-2007 התריעו גורמים שונים בקבוצת "מעריב", ולרבות בישיבות דירקטוריון, על ההפסדים ההולכים ונערמים בהשקעה ב-XM ועל הצורך למכור את ההחזקה בה, אך רק במארס 2008 נמכרו סוף-סוף המניות, כאשר ההפסד המצטבר בעסקה עמד על 30 מיליון שקל ב-3 שנים.

הנאמנים ציינו בדוח כי נמרודי מסר להם כי ההשקעה ב-XM והותרתה חרף ההפסדים לא חרגו באופן מהותי מתחום שיקול-הדעת הכלכלי הסביר, וכי XM נסחרת גם כיום, "עם עליות וירידות כמו כל חברה נסחרת, ולכן אין לראות בפעילות הדירקטוריון, חריגה מהותית מחובתה".

הנושה פרג'ון לא מקבל את תשובתו של נמרודי. לטענתו, נמרודי היה בעל עניין בעסקה, דחף להשקעה בחברה הכושלת ואחראי להפסדי "מעריב".

"הקלות היתרה שבה מוצאים מקופתן של החברות כספים בהיקף כה משמעותי, בלי אישור ובניגוד גמור לאי-אישור של הדירקטוריון, לשם ביצוע עסקה ספקולטיבית שאינה תואמת את עסקיה של קבוצת 'מעריב' - תעורר אי-נוחות רבה בקרב כל הקורא שורות אלה", נכתב בבקשה לחייב את נמרודי בהחזר הכספים לקבוצת "מעריב". "אותה אי-נוחות הופכת כבר לאגלי זיעה שניגרים ממצח הקורא, כאשר הקורא עד לכך שאותה עסקה בוצעה - לא רק ללא אישור הדירקטוריון, אלא בניגוד לעמדת הדירקטוריון שמתנגד לכך - וכל זאת כאשר מדובר בעסקה שעל פניו למי מבעלי השליטה בקבוצה קיים עניין אישי בה".

לטענתו, "מדובר בחציית כל הקווים האדומים - פשוטו כמשמעו".

עו"ד זאב שרף, המייצג את עופר נמרודי מסר בתגובה כי "הבקשה אינה אלא ניסיון פסול ופופוליסטי להפעיל לחץ על נושא משרה לשעבר שפעל כדין לשלם כספים הגם שלא נפל פגם כלשהו בהתנהלות ושיקול דעתו. מדובר ברדיפה אישית שאין לה מקום ויש להוקיעה בשאט נפש".

לדברי עו"ד שרף, "ההשקעה במניות חברת XM אושרה כדין על ידי דירקטוריון מעריב. לאורך השנים, השקעות כספי מעריב בוצעו בתבונה. מעריב ביצעה השקעות נוספות, מעת לעת, אשר הניבו לה רווחים גבוהים, ואין זה נכון למדוד השקעה אחת מתוך סל ההשקעות לאורך השנים.

"כל הגורמים הרלוונטיים פרשו את מלוא מסכת הראיות והעובדות בנוגע למהלכי רכישת ומכירת מניות XM , בהליך ארוך וממושך בפני הנאמנים. לאחר שבחנו הנאמנים את הטענות והראיות באופן מעמיק, הגיעו להחלטה הנכונה והמתבקשת, לפיה אין מקום להטיל חבות כלשהיא על מאן דהו בקשר עם רכישת או מכירת מניות חברת XM , ובוודאי שלא על מר עופר נמרודי באופן אישי. על פי המנדט שניתן להם על ידי בית המשפט והדין, הנאמנים הם בעלי הסמכות להכריע בנושא זה ומשהכריעו כפי שהכריעו אין מקום להרהר אחר הכרעתם ושיקול דעתם.

"בהתייחס ספציפית להשקעה ב- XM לגופה, יצוין כי חברת מעריב לא מיהרה להשקיע בחברת XM , כי אם שקלה ובחנה את הדברים לאורך תקופה וההשקעה בוצעה רק לאחר שהתברר שמחיר מניות חברת XM מצוי במגמת עליה לאורך התקופה הנבחנת. כמו כן, חברת מעריב ונושאי המשרה בה פעלו בזהירות המתחייבת. מעת לעת, לאורך כל התקופה, נערכו בדיקות והתייעצויות ביחס לאותן השקעות (גם תוך הסתייעות בהערכות וחוות דעת של מומחים בתחום), ונעשה ניסיון, כל עוד הדבר התאפשר, להמתין עם מכירת ההשקעות בחברת XM עד לשעת הכושר הנכונה מתוך אמונה שמניית חברת XM תתאושש ותעלה (כפי שאכן אירע מספר חודשים לאחר מועד המכירה).

"משעה שדירקטוריון מעריב אישר כדין את רכישת המניות, הרי שמדובר בהפעלה של שיקול דעת עסקי על ידי הדירקטוריון, שלא ניתן להתערב בו. "חכמת הבדיעבד" אינה יכולה להקים עילת תביעה כלשהי כלפי מאן דהו ביחס להשקעה בחברת XM . כל ההחלטות בקשר עם רכישת מניות חברת XM נתקבלו כדין ותוך שנושאי המשרה בחברה, לרבות מר נמרודי, מפעילים שיקול דעת ענייני ולא הופרו על ידם חובות זהירות או אמונים כלשהן. האשמות המופנות כלפי מר נמרודי הן חסרות כל שחר ומשוללות כל יסוד.

"יתרה מכך, הבקשה שהגיש 'נושה', כביכול, של מעריב טרם הומצאה כדין למר עופר נמרודי. לכשתומצא, ניתן יהיה ללמוד את הטענות שנכללו בה ולהידרש להן במועד ובמקום המתאימים. בהתייחס לאמור לעיל ובכלל, יש מקום לתהות הכיצד הומצאה הבקשה למערכות העיתונים ואתרי האינטרנט, לפני שהובאה לידיעת בעל הדבר".