קצין בכיר: גם בתרחיש קיצוני - פגיעה במכל האמוניה לא תגרום אסון

"יהיו מקרים של צריבות ושל בחילה. יהיו נפגעים, אבל בספק אם עשרות, בטח לא מאות ובטח לא רבבות", מפרט הקצין ■ עמותת צלול: "זו פצצה מתקתקת"

מיכל האמוניה בחיפה / צילום: ערן גילווארג
מיכל האמוניה בחיפה / צילום: ערן גילווארג

חודש בקירוב לאחר שמזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, איים שיפגע בעימות עתידי עם ישראל במכל האמוניה שבמפרץ חיפה - קצין בכיר בצה"ל מעביר מסר מרגיע ואומר: "גם בתרחיש הקיצוני ביותר, פגיעה של טיל במכל האמוניה לא תוביל לאסון, ובטח שלא מדובר בפגיעה של 'פצצת אטום' כפי שמאיים חיזבאללה".

לדברי הקצין הבכיר, גורמים מקצועיים בפיקוד העורף בוחנים באופן שוטף את רמת המיגון של המכל, שבכוחו לאחסן כ-12 אלף טונה אמוניה, ואת ההשפעות של דליפה ממנו בתרחישי ייחוס שונים.

"יש מגוון רחב של תרחישים שנבחנו, על רקע סוג אמצעי הלחימה שברשות האויב, כוונותיו, יכולות המענה שלנו, אמצעי המיגון במכל, יכולות מתן ההתרעה והיירוט של טילים ועוד. התרחיש הקיצוני ביותר מדבר על התקפת פתע מצד חיזבאללה באמצעות שיגור של טילים לעבר המכל ופגיעה ישירה בו באמצעות טיל עם ראש קרבי במשקל של מאות ק"ג.

על פי אותו תרחיש, באותו זמן המכל מלא בכ-12 אלף טונה אמוניה, כמות גדולה ממנו דולפת והרוח נושאת את הענן לעבר שכונות המגורים הסמוכות. גם אז, יידרשו דקות ארוכות של חשיפה מלאה לענן הזה כדי להיפגע מהחומר בצורה בלתי-הפיכה. מי שייכנס למחסה כמו בית או מכונית בתוך כעשר דקות - לא ייפגע בצורה משמעותית. לרוב, יהיו מקרים של צריבות ושל בחילה. יהיו נפגעים, אבל בספק אם עשרות, בטח לא מאות ובטח ובטח לא רבבות", אומר הקצין.

בתרחישים אחרים, כך לפי הקצין הבכיר, יהיה קל יותר להכיל את האיום שעולה מהמכל: בזמן של לחימה, ניתן יהיה לרוקן או לדלל באופן משמעותי את כמות האמוניה המצויה בו; ניתן יהיה לפרוס מערכות התרעה ויירוט של רקטות וטילים באזור האמור וממילא, רמת הקשב והערנות של התושבים באזור תהיה מרבית - באופן שימהרו להתמגן בעת הצורך.

"פצצה מתקתקת"

מכל האמוניה משמש בעיקר את חברת חיפה כימיקלים, המייבאת את החומר המסוכן, משתמשת בו בתהליכי הייצור השונים ומספקת אמוניה גם לצורכי התעשייה במשק. בלי קשר לאיומים מצד נסראללה, כי יפגע במכל באמצעות טילים מדויקים, זה שנים ארוכות עולות קריאות של ארגונים ירוקים שפועלים במפרץ חיפה לסילוק המכל מחשש לאסון.

המשרד להגנת הסביבה כבר הכריז על כוונתו לסגור את המכל ולפתוח מפעל לייצור אמוניה במישור רותם שבנגב. במסגרת תוכנית זו, המשרד פרסם מכרז שבו מתמודדים שישה גופים. המועד שנקבע להגשת ההצעות במסגרת מכרז זה הוא סוף החודש, אך זה שונה באחרונה עד לאמצע חודש מאי - בעקבות חשש שהמחיר הגבוה של הגז הטבעי ייפגע בכדאיות הכלכלית של פתיחת מפעל אמוניה. על רקע חשש זה, פנה באחרונה השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, לשר האנרגיה, יובל שטייניץ, כדי להחריג את התוכנית להקמת מפעל האמוניה ולקבוע לגז הטבעי שישמש את המפעל מחיר קבוע.

בעמותת צלול, שפועלת לסילוק מכל האמוניה ממפרץ חיפה, אמרו בהתייחס לדברים כי "אנו טוענים זה שנים כי מכל האמוניה במפרץ חיפה מסוכן ומיושן. כל בר-דעת מבין שמכל המכיל 12 אלף טונה של גז רעיל ונפיץ בלב שכונת מגורים הוא פצצה מתקתקת. מאחר שהמשרד להגנת הסביבה לא מצליח לקדם את החלטת הממשלה - לסגור את המכל, ולהקים מפעל אמוניה בנגב - צלול קוראת לממשלה לעבור לחלופה אחרת, להקים שני מכלי אמוניה קטנים וממוגנים בצפון ובדרום, וזאת כדי להדיר את הסכנה מעל ראשי התושבים".

בתוך כך, פיקוד העורף מתכוון להתחיל בקרוב בתוכנית ניסיונית לפריסת מערכות שיספקו התראה על דליפת חומרים מסוכנים ממתחמים תעשייתיים גדולים, באופן שמסכן את האוכלוסייה. מדובר במערכת המכונה מחו"ל (מערכת חומרים מסוכנים לאומית), שתחובר בין כל הגופים הרלוונטיים, בהם חדרי מצב של המשרדים לביטחון הפנים והגנת הסביבה, רשויות מקומיות, כיבוי האש, פיקוד העורף, המשטרה ומד"א.

על פי גורם צבאי בכיר, תפקיד המערכת החדשה הוא לספק התראה בזמן אמת לכל הגופים הרלוונטיים במקרה של דליפת חומרים מסוכנים. לפי נתוני צה"ל, ברחבי הארץ פרוסים כ-3,000 מפעלים המאחסנים חומרים מסוכנים הדרושים לתהליכי הייצור שלהם, ומהם כ-300 מפעלים מוגדרים "מסכני אוכלוסייה", וזאת בעיקר בשל הכמות הגדולה וסוג החומרים המסוכנים המאוחסנים בתחומם.

"חלק מהפיילוט של מערכת מחו"ל החדשה יעשה גם במפרץ חיפה, וכשנסיים אותו בהצלחה - נרחיב את המערכת למקומות נוספים ברחבי הארץ. התוכנית הניסיונות כבר מתוקצבת בידי פיקוד העורף ובידי המשרד להגנת הסביבה", אמר הגורם הצבאי.