מה מבטל הסכם גירושים?

"החיים זה מה שקורה בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות אחרות", אמר ג'ון לנון, ואכן, גרושים רבים שחתמו על הסכם גירושים מגלים מאוחר יותר כי כחלק מתהפוכות החיים, אירועים בלתי צפויים שינו את מצבם לרעה, וההסכם עליו חתמו שוב אינו אפשרי לביצוע מבחינתם.

דמי מזונות ומשמורת הילדים הם נושאים שניתן לפתוח לדיון מחדש עקב שינויים מהותיים שחלו בחיים, אך קשה מאד להביא את בתי המשפט לשנות את חלוקת הרכוש והכספים שנקבעה בהסכם גירושים, גם בהתקיים אירועים דרמטיים.

חוק החוזים אמנם כולל סעיף שמאפשר לבטל חוזה, אם אחרי חתימתו אירעו נסיבות בלתי צפויות שהפכו את קיומו לבלתי אפשרי, אולם במציאות המשפטית מעולם לא ניתן סעד על בסיס סעיף זה, מאחר שמבחינת בתי המשפט, למעשה לא קיים אירוע שלא ניתן לצפותו מראש. 

פסק הדין המפורסם בנושא זה ניתן בבית המשפט העליון עוד בשנת 1979, כאשר קבלן משנה חתם על חוזה עם קבלנים ראשיים על ביצוע עבודות בנייה במחיר מסוים, אך זמן קצר לאחר שהחל בעבודתו, פרצה מלחמת יום הכיפורים. קבלן המשנה גויס למלחמה, ובחודשים שלאחר שובו מן הקרב חלה עליית מחירים תלולה מאד, שהפכה את ביצוע עבודתו להפסד כספי, שאף עלול היה להביאו לפשיטת-רגל. 

בית המשפט העליון דחה את טענת הקבלן כי המלחמה ועליית המחירים התלולה שבעקבותיה נחשבות כאירוע בלתי צפוי המסכל את מימושו של החוזה, והעיר כי "בענייני מלחמה ושלום, הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל". אם כך לגבי מלחמת יום הכיפורים - הרי שקשה לדמיין אירוע אחר קיצוני יותר שיזכה ליפול להגדרה של אירוע בלתי צפוי.

לפיכך, הדרך היחידה העומדת כיום היא לבסס תביעה על טענת "דרישת מימוש בלתי הולמת וחסרת תום-לב" כנגד הצד השני, בעומדו על קיום הסכם הגירושים כלשונו, למרות הבנתו את שינוי הנסיבות. תביעה כזאת בדרך-כלל אינה מאפשרת לבטל את ההסכם לחלוטין, אך כן מאפשרת במקרים חריגים לבצע שינויים והתאמות בחוזה.

מקרה כזה לדוגמה הצליח השבוע לגבר, שחתם על הסכם גירושים נדיב כלפי אשתו בשנת 2007, אך מצא את עצמו בפני שוקת שבורה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008.

הבעל והאישה החתומים על הסכם הגירושים חיו בארה"ב ברווחה כלכלית עצומה טרם המשבר. הבעל השתכר אז כ-50,000 דולר לחודש ורכש מספר רב של נכסי מקרקעין, שצפה כי ערכם יעלה באופן ניכר. מאחר שהבעל היה הצד המעוניין בגירושים, הוא גילה נדיבות רבה כלפי האישה במסגרת ההסכם עליו חתמו.

הבעל העריך כי ערכם של נכסי המקרקעין שבבעלותו יעלה בכ-20% מדי שנה לאחר הגירושים, עד ששוויים בתוך שנתיים יעמוד על כ-4 מיליון דולר, ולכן התחייב להעביר לאישה 2.5 מיליון דולר במסגרת הגירושים. בדיעבד לא זאת בלבד שערכם של הנכסים לא עלה, אלא שהם נמכרו בהפסד כספי ניכר בעקבות צניחת מחירי הנדל"ן בארה"ב לאחר פרוץ המשבר הכלכלי.

בית המשפט קבע כי גם ללא המשבר הכלכלי, הבעל לקח על עצמו סיכונים עצומים במודע במסגרת ההסכם, כאשר התחייב להעביר לאישה סכומים המבוססים על פנטזיות על עליית שווי הנכסים בעשרות אחוזים בשנה, ובדרך-כלל בית המשפט לא ייתן סעד לאדם שעושה טעות כזאת בכדאיות העסקה לה הסכים בהסכם הגירושים.

מן הצד השני קיבל בית המשפט את הטענה כי המשבר העולמי הדרמטי אכן היה אירוע בלתי צפוי, שבעקבותיו, גם אם הבעל היה מתחייב לסכומים סבירים ומתונים יותר בהסכם הגירושים, הוא לא יכול היה להעביר לאישה כספים אלה.

משבית המשפט השתכנע כי הבעל באמת ירד מנכסיו שלא באשמתו עקב המצב הכלכלי, הוא הקטין את גובה חובו לאישה מ-2.5 מיליון דולר, לחצי מיליון דולר, אותם כבר ממילא העביר לאישה עוד במועד הגירושים.

כמו כן הקטין בית המשפט את גובה המזונות שהמשלם האב עבור ילדיו מ-7,500 דולר בחודש ל-1,500 דולר בחודש, עקב הירידה הדרמטית ביכולת השתכרותו מ-50,000 אלף דולר בחודש ל-5,000 דולר.

הבעל במקרה זה זכה להתחשבות יוצאת דופן מבית המשפט בשל צירוף הנסיבות של הסכם חד-צדדי מלכתחילה, שנוספו אליו שינויים קיצוניים ובלתי צפויים במצבו הכלכלי של הבעל, שלא באשמתו ובשליטתו. 

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il