למה שנאמין לך, ביבי?

למה דווקא רק הגז חשוב כל-כך לנתניהו כדי שיגיע בעצמו לבג"ץ? שאלה זו ראויה לבדיקה מדוקדקת

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

שופטי בג"ץ החליטו לבטל את סעיף היציבות, מה שהופך את מתווה הגז כולו לבלתי יציב. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר על ההחלטה שהיא תגרום ל"נזק כלכלי אדיר". הייתי שמח לשמוע מראש הממשלה למה הוא חושב שצריך להאמין לו אחרי כל ההבטחות המופרות, השקרים והבדיות?

הייתי מאושר לו עמד לרשותנו אדם אמין בראשות הממשלה, אבל אין לנו מוצר כזה. יש לנו ראש ממשלה שעומד לפקודתו של ציבור מסוים, שמוכן להאמין לו גם כשהוא אומר שהיום הוא לילה. אבל מי שאינו גרופי מקובע, לא צריך להתעמק בפרשה כדי להעדיף את החלטת השופטים על תגובת ראש הממשלה.

הג'ינג'י ניצח את הדרייער

מתי בפעם האחרונה ראינו את ראש הממשלה מופיע בבג"ץ? מתי הוא התעניין בנושא כלשהו כדי להופיע בגינו בבית המשפט - בנושא הקשור בחינוך, בתרבות, במדע, בביטחון? רק מתווה הגז. כדי להגן עליו הוא בא לבג"ץ כדי להתגונן מפני עתירות שהוגשו על-ידי כמה גורמים, כמו עו"ד אליעד שרגא ("הג'ינג'י"), יו"ר התנועה לאיכות השלטון. למה, למה מכל הנושאים דווקא ורק הגז? נראה שזו שאלה הראויה לבדיקה מדוקדקת, כי הסיפור הזה מאוד משונה.

הגיבורים של בנט

הורגי מחבלים בכל מצב שהוא, הם הגיבורים של שר החינוך נפתלי בנט ושל נושאת כליו שרת המשפטים איילת שקד. כדי להסיר ספק, אני בהחלט בעד הריגת מחבלים כאשר הם מסכנים חיים. אפילו כאשר יש ספק. אבל לירות בערבי, בכל אדם שהוא, כאשר הוא כבר לא מהווה סכנה? זו עמדה של "ערבי טוב הוא ערבי מת", והיא לא מקובלת משום בחינה וללא קשר עם עמדה פוליטית כזאת או אחרת.

השופטים של שקד

ושקד? ובכן, אצלה, כך נראה ונשמע, שופט עליון טוב הוא שופט עליון שהוא מתנחל בעל דעות ימניות קיצוניות או לפחות מוחלטות. הנה מה שאמרה אתמול (א'): "פסיקת בג"ץ לביטול מתווה הגז - התערבות בוטה ומיותרת בעבודת הממשלה".

שקד, אשה לא דתייה, מקפידה להתלבש בצניעות. אבל בתחומים אחרים הצניעות היא ממנה והלאה. בחייך, איילת, הדעה שאת מביעה נגד השופטים היא משפטית או פוליטית? אכפת לך את נעדיף את עמדות השופטים על שלך? את מכירה את האמירה "שלי נעליך מעל רגליך"?

נטול "קוים קוהרנטיים"

"מתי, אני חייב להודות שעייפתי מלנסות למצוא איזה שהוא קו קוהרנטי מחבר בין הטורים שלך". כך כתב טוקבקיסט בתגובה לאחד ממאמרי. אני מודה על המחמאה. קווים קוהרנטיים אפשר למצוא אצל גדעון לוי, למשל, או ברוך מרזל, למשל. אצלי יש התייחסות עניינית לנושאים שעל סדר היום. רק שיהיה ברור.