חוק שכר הבכירים: החברות יתקשו לשחק עם מגבלת מכפלת השכר

הסערה הציבורית הגדולה שחוללה פסיקת בג"ץ בנוגע למתווה הגז הפחיתה מעט את תשומת-הלב הציבורית לכך שהחוק להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי (בבנקים, בחברות הביטוח ובבתי השקעות) עבר אתמול (ב') בקריאה שנייה ושלישית בכנסת והפך לעובדה מוגמרת.

החוק ראוי לתשומת-לב רבה, שכן מעבר להשלכות הפרקטיות שלו הוא מסמן תפנית בתפיסה הרווחת במקומותינו שלפיה תשלום שכר גבוה ככול הניתן וללא הגבלה לבכירי חברה, הוא תנאי הכרחי לשיפור ביצועיה. ובכלל, הוא עומד בניגוד מסוים לתפיסות קפיטליסטיות שמקובלות בישראל מאז שלהי שנות ה-70.

אמור היה להיאבק בחברות ארנק

החוק קובע שתי מגבלות על תשלום שכר לבכירים. לפי המגבלה הראשונה, הוצאה של חברה על שכר של מעל ל-2.5 מיליון שקל לעובד בכיר בה לא תוכר במס.

לפי המגבלה השנייה, עלות השכר הגבוהה ביותר שיוכל בכיר בחברה פיננסית להרוויח יעמוד על לא יותר מפי 35 מעלות השכר של העובד בעל המשכורת הנמוכה ביותר, כולל עובדי קבלן.

מומחים כלכליים עמם שוחחנו היום אומרים כי המגבלה השנייה על החברות היא משמעותית הרבה יותר מהראשונה, שכן מדובר במגבלה אבסולוטית שלא ניתן "לשחק" איתה והיא הוכנסה לחוק כמעט ברגע האחרון מתוך מטרה להעלות את שכר העובדים בעלי השכר הנמוך. כך שבעוד שעל המגבלה הראשונה הקבועה בחוק ניתן לדלג בדרך של תשלום מסים גבוהים יותר למדינה, אף שמירה על השכר הגבוה של הבכירים, המגבלה השנייה היא טוטאלית.

החוק החדש יחול מיד עם פרסומו על בכירים שחוזי ההתקשרות איתם ייחתמו מעתה, אבל גם בכירים בחברות הפיננסיות שיש להם חוזים תקפים צפויים לספוג ירידה בשכר.

זה יקרה בעוד חצי שנה, אז יחול החוק כלל הבכירים שמשתכרים מעל ל-2.5 מיליון שקל, או שעלות שכרם גבוהה פי 35 מעלות שכרו של העובד בעל השכר הנמוך ביותר. פרק הזמן של חצי שנה עד החלת החוק על בכירים בעלי חוזים תקפים נועד לאפשר לחברות להיערך בצורה טובה ליישום שלו.

שכר בכירים בחברות ציבוריות בכלל ובגופים פיננסיים בפרט, מצוי בדיון ציבורי זה שנים רבות על רקע טענות בדבר גובהו המופרז וחולשתם של מנגנוני הבקרה והפיקוח בגופים אלה. היקפי שכר הבכירים בגופים פיננסיים גדלו בשנים האחרונות באופן ניכר.

נתוני שנת 2013 מלמדים שכרבע מארבעים מקבלי השכר הגבוה בחברות ציבוריות בישראל, הם בעלי תפקידים בגופים פיננסיים, והיחס בין שכרם לשכר הממוצע במשק גבוה במיוחד.

לפי ההערכות, חוק הגבלת שכר הבכירים צפוי להשפיע על כמה עשרות מנהלים בכירים במערכת הפיננסית, בעלי המשכורות הגבוהות ביותר וכמובן גם על המשכורות שישולמו בעתיד, וייתכן שישפיע באופן עקיף על השכר המשולם במשק כולו. למרות התקוות שתולים בחוק שר האוצר, משה כחלון, חברות הכנסת שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון, ופוליטיקאים אחרים שדחפו לחקיקתו - לא ברור האם הוא אכן יביא לתוצאה המצופה של העלאת המשכורות של העובדים בעלי השכר הנמוך בחברות.

יצוין, כי החוק החדש עשוי היה להיאבק גם בתופעה של "חברות ארנק". חברות ארנק הן חברות פיקטיביות שלא מתקיימת בהן פעילות, והן הוקמו בידי שכירים שמרוויחים סכומים גדולים במטרה להימנע מתשלום מסים בשיעור גבוה (מס הכנסה וביטוח לאומי) ולשלם במקומם מסים מופחתים. ואולם, קיומן של חברות ארנק נאסר ממילא מסוף 2016, על פי רגולציה נפרדת בבנקים ובחברות הביטוח.

אתמול, עם חקיקתו של החוק להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי, יצאה שרת המשפטים, איילת שקד, בהצהרה שפורסמה לראשונה ב"גלובס" לפיה כל עוד היא מכהנת בתפקיד שרת המשפטים לא תהיה הגבלת שכר של בכירים בחברות הציבוריות שאינן שייכות למגזר הפיננסי.

"אני לא אתן להפוך את ישראל לרפובליקת בננות, וכמי שאחראית על יישום חוק החברות לא אאפשר לערוך שינויים נוספים בחוק החברות, מעבר לתיקון 20", אמרה שקד. לדבריה, "התיקון צריך לעבוד, ומבחינתי לא יהיה עוד שום שינוי בנושא כל עוד אני שרת משפטים. אם חבר כנסת ינסה ליזום שינוי בתחום אני אעצור אותו", אמרה.

"תופעה לא מוסרית"

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, אמר אתמול כי "ההצעה מטפלת בבעיה מוסרית וערכית של שכר מופרז של מי שקיבלו לידיהם ניהול של כספי ציבור. ועדת הכספים אישרה את הצעת החוק הזו פה אחד, וזה מעיד על הרצון של כל חברי הוועדה להתחיל בתהליך, שאולי לא נצליח בו, אך בהחלט נבחן אותו - לבלום את התופעה הלא-מוסרית הזו של שכר מופרז ולא פרופורציונלי. נבחן אם החוק אכן ייפגע בכלכלה כפי שמפחידים ומאיימים, או שמא רק יתקן איוולת חברתית מתמשכת של פערי שכר.

"זו הפעם הראשונה שאנו חברי הכנסת אומרים אמירה חברתית חשובה שהשכר המופרז של ראשי החברות הפיננסי הוא הזוי ולא מוסרי".

ח"כ זהבה גלאון הוסיפה כי ""זהו יום היסטורי. יום אחרי שבג"ץ אמר את דברו נגד מונופול של טייקונים על המשאב הטבעי, הגז, של הציבור, הכנסת באה ועושה מעשה ומאלצת את בכירי המערכת הפיננסית להפסיק להיות חזירים. החוק אושר כנגד כל הסיכויים, ועל אפם וחמתם של כל מגיני הסדר הישן".

ח"כ שלי יחימוביץ' בירכה אתמול והודתה לשר האוצר כחלון על עצם העמידה בהתחייבותו להעברת החוק, ואמרה: "עיקר הביקורת של בכירי המערכת הפיננסית על הצעת החוק היא לא על עצם הורדת הרף, שגם לזה הם מתנגדים, אלא דווקא להצמדת שכרו של העובד שמשתכר הכי פחות בחברה באופן כזה שהם לא יוכלו להרוויח יותר מפי 35 ממנו. זהו אולי החוק המוסרי ביותר שאושר אי פעם בכנסת ישראל".