העיר הנגישה: מעלים את הרף ואת הרמפה

ונציה, עיר היסטורית יפהפייה, אמורה להיות הסיוט הגדול של כל אדם עם מוגבלות: הרחובות מרוצפים אבנים חלקלקות, הסמטאות צרות והגשרונים רבים מספור. חברים ששמעו שאנחנו מתכוונים להגיע לעיר עם עגלת טיולון, איחלו לנו סבל נעים. אבל בדוכן המידע לתיירים חיכתה לנו הפתעה: ספרון בשם "ונציה הנגישה", שהציע מסלולים נוחים לטיול בעיר, לטובתם של בעלי מוגבלויות, ולימד אותנו לראשונה שנגישות היא בעיקר עניין של רגישות, מודעות ו... כלכלת תיירות חכמה. ונציה לא מוכנה לוותר על המוני התיירים הנכים, והיא יודעת למה. ויקטור קאליס, הנציב לענייני נגישות ואנשים עם מוגבלות בעיריית ניו יורק, המתנייד בעצמו בכיסא גלגלים, מנסח זאת במשפט אחד: "לכסף שלי אין נכות, נכון?".

קאליס מכיר את ונציה, כמובן, אבל החזון שלו שאפתני עוד יותר: להפוך את ניו יורק לעיר הנגישה ביותר בעולם, לטובת תושביה והמוני התיירים הפוקדים אותה מדי שנה. כאורח ועידת נגישות ישראל הבינלאומית, הרביעית במספר, שתתקיים בשבוע הבא ותתמקד השנה בסוגיות תיירות, תחבורה, תרבות ופנאי נגישים (ראו מסגרת), יספר קאליס לקהל הישראלי על התפוח הגדול כמוביל עולמי של תיירות נגישה, ועל הפרויקטים שהוא מקדם בעיר בתחומי הפנאי השונים, כמנוע לתנופה כלכלית.

התפיסה החדשה, שלפיה הדגשת הרווחיות תניע בעלי עסקים בצורה יעילה יותר להנגיש את שירותיהם, נתמכת בערימות ענק של דולרים: "בעיר ניו יורק לבדה יש קרוב למיליון בעלי מוגבלויות", מספר קאליס, "ולא פעם אנחנו פונים לבתי עסק ושואלים, 'האם אתם מעוניינים להגדיל את ההיקף העסקי שלכם ב-10% ויותר?'. כשהם שואלים מה צריך לעשות לשם כך, אנחנו עונים: 'רמפה משופעת בכניסה לבית העסק. כך יגיעו אליכם לקוחות נכים, אבל גם החברים והמשפחות שלהם, האוכלוסייה המזדקנת, הורים עם עגלות. למעשה, השיפוע הזה עשוי להגדיל את היקף העסקים שלכם ב-20%-10%!".

גם ב"נגישות ישראל" מתמקדים בגישה החדשה הזאת, שלפיה נגישות היא לא רק נושא ערכי, אלא גם שיקול עסקי.

"לצערי, אני חושב שזה מה שעלינו לעשות. לפנות לכיסיהם של האנשים כדי שיעשו את הדבר הנכון".

קאליס יודע היטב על מה הוא מדבר: תאונת אופניים בפארק שינתה את חייו בגיל 22, והותירה אותו בכיסא גלגלים. תהליך השיקום שלו כלל השלמת תואר אקדמי (בספורט), והפך אותו לשחקן הוקי-קרח פאראלימפי (על מחליקיים מיוחדים) שייצג את ארצות הברית במשחקים הפאראלימפיים בטוקיו ב-1998.

העובדה שקאליס בן ה-44 הוא ספורטאי פעיל מאוד - שחקן ומאמן הוקי-מחליקיים (של קבוצת הניו יורק ריינג'רס), גולש סקי, רוכב על אופני ידיים, אוהד בייסבול נלהב של ה"ניו יורק מטס" ואפילו מאמן "הדרקונים האדומים", קבוצת הכדורגל של בתו בת ה-14 - הפכה אותו למודע ולרגיש יותר לצורכי האוכלוסייה הפעילה: "כשנפצעתי, חשבתי שאמשיך בחיי הקודמים עם החברים שהיו לי, אבל המפגש עם אנשים כמוני, שהיו מעורבים בקהילה, תמך בתהליך ההחלמה שלי. אילולא הספורט, לא הייתי האדם שאני היום: הוא החזיר לי את התחרותיות שבי, אפשר לי להבין מהי המשמעות של התגברות על מכשולים, וחשוב מכול - רציתי להמשיך ולתת לאנשים אחרים, ובעיקר לילדים, את מה שהספורט עשה בשבילי, וזו מהות הפעילות שלי כיום.

"כילד, מעולם לא חשבתי שאצליח להגיע לאולימפיאדה. אבל הנכות פותחת בפניך יותר אפשרויות. העובדה שהייתי מסוגל להשתתף ולייצג את המדינה שלי במשחקים הפאראלימפיים הייתה אחת המשמעותיות ביותר בחיי, שמרגשת אותי עד היום. זה מה שנפלא במוגבלות: כשאתה נפצע, יש לך כל-כך הרבה אפשרויות להיות מעורב בקהילה באמצעות ספורט".

- לכן אומרים שמוגבלות (Disability) היא בעצם אפשרות (Ability).

"זה משפט שאני שומע סביבי הרבה. אבל בכנות, לא הייתי משנה את זה בעד שום דבר, ולספורט היה חלק גדול בזה".

בזמן הראיון עם קאליס, שהתנהל באמצעות הסקייפ, אחת העובדות הציצה מאחוריו ובירכה אותי לשלום בעברית. כשהתפלאתי, אמר קאליס בגאווה ש"יש לנו כאן דוברי הינדית, ערבית, ספרדית, עברית..." וציין שגם זה, בעיניו, ביטוי של הכללה ושילוב של קבוצות שונות באוכלוסייה.

"החזון שלנו פשוט מאוד, וארוך טווח, והוא להפוך את ניו יורק לעיר הנגישה ביותר בעולם. לפנינו עוד דרך ארוכה. זהו חזון שכולל משימות רבות, ומטרתו להבטיח שאנשים עם קשיי ניידות, ראייה או שמיעה ובעלי מוגבלויות נפשיות, יקבלו נגישות מלאה לכל השירותים העירוניים".

קאליס אומר שמיליון בעלי המוגבלויות החיים בעיר ניו יורק, הוא נתון שאינו כולל את אוכלוסיית הקשישים. "הרי נגישות נוגעת לכולם", הוא אומר, "גם לאנשים עם עגלות ילדים, ולמי שהוריהם הולכים ומזדקנים. גם את נעזרת בשיפועים נגישים, בכל פעם שאת צועדת על מדרכה". הוא שולט בנתונים עד רמת מספרם המדויק של בתי השימוש (656, אם תהיתם) בכל הפארקים העירוניים (לא פחות מאלף!). בעשור האחרון דאג להנגשת כל הפארקים בניו יורק, לטובת תושבי העיר והתיירים הרבים, בהתאם לחוק ה-ADA (חוק זכויות אמריקאים בעלי מוגבלות, שהתקבל לפני כעשרים שנים, והפך את הנגישות לאחת מזכויות האזרח בארצות הברית). הוא מקפיד לציין שההנגשה לא באה לידי ביטוי רק בבנייה ובעיצוב של הפארקים ושל מתקניהם, אלא גם בתכנון השירותים והתכנים התרבותיים שהם מעניקים למבקרים. תחומי הפעילות שלו כוללים גם תיאום בין בעלי מוגבלויות לבין השירותים העירוניים השונים, יוזמות לשיפור מערכת התחבורה העירונית ולהתאמתה, חקיקה רלבנטית (בין השאר בתחום הבנייה הנגישה) וקידום העסקה של בעלי מוגבלויות.

- בוועידת נגישות ישראל אתה עומד להשתתף גם בפאנל הדוברים שיעסקו ב נגישות בתחבורה הציבורית - באוויר, ביבשה ובים. סיפרת שלאחרונה הודיע ראש עיריית ניו יורק על הקמת שירות מעבורות שיגיעו אל כל חמשת הרבעים של העיר, ויהיו נגישות לחלוטין. אבל מה לגבי מערכת הרכבות התחתית של העיר?

"למערכת הזאת אחראית המדינה, ולא העיר עצמה", הוא מבהיר. "יש בניו יורק סיטי מעל 400 תחנות סאבווי, ומאה מתוכן יהיו נגישות עד שנת 2020".

- כך שבנסיעתי הקרובה לניו יורק עם בני, שנעזר בקביים ובכיסא גלגלים, כדאי לנו לוותר על התענוג של נסיעה מתחת לאדמה?

"לא! בעזרת אפליקציה בשם NYC Accessible תוכלו לברר היכן נמצאות התחנות הנגישות".

קאליס גאה במיוחד באחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר בקדנציה שלו (שהיא השנייה ברציפות), ומספר שמחצית מצי המוניות הצהובות בעיר יהיו נגישות לחלוטין עד שנת 2020 - לא רק לנכים, אלא גם לנוסעים המתקשים בשמיעה או בראייה. "זה היה מאבק שדרש שתדלנות, תמיכה של ראש העיר ועבודה מול העירייה, שהתנגדה לכך בהתחלה". נוסף על כך, הוא מקדם נמרצות את תחום התעסוקה של בעלי מוגבלויות, ומצטט את ביל דה בלאזיו, ראש העיר, שטבע את האמרה שלפיה "האנשים שעובדים עבור ניו יורק, צריכים להיראות כמו ניו יורק".

כשהוא נשאל מהו המוטו המנחה אותו בעבודה האין-סופית שלו, הוא שולף אותו בקלות, ונוגע בדיוק בנקודה שמכשילה מאבקים חברתיים רבים: "אנשים בעלי מוגבלויות צריכים לקדם בקול אחד את זכויותיהם, האחד למען האחר. והם צריכים לעשות זאת יחד, ולא לפי סוג המגבלה. זה חשוב מאוד, וחשוב גם לוודא שנבחרי הציבור יגלו אחריות לצרכים שלנו".

- אני יכולה רק לקוות יחד איתך שהשינוי הזה אכן יקרה.

"הוא יקרה, אבל לא בן לילה. ייקח הרבה שנים כדי שהדברים יקרו. צריך לגלות נחישות ולזכור שהמטרה ראויה".

הנגשת הנגישות: הוועידה הבינלאומית בישראל

ועידת נגישות ישראל הבינלאומית הרביעית תתקיים ב-7 באפריל במתחם הכנסים Avenue בקריית שדה התעופה ותעמוד השנה בסימן תיירות, תחבורה, תרבות ופנאי נגישים. בין הדוברים יהיו יובל וגנר - נשיא נגישות ישראל, דניאלה בס - מנהלת מחלקת מדיניות ותכנון חברתי באו"ם, אנה גרציה לאורה - נשיאת ארגון התיירות הנגישה האירופי, וגם ויקטור קאליס, כאמור, שיספר על התיירות הנגישה בניו יורק כמנוע לתנופה כלכלית בעיר.

עוד בוועידה: פאנלים והרצאות בנושאי שירות נגיש, נגישות בתיירות, טכנולוגיה בשירות הנגישות, הנגשת אתרי מורשת, שיווק תיירות נגישה ועוד. במסגרת "יום המודעות לתיירות נגישה", שיתקיים למחרת הוועידה, יתקיימו טיולים חווייתיים נגישים ברחבי הארץ.