ההפרדה בין ערביות ליהודיות: למה דווקא במחלקות היולדות?

כשתחרות וגזענות נפגשים. "הצוותים בכל המחלקות קשובים לכל צרכי המטופלים ובאופן מיוחד לכל צרכי היולדת בכל תחום ונושא", מסרו אתמול (ד') בבית החולים הדסה בירושלים, כחלק מתגובת המרכז הרפואי לתחקיר של רשת ב' שהראה כי במספר בתי חולים בארץ מפרידים באופן שיטתי בין יולדות ערביות ליולדות יהודיות.

לפני שניגשים לשאלת הגזענות וההפרדה, רצוי להתעכב מעט על התגובה של הדסה, שעשויה להסביר מדוע ההפרדה הפסולה מתבצעת דווקא במחלקות היולדות. כלומר, למה בתי החולים "קשובים במיוחד ליולדת", לעומת מטופלים אחרים. הנה ההסבר של הדסה: "זאת מתוך תפיסתנו כי לידה אינה מחלה ולכן צוות ה'הדסאים' מפנק את היולדות ודואג שחוויית הלידה המתחילה מהקורסים להכנה ללידה, דרך מטעמים המוגשים להן בארוחות שהוכנו על ידי השף המיוחד של מחלקות היולדות וכלה בשחרור או בהפניית היולדת אל מלון יולדות הדסה, תהייה חוויה נפלאה לכל המשפחה".

ובאמת, את היולדות אוהבים לפנק, ולא רק בהדסה. בתי החולים הגדולים מציעים בחינם קורסי הכנה ללידה שעולים כ-400 שקלים, אם רק תבחרו בהם. הם מציעים אפילו חניה בחינם לכל מי שמגיע לסיור במחלקת היולדות - הטבה שלא תקבלו גם אם תעברו חלילה ניתוח לב פתוח. לא סיור ולא חניה. האוכל בדרך כלל יהיה עשיר יותר, או לכל הפחות מוגש בצורה מזמינה יותר. בכלל, המילה "בחירה" תלווה את היולדת מהרגע הראשון. היא יכולה לבחור את סוג ההרדמה, אם בכלל, היא יכולה לבחור בין לידה רגילה ללידה טבעית, ביות מלא או ביות חלקי. איך אמרו בהדסה? "לידה אינה מחלה ולכן צוות ההדסאים מפנק את היולדת". לידה היא אכן לא מחלה, אבל אם כבר לפנק - למה לא את החולים? למה בתי החולים לא מזמינים אותנו לסיור בחדר המיון, כדי שבמקרה הצורך, לא עלינו, נבחר דווקא בהם?

זה כבר מביא אותנו לשורש העניין, ואין לו שום קשר לתפיסה פילוסופית של בית חולים כזה או אחר. העניין הוא כסף, כלכלת בריאות פשוטה. מחלקת היולדות היא מהמחלקות הרווחיות ביותר של כל בית חולים. ברוב רובם של המקרים היולדת שוהה לילה אחד בלבד וצולחת את הלידה ללא התערבות כירורגית או בדיקות מיוחדות. עבור כל יולדת, בית החולים מקבל ישירות מהמוסד לביטוח לאומי סכום קבוע של 12,627 שקל - פי 5 מהתעריף של יום אשפוז רגיל. במקרה של לידת פג, הביטוח הלאומי משלם לבית החולים על פי תקופת השהייה, עד סכום של כ-200 אלף שקל. הסכומים הגבוהים נועדו באופן מכוון לייצר תחרות בין בתי החולים, ולאפשר להם לסבסד באמצעותם את המחלקות ההפסדיות, כדוגמת המחלקות הפנימיות. אלא שבמחלקות האלה לא ידברו איתכם לא על צרכים, לא על חוויה ובטח לא על פינוק. הפרדה בין ערבים ליהודים? גזענים שכמותכם, תתביישו ותחזרו למסדרון.

מעבר לתקצוב הישיר מהמוסד לביטוח לאומי, מספר בתי חולים כמו איכילוב, שיבא, הדסה, ואסף הרופא, מצאו דרך נוספת להרוויח מהיולדות: להציע להן "מלונית" אליה ניתן לעבור (לעתים תוך שעות ספורות בלבד) תמורת מאות שקלים ללילה. מלוניות נוספות צפויות לקום בעתיד ברמב"ם, בילינסון, מאיר וכנראה גם בוולפסון. לבית חולים עם מלונית יש לא רק יכולת גדולה יותר למשוך אליו יולדות, אלא גם אינטרס גדול יותר להתחרות עליהן - זאת משום שהתשלום למלונית מגיע בנוסף לתשלום מהביטוח הלאומי.

במילים אחרות, הגזענות המכוערת שתועדה בבתי החולים לא נובעת מאידיאולוגיה של אנשי צוות או מנהלי בתי חולים, אלא מהצורך "לספק צרכים" של יולדות בשוק תחרותי. זה כמובן מכוער ופסול לא פחות, כי שום גוף ציבורי או פרטי כאחד לא יכל להתייחס להפרדה על רקע גזעי או דתי כאילו היתה זו עוד אחת מ"זכויות הבחירה" שעומדות לרשות היולדות. משרד הבריאות, שכבר שמע בעבר עדויות על הפרדה בבתי החולים וכנראה לא עשה עם זה יותר מדי, צריך להבהיר להדסה וליתר בתי החולים: יולדות שלא נעים להן בעין לשהות עם ערבים לא צריך "לפנק" - אלא להעמיד במקום. כך צריך לעשות גם עם המנהלים והפרופסורים הנכבדים שנתנו לזה יד, שכן הם לא שונים מאחרוני הסמוטריצ'ים ועדר מרעיו. טוב עשה מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, שהודיע היום (ה') על כוונתו לזמן אליו את מנהלי בתי החולים הרלוונטיים לצורך בירור העניין. עכשיו השאלה עד כמה השיחה איתו תשפיע בטווח הרחוק, במפגשים הבאים בין גזענות לתחרות.