לא הכול אבוד: דרכי המילוט של גוגל ופייסבוק מגזירת המס

מומחי מס מסבירים: כך יכולות חברות האינטרנט הזרות להתמודד עם "שוט המס" של רשות המסים

החברות הזרות שעליהן משפיע החוזר של רשות המסים - בהן גוגל ופייסבוק - בחרו שלא להגיב היום (ב') לשינוי המס הדרמטי שייאלצו לעכל מעתה. אולם המומחים למס הפועלים בזירה הבינלאומית, כתמיד, כבר מכינים להן את דרכי המילוט מרוע הגזירה. בין היתר, חלק מהמומחים מעריכים כי גוגל למשל - אחת החברות שיושפעו מהמיסוי החדש - יכולה לסגור את המשרדים שלה במגדלי אלקטרה בתל-אביב ולהעתיק אותם למדינה שבה המס פחות נשכני.

לדברי רו"ח-עו"ד גיא רשטיק, שותף מיסוי במשרד רואי החשבון BDO, "אני חושש שאותן חברות זרות לא יחכו בשקט לחיוב המס החדש של רשות המסים. הן יעשו פעולה שבאמצעותה יברחו מאותו תשלום מס, כשהבעיה היא שהפעולה הזאת גם יכולה לפגוע במשק בכללותו. לדוגמה, אם חברה כמו גוגל או פייסבוק, שיש להן משרדים בארץ, והן מעסיקות עשרות עובדים, משלמות לא מעט משכורות, ואגב כך גם מסים על אותן משכורות, ייקחו את עצמן ויעזבו את הארץ - אנחנו נפסיד. הן יסגרו את כל הפעילות שלהן בסניף הישראלי הפיזי, שמהווה מוסד קבע בארץ, שבגינו הן מחויבות במס, ופשוט יעופו מפה".

- האם להערכתך החברות אכן יסגרו את המשרדים כדי להימנע מהמס?

רו"ח רשטיק: "למה לא? אם גוגל יכולה לעשות את מה שהיא עושה בישראל, בהודו או באוקראינה או באירלנד, למה שהיא תעשה את זה בישראל? אם מדינת ישראל הגדירה פרמטרים שעל בסיסם יחול המיסוי, ובאמצעות משחק בעובדות, החברות יצליחו לא לשלם פה מס, אז למה שישלמו פה מס? וזה גם מס לא נמוך, מדובר ב-25%".

מעבר לכך, רשטיק מעלה את התהייה איך רשות המסים אמורה ליישם את ההוראות של החוזר מול מדינות אחרות. לדבריו, "עם כל הכבוד למדינת ישראל, החברות הזרות הללו יושבות במדינה מסוימת, שבה הן כבר משלמות מס על כל ההכנסות שלהן. נניח אנשי מטה גוגל יושבים באירלנד - אירלנד כל-כך מהר מוותרת על המס שהיא גובה לטובת ישראל?

"נניח שמדינת ישראל אומרת עכשיו לאירלנד: 'תקשיבי, חלק מההכנסות שאת מיסית עד היום ב-12.5% אני ממסה ב-25%'. אז מה? האם אירלנד תגיד לישראל: 'תפדל, קחו את זה?'. זה לא יעבור בשקט במדינות האחרות".

רשטיק סבור כי "המיסוי צריך להיות במשורה, באופן כזה שלא יפגע במרקם הכלל-עולמי ובסופו של דבר יגרום לחברות לקום ולצאת מפה ולעשות שינויים שרק יפגעו בנו. אם גוגל סוגרת את הסניף בארץ, היא תמשיך לפרסם באינטרנט, וישראלים ימשיכו ליהנות מחיפושים בגוגל, אבל היא פשוט תסגור את הסניף בישראל, תפטר 100 עובדים, ואנחנו גם נפגע במס שנגבה ממנה על המשכורות.

"בסופו של דבר, קיים סיכוי שבאמצעות שינוי בצורת ההתאגדות ובאופן הפעולות שנעשות עד היום, החברות הזרות יצליחו לא להיכנס להגדרות שנקבעו בחוזר, ואז יצא שכרנו בהפסדנו".

 

עו"ד-ד"ר איל שנהב, שותף-מנהל במשרד עורכי הדין שנהב, שמתמחה במסים ובהיי-טק, סבור כי המהלך לא יזעזע את המשק ואת פעילותן של החברות באורח דרמטי. לדבריו, "בגלל שיש נטייה עולמית עכשיו, אצלנו ובעוד מדינות, לתקוף את כל החברות הדיגיטליות האלה, בהן גוגל, פייסבוק, אמזון ואחרות, אני לא אופתע אם יאמרו לי שהוחלט לחייב במס בישראל בגלל האווירה הכללית.

"אבל מבחינה עיונית-מקצועית, הקונספט של 'מוסד קבע', שדורש מקום פיזי או סוכן תלוי, כבר קיים עשרות שנים. זה לא משהו חדש. החוזר הזה, לא משנה את ההסתכלות המשפטית שהייתה לפניו, והדברים היו צפויים וידועים גם ליועצים המשפטיים של החברות הזרות".

- אז גוגל ופייסבוק לא צפויות לסגור פה את המשרדים שלהן?

ד"ר שנהב: "זו החלטה שהבעלים יצטרכו לקבל - האם הם רוצים להתמודד מול רשות המסים או לשלם מס. והואיל והמס בישראל הוא בר-זיכוי במדינות האחרות שבהן החברות פועלות, אז ייתכן שהעסק שיהיה פה הוא לא כל-כך דרמטי מבחינתם. המס בישראל הוא יותר נמוך מהמס בארה"ב, אבל הוא יותר גבוה מהמס באירלנד, למשל.

"מבחינת החברות הזרות, יש פה הפרשים של 10% או 15% מול אירלנד, אז הן יכולות לעשות אחד משני דברים - המנהלים יכולים להגיד שהם 'לא משלמים מס בישראל', כי אין להם פה מוסד קבע, ולמצוא דרך להתחמק מההגדרה הזאת; או אפשרות שנייה - הם יכולים להגיד 'אנחנו מוכנים לשלם מס בישראל', אבל הדיון יהיה סביב כמה רווח שייך לישראל מבין כלל הרווחים של החברה".

שנהב מבהיר כי "יש בחוזר סעיף שלם, שעוסק בייחוס רווחים. בהנחה שיש מוסד קבע - איך קובעים מה הפונקציות שלו בישראל, לעומת הפונקציות בחו"ל, ואיפה הופק הרווח. כך שהחברות יכולות גם להגיד 'אנחנו נשלם מס בישראל אבל נתווכח על הייחוס', ועל-ידי כך להגיע לשיעורי מס יותר נמוכים.

"להערכתי, זה מה שהחברות יעשו. הן לא יסגרו פה את הסניפים שלהן, הן יסכימו לשלם מס בישראל, אבל ינסו ליחס כמה שפחות הכנסה לישראל, כדי שמצד אחד, ברמה הפופולרית, לא יהיה מצב שיגידו ש'פייסבוק, למשל, ברחה מישראל כי לא רצתה לשלם מס'; אבל מצד שני הן ישלמו כמה שפחות".