רשות המסים: גוגל, אמזון ופייסבוק ישלמו מס בישראל

ההחלטה צפויה להשפיע על פעילותן של חברות ענק, ולבסוף, ככל הנראה, לייקר עלויות של חלק מהמוצרים שיימכרו לאזרח הישראלי דרך האינטרנט ■ צפי לתוספת הכנסות של עשרות מיליוני שקלים בשנה

משה אשר / צלם: אוריה תדמור
משה אשר / צלם: אוריה תדמור

עכשיו זה סופי: חברות האינטרנט הזרות המקיימות פעילות עסקית מהותית בישראל - ישלמו בישראל מס, בהתקיים תנאים מסוימים. מדובר במהפכה החדשה בתחום המיסוי, הצפויה להשפיע דרמטית על פעילותן של חברות ענק, כמו גוגל, פייסבוק ואמזון, ולבסוף, ככל הנראה, לייקר עלויות של חלק מהמוצרים שיימכרו לאזרח הישראלי דרך האינטרנט.

רשות המסים פרסמה הבוקר (ב') את תוכניתה המהפכנית למיסוי פעילות של תאגידים זרים בישראל באמצעות האינטרנט. המיסוי מעוגן בחוזר של רשות המסים, המסביר באילו מצבים ניתן יהיה לראות את הכנסותיו של תאגיד זר (תאגיד שאינו תושב ישראל) ממתן שירותים באמצעות האינטרנט לתושבי ישראל כחייבות במס בישראל.

על-פי המצב החוקי הקיים, הכנסות תאגיד זר ממתן שירותים לתושבי ישראל חייבות במס הכנסה אם הן הופקו בישראל. במקרה שהתאגיד הזר הוא תושב מדינה עמה יש למדינת ישראל הסכם למניעת כפל מס (אמנת מס), יחויב התאגיד הזר במס בישראל רק אם פעילותו הגיעה לכדי "מוסד קבע". מוסד קבע מוגדר באמנות המס כמקום עסקים קבוע פיזי העומד לרשות המיזם או כאשר פעילות המיזם בישראל מתבצעת באמצעות סוכן שהוא בעל הסמכות לכרות חוזים בשם המיזם.

ברשות המסים הבהירו כי לאור השינויים שחלו בכלכלה "המסורתית" והמעבר לכלכלה "דיגיטלית", מבהיר החוזר כי מוסד קבע יכול להתקיים בישראל כאשר הפעילות הכלכלית של התאגיד הזר במקום עסקים קבוע בישראל היא בעיקרה באמצעות האינטרנט, ומתקיימים תנאים נוספים כגון: נציגי התאגיד הזר מעורבים באיתור לקוחות ישראלים, באיסוף מידע ובניהול קשרי הלקוחות של התאגיד הזר, והשירות המסופק באינטרנט על-ידי התאגיד הזר מותאם ללקוחות ישראלים (שפה, סגנון, מטבע וכדומה).

מבחינת החיוב במס ערך מוסף, החוזר קובע כי תאגיד זר המקיים פעילות עסקית מהותית בישראל חייב ברישום במע"מ כעוסק מורשה, ועסקאותיו חייבות במע"מ. כך לדוגמה, תאגיד זר המפעיל אתר אינטרנט המעניק שירותי פרסום/תווך ללקוחות ישראלים המופנים לצרכנים ישראלים, והמסתייע בפעילותו בישראל בנציגים ישראלים המבצעים פעולות עסקיות בשמו של התאגיד הזר, יהיה חייב ברישום במע"מ, והכנסותיו מלקוחות ישראלים יחויבו במע"מ.

בנוסף, בימים אלה מקדמת רשות המסים תזכיר חוק הקובע כי תושב חוץ המספק שירות דיגיטלי או המפעיל חנות מקוונת שבאמצעותה ניתן שירות דיגיטלי לתושב ישראל שאינו עוסק במהלך עסקו או למלכ"ר או למוסד כספי במהלך פעילותו, יירשם תושב החוץ במרשם מיוחד וישלם מע"מ בגין עסקאותיו כאמור.

 

שאלת מיסוי חברות האינטרנט הזרות נדונה ברשות המסים מזה זמן, והיא גם עמדה בבסיסה של עתירה לבג"ץ נגד שר האוצר, מנהל רשות המסים, גוגל ופייסבוק - בטענה כי יש לבטל "הפטור" ממע"מ לחברות ענק אלה. במארס 2014 דחה בג"ץ את העתירה, בשל העובדה ששר האוצר משה כחלון ורשות המסים הצהירו כי הם מגבשים את כללי המיסוי החדשים שיחולו על החברות הללו.

העתירה הוגשה על-ידי עו"ד גיא אופיר באוקטובר אשתקד, בטענה כי "עבור רשות המסים, כל הנישומים שווים בפני נטל המס הכבד, אבל מקצת הנישומים שווים יותר, ולכן הם אינם נדרשים לשלם מע"מ, ואף לא עומדים לדין פלילי בגין תכנון מס אגרסיבי, אי-דיווח והטעיית הצרכן הישראלי לסבור כאילו המע"מ שנגבה ממנו משולם חזרה לקופה הציבורית".

בקבוצת אותם "שווים יותר", טען עו"ד אופיר, מצויים תאגידים רב-לאומיים. לדבריו, "אותם 'שווים יותר', הפטורים מהעברת תשלומי המע"מ, מקיימים מסחר בישראל, בעברית, תוך סליקת כרטיסי אשראי מקומיים, עריכת קידום מכירות ושיווק בעברית בישראל, חיוב לקוחותיהם בשקלים, רישום עשרות סימני מסחר בארץ, אחזקת לוגיסטיקה, רואי חשבון ועורכי דין בישראל". 

מנגד, שר האוצר ומנהל רשות המסים טענו כי הוראות חוק מע"מ, הקובעות כי "על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מע"מ", ממחישות כי בשונה ממקרים שבהם מוטל מע"מ על מכירת נכס או שירות בידי עוסק בישראל - הרי שככל שמדובר בפעילות של תאגידים בינלאומיים המבוצעת דרך רשת האינטרנט, החלת הוראות החוק מורכבת יותר".

בסוגיות אלה דנה ועדה מיוחדת ברשות המסים. הוועדה גיבשה את טיוטת החוזר בנושא, שפורסם באפריל אשתקד למיסוי חברות זרות, אשר זכתה לביקורת עזה בשוק, בין היתר בטענה כי ההמלצות מרחיקות לכת ויבריחו את החברות העולמיות שעוד נמצאות כאן, וכי באף מדינה בעולם לא מיישמים הוראות כאלה. 

בשבוע שעבר העלה עו"ד אופיר את המאבק שלו בנושא עוד מדרגה, כאשר הפריח מעל רחובות תל-אביב בלון צפלין ענק, עליו התנוסס הכיתוב: "כחלון תמסה את גוגל". 

בינתיים, בעולם, דווקא פעלו לגיבוש הנחיות חדשות. בינואר 2016 היה שינוי גורף באירופה, ובעיקר בבריטניה, שהטילה מע"מ על שירותים דיגטליים. לפי פרסומים בעולם, פייסבוק תתחיל לשלם מע"מ בסכומי ניכרים בבריטניה. 

החוזר החדש מתייחס לחברות הנותנות שירותים בישראל, כגון שירותי פרסום באינטרנט. נזכיר כי בחודש שעבר הניחה רשות המסים על שולחן הכנסת תזכיר חוק למיסוי חברות האינטרנט הזרות המקיימות פעילות עסקית מהותית בישראל בהיבט של תשלום מע"מ על מכירת מוצרים בישראל, ולא מתן שירותים.

לפי התזכיר, חברות זרות המוכרות מוצרים או מספקות שירותים באינטרנט ללקוחות בישראל יחויבו להירשם כעוסקים בישראל, ולשלם מע"מ בגין העסקאות שיבצעו. התזכיר קובע כי תושב חוץ המספק שירות דיגיטלי, או מפעיל חנות מקוונת שבאמצעותה ניתן שירות דיגיטלי, יהיה חייב ברישום כעסק בישראל במרשם מיוחד שינוהל לטובת העניין, וכן יידרש להגיש דוח לרשות המסים, בצירוף תשלום המס הנובע ממנו. הדוח יכלול את סך מחיר העסקאות לתקופת הדיווח ואת המע"מ הנובע מהן, ומנהל רשות המסים יהיה רשאי להוציא לתושב החוץ דרישות תשלום (שומה על-פי מיטב השפיטה), אם יתברר כי דוח שהוגש אינו נכון.

לפי המוצע, החברות הזרות ישלמו מס בגין אספקת שירותים אלקטרונים, שירותי תקשורת ושידורי רדיו וטלוויזיה לתושב ישראל. השירותים האלקטרוניים שיחויבו במס יכללו, בין היתר, אספקת תוכנות, מוצרי בידור, ספרים, מוזיקה, הימורים, משחקים, תןכניות טלוויזיה, סרטים, שידורי אינטרנט ושירותי הוראה מרחוק. שירותי תקשורת יכללו, בין היתר, שירותי טלפוניה, פקס, שירותי גישה לאינטרנט ושירותים דומים נוספים.

עוד מוצע בתזכיר כי אם השירות ניתן לעוסק במהלך עסקו או למלכ"ר או למוסד כספי במהלך פעילותו - החייב בתשלום המס יהיה מקבל השירות, כפי שנהוג היום. כן מוצע לקבוע כי עוסק ישראלי המספק שירותים לתושב ישראל יהיה חייב בתשלום מס מלא, גם אם השירות ניתן מחוץ לישראל. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988