אפריל הלוהט: גיוסים של יותר מ-5.5 מיליארד שקל בחודש אחד

מליסרון השלימה גיוס של 1.2 מיליארד שקל ■ בזק גייסה למעלה מ-700 מיליון שקל ■ בז"ן השלימה גיוס של 550 מיליון שקל ■ בתחילת החודש גייסה כיל 1.6 מיליארד שקל ■ רשימה של חברות גייסו סכומים קטנים יותר

וול סטריט / צילום: רויטרס
וול סטריט / צילום: רויטרס

על רקע פתיחת שנה קשה במיוחד בשוק ההון, והמשך דשדוש מדכדך במדדי המניות המובילים ממשיך שוק הנפקות האג"ח הקונצרני להפגין עוצמה מרשימה במיוחד.

חודש אפריל במיוחד מסתמן כחודש שיא, כאשר חברות רבות רצות לנצל את הביקוש הבלתי נדלה של המשקיעים המוסדיים והפרטיים לסחורה חדשה ומגייסות בהיקפים חסרי תקדים.

אתמול למשל קיימו גם בזק וגם בזן הרחבות של סדרות אג"ח בהיקפים של 700 מיליון שקל ו-550 מיליון בהתאמה. גיוסים אלו מצטרפים לגיוס של 1.2 מיליארד ש"ח שהשלימה בהצלחה מליסרון ולגיוס הענק של קרוב ל-1.6 מיליארד שהשלימה כי"ל בתחילת החודש.

בסה"כ הגיע הסכום שגויס באפריל בהנפקות אג"ח, גם ללא ההנפקות שהתקיימו אתמול לכ-4.3 מיליארד ש"ח. מתחילת השנה הסתכמו הגיוסים בשוק האג"ח בלמעלה מ-24 מיליארד שקל, עלייה של כ-12% אף בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2015, שהייתה שנת שיא בשוק ההנפקות עם גיוסי אג"ח שנתיים בהיקף של יותר מ-58 מיליארד שקל. אם מצרפים את ההנפקות של אתמול הרי שהיקפי הגיוסים באפריל זינקו לכ-5.5 מיליארד שקל.

יש לציין כי הגיוסים הגדולים כמו של כיל ומליסרון נהנו מביקושים גבוהים מאוד בעיקר בשל העובדה שמדובר בחברות רווחיות עם מבנה הון טוב שיכולים להיות פתרון השקעה סביר בתקופה של ריבית אפסית. האג"ח של בז"ן שמדורג בדירוג נמוך יותר העניק למשקיעים תשואות גבוהות יותר מה שהביא את החברה להגדיל את הגיוס ב-100 מיליון שקל ל-550 מיליון שקל.

גם בוני תיכון השלימה גיוס קטן של 37 מיליון שקל וזאת לאחר שקיבלה ביקושים של כ-93 מיליון שקל. החברה תשלם ריבית של 5.7%, נמוך מריבית המקסימום שהוצעה. לאג"ח במח"מ של 1.6.

באופן עקרוני המשקיעים המוסדיים הגדולים מעדיפים להוציא כסף לחו"ל בעיקר בשל הנזילות הגבוהה של השווקים מחוץ לישראל. כך למשל יכול משקיע מוסדי לקנות או למכור אג"ח בהיקף של עשרות מיליוני שקלים מבלי להשפיע על המחיר שלהם בעוד בארץ מחזור גבוה מאוד נחשב בסדרה שמגלגלת 50 מיליון קל ביום.

ביציאה לחו"ל יש גם הרבה בעיות כך למשל החשיפה למטבעות זרים שמצריכה רכישת הגנות ועמלות גבוהות שמשלמים המוסדיים לברוקרים הזרים. שני הגורמים האלה שוחקים עד מאוד את התשואות.