תוצאה ידועה מראש

לפסגת הנפט יכלה להיות רק תוצאה אחת, והיא פיצוץ

נפט / צילום: שאטרסטוק
נפט / צילום: שאטרסטוק

לפסגת האויבות יכלה להיות רק תוצאה אחת, ידועה מראש, והיא פיצוץ.

שתי האומות המוסלמיות, המייצגות שני זרמים נוגדים באסלאם, הסוני והשיעי, לא יכלו להגיע להבנה על גובה מכסות הייצור, למרות שפרמטר זה היה לבטח מניב לשתיהן רווחים נאים. בכך מוצגת, פעם נוספת, השונות שבסחורה האסטרטגית ביותר בעולם: הנפט. גורמים, שאינם קשורים כלל לביקוש ולהיצע, משפיעים הכי הרבה על מסלול תנועת המחיר.

למעשה, בעולם של צמיחה כמעט אפסית, גילוי מקורות חדשים חדשות לבקרים, טכנולוגיות הפקה חדישות המאפשרות ניצול מגוון, ועמוק יותר מאי פעם, והפקת יתר לכיסוי גירעונות ממשלתיים, כל אלו היו צריכים לגרום להמשך במגמה היורדת במחיר הסחורה החשובה. והנה, מתחילת השנה אנו רואים, בפועל, תמונה שונה.

לפניכם הגרף השבועי של הנפט, על פי חוזה הברנט הבינלאומי:

משה שלום נפט
 משה שלום נפט

הבה נבחן את מה שהספקנו לראות:

- קריסה של המחיר, מאזור ה-110 ועד האזור סביב 27, וזאת בשני שלבי ירידה גדולים
- סטייה חיובית בין השפלים של השלבים היורדים, והשפלים באינדיקאטור המומנטום
- פריצת קו המגמה (3), אשר תחם את המחיר מאז הרבעון השלישי של 2015
- בו זמנית, פריצה מעל רמת ההתנגדות החשובה סביב 37
- בדיקה מלמעלה, מאשרת, של אותה פריצה חשובה
- פריצת קו המגמה מספר (2), המהווה את הגבול העליון של התעלה היורדת
- מעבר מעל הממוצע הנע 200 יום, המהווה את קנה המידה המגמתי של הטווח הארוך
- מאז התחתית של 27 הכול נעשה במסגרת תעלה עולה חדה במיוחד (4)

מכאן טבעי לשאול איך ייתכן שאנו חוזים ב"תחיה" מחדש של המחיר למרות כל הגורמים המזיקים שהזכרתי לעיל? לא נוכל לומר שאנו יודעים את הסיבות האמיתיות לכך. למרות זאת, סבירויות והשערות הגיוניות ניתן להעלות, והנה שתיים מהן:

הראשונה מדברת על כך שאנו חוזים במניפולציה רצונית, פיננסית, מצד קובעי מדיניות ועושי דברם, על מנת לייצר אינפלציה נומינלית גבוהה יותר. כזו שתצדיק סוף סוף "נרמול" ברמות הריבית בעולם, ובכך יציאה מן המועקה הבלתי נסבלת שבה הם הכניסו את עצמם. על פי התיאוריה הזו, חלק מן הכסף החדש המגיע מן ההרחבות הכמותיות מופנה לסחורות החשובות לביצוע משימת ייקור מדדי המחיר לצרכן.

השנייה הרבה יותר "רגילה", ובנויה מהגיון ה-Overshoot. כל תנועה מחיר אלימה נוסעת יתר על המידה, ולאחר תקופה מסוימת, חוזרת למקום של איזון. במקרה שלפנינו, הירידה הגדולה הביאה מספרים שראינו בירידה של 2008 (אזור ה-30 דולר לחבית) אבל זהו אינו מקום האיזון של המחיר. איפה הוא נמצא? איננו יכולים לדעת עד שלא נראה דשדוש ארוך טווח סביבו. על פי השערה זו, התנועה הנוכחית פשוט מחזירה את המחיר לכיוון שבו השגרה החדשה תקרום עור וגידים.

לסיכום נאמר: עכשיו שהמחיר נמצא מחוץ לתעלה היורדת, ומעל שני הממוצעים הנעים החשובים, אנו נמשיך להניח את ההנחה שאנו דוגלים בה תמיד: המגמה תימשך עד הוכחת ההיפך. בו זמנית, ברקע, השלילה הפונדמנטלית ממשיכה להתקיים, ועם הדיכוטומיה הזו נצטרך להמשיך לחיות, כנראה, עוד הרבה זמן.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות). ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.