"בודקים למעלה מאלף ישראלים שהקימו חברות במדינות אוף-שור"

"רשות המסים היא רשות עצמאית בהפעלת שיקול הדעת שהוקנה לה. בשלוש השנים שאני מכהן בתפקיד לא הופעלו עלי לחצים. אין עלינו שום לחצים פוליטיים משום סוג שהוא. אני חושב שהפוליטיקאים מבינים היום שאם אנחנו לא נעשה פעילות הרתעה ואכיפה בכל מגזרי המשק, לא נוכל להביא הכנסות ממסים שהם יוכלו אחרי זה לחלק בתקציב. הפוליטיקאים רוצים שרשות המסים תגבה מסים צודקים, אחידים ושוויוניים מכל המשק".

- נשמע אידיאלי. הפוליטיקאים מתעניינים בגביית מס שוויונית ולא דואגים רק למגזר שהם מייצגים, ורשות המסים עצמאית ונטולת לחצים. אוטופיה.

"אידיאלי או לא, בפועל אין עלינו שום לחצים. שום כלום".

כך, בלי להסס, חוסם מנהל רשות המסים, משה אשר, את האפשרות שמישהו יעלה על דעתו שאפשר להתערב לו בעבודה. מאז מונה, הוא מנהל את הרשות בדרך שלו, על פי התורה שלו והמטרות שהציב לעצמו. "ברור לכול מהם קווי הגבול", הוא סוגר את הנושא.

בראיון חגיגי ומשוחרר לרגל יום העצמאות, מסכם אשר שלוש שנים מאז שנכנס בסערה - ולאחר מאבק עיקש על הכיסא - לתפקידו כמנהל הרשות, ומונה אחד לאחד את הישגי הרשות מנקודת מבטו. "כשאני מסתכל על שלוש השנים שאני בתפקיד אני חש סיפוק רב מהעשייה המשמעותית ומההצלחה הרבה בהשגת יעדי הרשות", הוא אומר בטון של אב גאה. בין ההישגים שאשר גאה בהם במיוחד הוא הצלחת הרשות להעביר את התיקון לחוק איסור הלבנת הון לאחרונה, לאחר שנים שבהן החקיקה הזאת נחסמה על ידי גורמים שהתנגדו לה. החוק החדש מכליל את עבירות המס החמורות בחוק איסור הלבנת הון ומחיל עליהן את הסנקציות לפי חוק זה, ובהן רף ענישה מחמיר יותר (עד 10 שנות מאסר) ואפשרות חילוט רכוש.

אשר מבקש להבהיר כעת לכל מי שעדיין מחזיק בהון שחור לא מדווח - "ויש רבים מדי כאלה", הוא אומר - כי כדאי להם להקדים ולהגיש בקשה לגילוי מרצון לפני שהרשות תגיע אליהם עם התותחים הכבדים החדשים שלה. "תחולת החוק היא מאוקטובר השנה ולא מאפריל, המועד שבו החוק עבר, כדי לאפשר לאנשים שיש להם הון שחור שאותו העלימו בעבר לעשות גילוי מרצון ולשלם את המסים. בעקבות החוק הזה, הרשות לאיסור הלבנת הון גם תוכל למסור לנו מידע שלפני כן היא לא יכלה למסור לנו על תנועות הון חשודות. ברשות מזהים למעלה ממיליארד שקל תנועות הון בשנה, ולדעתנו הסכומים הרבה יותר גדולים. מרגע שהם יתחילו להעביר לנו מידע ייפתח בפנינו נתיב חדש לטיפול במעלימי הון".

תחת ניהולו של אשר הייתה הרשות פעילה במיוחד בגזרת החקיקה. בחוק ההסדרים האחרון ובחקיקה שפוצלה ממנו, קידם אשר צעדי חקיקה משמעותיים להתמודדות עם ההון השחור, העמקת האכיפה והגבייה. מלבד ההכרה בעבירות מס חמורות כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, קידמה הרשות חובת דיווח של נישומים על חוות דעת שקיבלו ממומחי מס ועל נקיטת עמדה הסותרת את זו של רשות המסים.

בשנת כניסתו לתפקיד, 2013, התמודדה הרשות עם הירידה בהכנסות המדינה ממסים, על רקע המשבר הכלכלי והצורך בצעדי מסים לצמצום הגירעון הגבוה. לקראת תקציב 2013-2014, כחלק מחוק ההסדרים, קידמה הרשות צעדי חקיקה בהם העלאות שיעורי המס שטיפלו בצד הפיסקאלי, מיסוי נדל"ן ופרצות מס. צעדים אלה, לצד עליית מחירי הדירות והתנועה העולמית נגד הון שחור - תרמו לכך ששנת 2013 הסתיימה עם גביה עודפת של 6 מיליארד שקל, 2014 ב"עודף" גבייה של 5 מיליארד ו-2015 בעודף של 6 מיליארד שקל. "מכיוון שהשנה העמיסו יותר אומדני הכנסות, כי ראו שהכלכלה הייתה טובה יחסית וגביית המסים הייתה טובה יותר אפילו משנים קודמות, אני מניח שהשנה נצטרך לעשות מאמצים גבוהים עוד יותר כדי לעמוד ביעדים החדשים הגדולים שהציבו לנו, ואנחנו עושים את המאמצים האלה באכיפה יותר הדוקה, יותר יעילה, במאבק יותר אינטנסיבי ובהרתעה", אומר אשר.

שלוש שנותיו מתאפיינות באכיפה והגברת ההרתעה בהעלמות המס בכלל וההון השחור בפרט, בין היתר באמצעות חיזוק הקשרים הבינלאומיים, עריכת מבצעים ענפיים, חקירות, צח"מים משותפים עם משטרת ישראל לטיפול בפשיעה חמורה, נוהל גילוי מרצון והרחבת רשת הנישומים. אחד ממהלכי הדגל המשמעותיים של רשות המסים תחת שרביטו של אשר - ואשר נחשף לראשונה ב"גלובס" - היה שיגורם של יותר מ-100 אלף מכתבים מרשות המסים לאזרחים, ובהם דרישה לדווח על כלל מקורות ההכנסה שלהם. המכתבים נשלחו לאנשים שאין להם תיקים ברשות המסים, אולם בהתאם להצלבות מידע שבוצעו וסימנים מחשידים אחרים עלה כי על פניו יש להם הכנסות שאינן מדווחות.

"הרחבנו כך את רשת המס בצורה מאוד מאסיבית", אומר אשר. "מדובר בפרויקט בהיקף עצום. זה מהלך שיזמנו, וכמובן שבכוונתנו להמשיך אותו ולהגדיל את רשת המדווחים באמצעות שליחת עוד ועוד מכתבי דרישת מידע. כבר הוצאנו עוד עשרת אלפים מכתבים, ובחודשים הקרובים נשלח עוד".

אשר לא מוכן לחשוף את כל הסימנים המחשידים שהובילו את הרשות לשלוח את המכתבים דווקא לאותם אזרחים, ולבאים אחריהם, אך נותן כמה דוגמאות. "אדם שרשומות על שמו שלוש דירות ומעלה ולא מדווח לרשות המסים על הכנסות משכר דירה למשל. הנחנו שאם יש לאדם דירה אחת כנראה שהוא גר בה; אם יש לו שתי דירות אז אולי דמי השכירות לא מגיעים ל-5,000 שקל והוא פטור ממס; אבל אם יש לו שלוש דירות ומעלה אז כנראה שהוא עלה כבר מעבר לפטור.

"יש גם הצלבות של אנשים שנסעו לחו"ל יותר מדי פעמים בשנה או בתקופה מסוימת ואין לנו תיק פעיל לגביהם. אז נכון שיכול להיות שהם שכירים של משרד החוץ, אבל אנחנו מקבלים היום גם תשובות מלא מעט אנשי עסקים ואנשים שעשו עסקאות על הקווים. גם במקרים של אחזקת רכב יוקרתי או נכסים יוקרתיים אחרים ביקשנו לדעת את הפרטים של אותם אנשים. אותם אנשים קיבלו למלא שאלון נורא פשוט של מקורות ההכנסה, של הבעל, האישה, נכסים בישראל, נכסים בחו"ל, הון בסיסי, ואנחנו הצלבנו את המידע עם הנתונים הנוספים שיש לנו במערכת".

- ומה תוצאות המהלך עד כה?

"בשלב הזה גבינו למעלה מ-600 מיליון שקל רק בזכות המהלך הזה, ופתחנו תיקים פעילים לאנשים שבשנים הקרובות יצטרכו לדווח לרשות המסים".

- לפני חודשים אחדים ביצעתם גל מעצרים של אזרחים שלא השיבו למכתבים. הגשתם כתבי אישום נגד מעלימי מס שנתפסו בהליך הזה?

"ארגנו כמה מבצעי חקירות מאסיביים כנגד מי שהתעלם מהמכתבים, ותפסנו אנשים שהיה להם הרבה מה לדווח אבל לא דיווחו. חלק מהנחקרים נעצרו על ידינו, אבל כמובן מי שמחליט על כתב אישום בנושאים האלה זאת הפרקליטות".

- בקצב הזה, בתוך 5-6 שנים מהיום יהיו כתבי אישום.

"זה יהיה לפי הקצב הרגיל במדינת ישראל. אנחנו נשתדל להאיץ את זה עד כמה שזה תלוי בנו, אבל אנחנו מביאים את הראיות לפרקליטות ושם מגבשים כתב אישום. המהלך הזה מתגלגל ובכל תקופה יהיו עוד עשרת אלפים מכתבים ועוד עשרת אלפים מכתבים לפי היכולות שלנו. אנחנו צריכים גם בסוף לעכל את המידע, לבלוע את זה ולבצע אכיפה. זה לוקח זמן. אבל החלטנו לא לוותר, אלא להרחיב את הרשת כל הזמן עד שבאמת נגיע לרשת האופטימלית, המלאה, שבה כל אדם שצריך לדווח לרשות המסים יגיש דוח שנתי".

- אולי תקצר הליכים ותקדם חובת דיווח כללית לכל אזרחי המדינה.

"ההבדל בין שני הדברים תהומי. רשת המדווחים שלנו היום תופסת כמיליון איש, כולל חברות, שותפויות ותאגידים. בחובת דיווח כללית מדובר על עוד 2.5 מיליון בשנה. אלה מספרים אחרים לחלוטין".

- אתם לא יכולים להכיל את זה?

"אי-אפשר להכיל את זה, בוודאי בכמות המשאבים שיש לנו, וגם אם יינתנו לנו משאבים נוספים יש מקום יעיל יותר להשתמש בהם במערכת.

"רק לפני חודשים אחדים הצלחנו אחרי שנים של שיחות להעביר את מאגר הטאבו אלינו כיתר המאגרים של משרדי הממשלה כדי שנוכל לבצע הצלבות ולבדוק. והיום למעשה כל מפקח מס יכול לבדוק, בין יתר הנתונים, את המדעים שיש על הנישום כמו נסיעות לחו"ל, כלי שיט, כלי טיס ועוד, גם את הנכסים שרשומים על שמו במאגר הטאבו - וכך לאתר מעלימי מס".

"אם לא דיווחת - נגיע אליך"

אשר לא מפספס אף הזדמנות לאתר מעלימי מס - וההזדמנויות הנקרות בדרכו רבות. כך, אחד האפיקים החדשים שנפתחו בפני הרשות לאיתור מעלימי הון בתקופת כהונתו כולל את רשימות לקוחות הבנקים הזרים המודלפות לתקשורת וכוללות גם אזרחים ישראלים. בין הרשימות הללו גם רשימת לקוחות בנק UBS, הדלפת רשימת לקוחות בנק HSBC, ומסמכי פנמה שהודלפו לאחרונה ונוגעים לפעילות של 214 אלף חברות אוף-שור הרשומות במקלטי מס שונים ונשלטות על ידי יחידים מ-200 מדינות. לדברי אשר, הרשימות האלה הן מקור מעולה למידע על ישראלים מעלימי מס, והרשות פועלת להשיג את כולן, כמו גם חומרים מודלפים אחרים. "אף אחד לא נותן לנו מתנות ומחלק לנו רשימות. את רשימת לקוחות בנק UBS השגנו בדרכי חקירות מיוחדות עם אופרציה מיוחדת. בין היתר ניהלנו מעקב אחרי סוכן של בנק UBS שהגיע לישראל. אחרי שבדקנו את החומר פתחנו בחקירות שאת רובן מיצינו, והפרקליטות צריכה כרגע להחליט אם להגיש כתב אישום בין היתר נגד 'קליניקה און' (בוריס ואבישר וייסמן, הבעלים של הרשת המונה כ-60 מרפאות בחו"ל שהיקף פעילותן עומד על 40 מיליוני אירו בשנה, והרשומות במקלטי מס בפנמה ואיי הבתולה הבריטים, נעצרו בתחילת השנה בחשד כי הפק ידו את רווחי הפעילות של המרפאות בחשבונות בנק סודיים שלהם בבנק UBS שווייץ ולא דיווחו לרשויות המס בישראל - אל"ו, סק"ל) ואחרים.

"בעניין בנק HSBC, לא הדליפו את הרשימה, הדליפו שמות ספציפיים ובודדים מתוך הרשימה. אנחנו נמצאים בדיאלוג אינטנסיבי ומתקדם עם מישהו שמחזיק את הרשימה ומאוד קרובים אליה. עוד אין לנו אותה".

- מישהו רשמי או מישהו פרטי? מי שגנב את הרשימה?

"לא הגנב, אבל מישהו אחר שיש לו את הרשימה. אני מניח שבחודש-חודשיים הקרובים אנחנו כבר נקבל אותה".

- מה הוא מקבל בתמורה? מדינת ישראל מוכנה לשלם עבור הרשימה?

"אנחנו ככל הנראה לא נצטרך לשלם בגין הרשימה".

- למה? הוא ציוני?

"אני לא נכנס לפרטים. יש דיאלוגים עמוקים, ולא כל דבר זה כסף".

אם לא די בכך, אשר חושף כי יש בידי הרשות רשימה של בנק שווייצרי נוסף שהרשות כבר החלה לחקור את השמות בה. "מדובר בבנק שווייצרי יותר קטן, שיש לנו רשימה חלקית של לקוחותיו והיא עכשיו נמצאת בעבודה בחקירות".

באשר למסמכי פנמה, הרשות טרם הצליחה לשים את ידה עליהם, אך מצאה דרך יצירתית לגבש רשימה משלה של חברות אוף-שור בבעלות ישראלית שיש לבדוק את דיווחי המס של בעליהן. "בפעילות חקירתית נמרצת שביצענו בשבועות האחרונים עלינו על למעלה מאלף ישראלים שהקימו חברות במדינות אוף-שור לא רק בפנמה, גם באיי הבתולה וברבדוס ובעוד כל מיני מקומות כאלה. אנחנו עכשיו עושים את הסינון האמיתי, בודקים אם הם דווחו לרשות המס כנדרש, ואם לא דיווחת - נגיע אליך".

בעקבות דליפת הענק של "מסמכי פנמה", פתחה הרשות בסבב פשיטות על חברות שונות בארץ המספקות שירותי הקמת חברות אוף-שור לישראלים. בחודש שעבר פשטו חוקרי רשות המסים על משרדי חברת "קומפני פורמיישן" ברמת גן המספקת שירותי ייעוץ להקמת עסקים חדשים, ובין היתר שירותי רישום וליווי חברות בחו"ל. הרשות אינה מתעניינת בחברה עצמה, אם כי בחברות ובאנשי העסקים להם היא נותנת שירותים. דרישת חוקרי הרשות מהחברה הייתה כי יעבירו לרשות מידע מלא על לקוחותיהם הישראלים אשר הקימו באמצעות החברה חברות במקלטי מס ברחבי העולם. "בדקנו שתי חברות שאחת מהן היא קומפני פרומיישן, ויש לנו בצנרת עוד חברות לבדיקה", אומר אשר.

- זה לגיטימי לפשוט על חברה שמספקת שירותי פתיחת חברות בחו"ל רק בשביל רשימת הלקוחות שלה, כשהיא לא ביצעה עבירה?

"למה לא? זה כמו שאני הולך לכל עסק פרטי אחר והוא חייב לפתוח את הספרים שלו בפני".

- אז אתה עושה ביקורת ספרים לעסק בשביל לגלות מי הלקוחות שלו?

"לא ביקורת ספרים, זה מתקשר לגילוי חשד. אם אני הולך היום לצ'יינג'ים למשל, אני רוצה לדעת מי הלקוחות שלהם ולבדוק שהכול נרשם כמו שצריך. כשמדברים על המלחמה בהון השחור והדברים המיוחדים שעשינו בשנים האחרונות - זה אחד מהם".

באשר לצ'יינג'ים, נותני שירותי מטבע, הסמכות לפקח עליהם עברה לאחרונה לרשות המסים. "רק לאחרונה, לפני שבועיים, העביר שר האוצר, משה כחלון, את הסמכות של הרגולציה לצ'יינג'ים מאגף שוק ההון וחיסכון לרשות המסים, ועכשיו אנחנו מתחילים לפעול שם".

- אז נותני שירותי המטבע צריכים להתחיל לפחד?

"למה שיפחדו? אם כולם יעבדו לפי החוק אין לאף אחד ממה לפחד".

- זו לא מדינת משטרה?

"למה?".

- מפני שאתה בא לעסק שלא עשה שום דבר רע, אין לך שום חשד נגדו, ואתה פותח לו את הספרים כדי לגלות את הלקוחות שלו.

"מעולה".

- מה מעולה?

"הביקורת על ניהול ספרים נועדה גם לבדוק את העסק כעסק, וגם את הלקוחות שלו דרך העסק. אנחנו רוצים לדעת אם מישהו מעלים מסים או לא. ביומיום שלנו אנחנו כל הזמן מבקשים מידע. כל הזמן נעשות ביקורות צולבות ללקוחות וספקים כדי לוודא לא רק את הקיום של ההכנסה החייבת ממילא, דיווח על רווחיות מלאה בעסק עצמו, אלא גם ביקורת צד ג'. זה דבר מאוד מקובל וזה בסדר גמור וזה לפי החוק".

וזה מסכם את התורה של אשר. המטרה מקדשת את האמצעים. הוא לא מוכן להתנצל על התחושה שאוחזת במשק בתקופת כהונתו שרשות המסים רוצה לדעת הכול על כולנו, להיכנס לחשבונות הבנק שלנו, לרתום את הבנקים לטובת המאבק בהון השחור ולקבל לידיה כל פיסת מידע אפשרית על אזרחי ישראל. בדיוק להיפך. הוא גאה. גאה במהלכי החקיקה הדרמטיים שהצליח להעביר לאחרונה, גאה בהרחבת רשת המדווחים לרשות המסים, גאה במערך המודיעין של הרשות שמתעצם ומצליח להניח את ידו על רשימות של ישראלים המחזיקים כספים בחו"ל תחת רדאר הרשות. גאה ברשות. גאה בעובדים. גאה בעצמו. "רשות המסים מצויה בעיצומה של תקופת התחדשות ותנופה שעקבותיה ניכרים בכל תחומי פעילותה", הוא אומר.

- לא הגזמתם קצת עם החקיקה המאסיבית בשנים האחרונות בשם המאבק בהון השחור? נדמה שאתם עסוקים בעיקר בהפחדה.

"אנחנו לא עסוקים בהפחדה או רק בחקיקה במאבק נגד ההון השחור. בשנים האחרונות עשינו חקיקה מאוד אינטנסיבית בכמה הקשרים, גם בתחום סגירת פרצות מס, גם בתחום ההרתעה הפלילית, שגולת הכותרת הייתה באמת התיקון לחוק איסור הלבנת הון, וגם קידמנו חקיקה בתחום התייעלות תפעול המס. אפשרנו לעשות שומות חלקיות בלי לאבד את כל השנה, להגדיל את תקופת השומה. במקביל לכל אלה יש לנו גם חקיקה שתומכת בצמיחה כדוגמת החקיקה בתחום חברות האנג'לים ובתחום חברות הריט, הטבות המס לחברות שיירשמו בבורסה בישראל, ואנחנו מקדמים חקיקה שתאפשר ייצור אנרגיה אלטרנטיבית, אנרגיית השמש, מבלי לשלם מסעד רף הכנסות מסוים".

בנוסף, אומר אשר, "הפעילות שלנו משולבת לא רק בשומות, בביקורת והרתעה ובחקירות, אלא גם בחינוך של הדור הצעיר. חלק מהאחריות שלנו זה גם לקדם את ההכרה ואת הידע של הדור הצעיר, של אלה שיהיו עוד כמה שנים אנשי עסקים, ולהבהיר להם את החשיבות של תשלומי מס אמת במדינה. הסברה נכונה מצד אחד והגברת אכיפה והרתעה מהצד השני, מורידים בהדרגה את ההתייחסות להעלמת מס כספורט לאומי, ומחליפים את ההתייחסות לכזו הראויה לבושה ולתופעה שצריך להוקיע. כבר כיום ניתן לחוש בשינוי משמעותי בשיח הציבורי בנושא.

"אם כל אדם שמבצע קנייה ומשלם כסף יגיד למוכר 'רגע, אפשר לקבל קבלה'? אין ספק שהיקף ההון השחור בארץ יקטן. צריך להבין שאם לא מבקשים קבלה או חשבונית המשמעות היא שסכום המע"מ ששילם הצרכן בעסקה מגיע לכיסו האישי של המוכר במקום לכלל אזרחי המדינה".

אשר כאמור לא מתנצל על כוח ההרתעה של הרשות. הוא התאמץ לבסס את הכוח הזה, ולגישתו מי שחושש מהרשות כנראה חושש בצדק. "אנחנו אמורים וצריכים להרתיע אנשים מלהתעסק עם הון שחור. אנחנו לא מדינת משטרה, אנחנו לא צריכים להיות כאלה, אבל האוכלוסייה שמבצעת עבריינות מס צריכה להיות מורתעת ע"י רשות המסים", הוא אומר.

- עד אחרון מעלימי השקל? המטפלת או האינסטלטור?

"אין לנו תיקי חקירה נגד מטפלות בתינוקות ולא נגד אינסטלטורים".

- מצעד הסלבריטאים לחדרי החקירות שלכם רק הולך וגדל. כבר ראינו את בר רפאלי, קובי פרץ, משה פרץ, ענבל אור, אייל גולן וסלבריטאים רבים נוספים כבר ראינו שם. נראה שאתם משקיעים שם הרבה מאוד משאבים.

"אנחנו מפנים את המשאבים לכל האוכלוסייה - גם לאנשים מוכרים וגם לאנשים לא מוכרים. כמעט כל הנחקרים במדינת ישראל הם אנשים לא מוכרים. מצד שני, אנחנו לא רוצים לתת הנחות למישהו מוכר בגלל שהוא מוכר. מבחינתנו, כל מי שהוא עבריין מס צריך לטפל בו".

למצוא את האיזון הנכון

יש שיאמרו שלאשר היה הרבה מאוד מזל. האווירה הבינלאומית אליה הוא הוצנח וההתגייסות הגלובלית למאבק בהון השחור העולמי, היוותה קרקע פורה לכל יוזמה שביקש לקדם. גם הסכם ה-FTCA המחייב בנקים וגופים פיננסיים זרים אחרים, לרבות בישראל, לחתום על הסכמים עם רשות המסים בארה"ב המחייבים דיווח על הכנסות של אמריקאים בכל מדינה - עשה לאשר שירות טוב.

- קודמיך דיברו כל הזמן על המאבק בהון בשחור והצורך ביד נחושה, והנה אתה נכנס לתפקיד והמזל משמיים ומאמריקה סידר לך אחלה קדנציה שבמהלכה הוחל ה-FTCA.

"לעניין המזל - אנחנו ברשות המסים שמחים שיש רוח גבית וגיבוי עולמי, תקשורתי וציבורי למהלכים שלנו, אבל אנחנו מאוד נחושים לבצע אותם גם לבד, ובשנים האחרונות, בלי קשר לרוח גבית כזאת או אחרת, עשינו פעולות גם במישור המקומי וגם במישור הבינלאומי כדי לצמצם את ההון השחור במדינה".

"השכר לא גבוה כמו שכולם חושבים"

אשר אמנם מרוצה וגאה בהישגי הרשות בשנים שבהן הוא עומד בראשה, אבל הוא ממש לא מתכוון לנוח על זרי הדפנה בשנתיים שנותרו לו לאייש את כיסא המנהל. במקביל לקידום החקיקה שכבר מונחת על שולחן הכנסת (החלת חובות דיווח על הבנקים למשל) הוא כבר לוטש עיניים ליעדים הבאים שיכבוש. הוא רוצה להשאיר אחריו מערכת משומנת היטב, מכונת גבייה ואכיפה שאין שני לה. זה החותם שהוא רוצה להותיר.

"יש לנו עוד הרבה מאוד מה לעשות. אנחנו מגבשים בימים האלה תוכנית חומש לרשות המסים - "רשות המסים 2020" - תוכנית שמאגדת עשרות פרויקטים בכל תחומי הפעילות שלנו אשר יגשימו את יעדי העל של הרשות בצורה טובה יותר. אנחנו פועלים גם לשיפור השירות לציבור. אנחנו הולכים ליזום הקמת מרכז מידע ארצי חדש מבוסס טכנולוגיה, ומי שמתקשר למשרדים יוכל להתקשר ישירות למרכז ולקבל את כל המידע שהוא צריך".

- באיזה הישג שלך כמנהל הרשות אתה הכי גאה?

"אני גאה קודם כול בעובדים ובמנהלים של רשות המסים. יש לנו עובדים מצוינים, מסורים, משקיעים, מקצועניים, ומנהלים מקצוענים, משקיעים ומסורים".

- דווקא בגזרת העובדים אתה בבעיה. עובדי הרשות מתלוננים כל הזמן על כך שהם לא מתוגמלים כראוי ומעת לעת משביתים את המערכת.

"ממש בימים אלה מתקיים דיאלוג בין ההסתדרות, הממונה על השכר, אגף התקציבים, נציבות שירות המדינה והנהלת רשות המסים כדי להגיע להסכם שכר חדשני ומודרני לעובדי רשות המסים. בהסכם הזה אין ספק שהשכר יעלה. הם לא מקבלים שכר גבוה כמו שכולם חושבים. הם מקבלים שכר נמוך יחסית, בוודאי לאלטרנטיבות. באותו הסכם שכר תהיה גם לגיטימציה לדרוש מהעובדים יותר, ובין היתר התייעלות גדולה יותר, הכנסה טכנולוגית גדולה יותר, לתפוקות יותר טובות. בהסכם השכר החדשני הזה, בפעם הראשונה, נכניס גם מודל שכר דיפרנציאלי שבו אם הבן אדם לא עובד מספיק טוב הוא יקבל פחות מעובד טוב".

"בוחנים את כל מערך איסוף המידע"

צמצום ההון השחור במדינה מתחיל, לדברי אשר, במודיעין טוב. "בימים אלה אנחנו מגבשים את תפיסת המודיעין החדשה שלנו, בוחנים את כל מערך איסוף המידע שלנו, כל המקורות, את האנליזה - והולכים לשפר את זה. לבנות מבנה ארגוני חדש שיביא תיקים איכותיים יותר לחקירות ולשומות, לרבות השגת מקורות מידע חדשים שלא היו לנו לפני זה".

- הרשות צריכה שכל מאגרי המידע ומקורות המידע שקיימים בארץ ובעולם יהיו פתוחים בפניה? צריכה לדעת הכול על כל אזרחי המדינה?

"לא. אבל ככל שנהיה חשופים ליותר מאגרים שקשורים לעולם הכלכלי של אזרחי המדינה ויהיו לנו יכולות אנליטיות חזקות שבאמצעותן נוכל להצליב את כל הנתונים הענקיים האלה, אין ספק שנוכל להגיע לתיקים הרלוונטיים בצורה מדויקת יותר ולייצר גם הרתעה וגם ביקורת נקודתית ואמתית יותר למי שמעלים מסים. זו המגמה שלנו, וזו מגמה כלל עולמית".

כחלק מתפיסת המודיעין החדשה, הרשות גם תבלה הרבה יותר זמן במעקב אחרי אזרחים באינטרנט, ברשתות החברתיות, באתרי מכירות ועוד. "שכרנו חברה שיש לה כלים טכנולוגיים ויכולת לחפש מידע במרחב האינטרנט ולהצליב עם נתונים שלנו. אין ספק שבעתיד, חלק לא מבוטל מהתיקים שנבדוק ברשות המסים, בין אם זה בחקירות, בין אם זה בשומות באזרחי, יהיו תיקים שיש בהם גם התחלה או עקבות של מידעים בתוך האינטרנט".

- איפה אתה שם את הגבול לא לפגוע בפרטיות של האזרחים?

"צריך לאזן בין הזכות לפרטיות של האזרח, שלא צריך לחדור אותה יותר מדי, לבין הזכות של הציבור לגבות מס אמת, ושהציבור ידע שיש לרשויות המס מספיק מידע כדי לגבות מסי אמת מהאזרחים שלא משלמים מסים כמו שצריך. נכון שבשנים האחרונות יש נטייה לאפשר יותר מידעים לרשות המסים, אבל גם לזה יש גבול ואנחנו מודעים לכך. לדוגמה יש לנו כרגע טיוטת חקיקה שנדונה בוועדת חוקה בנוגע לאיסוף מידע מהבנקים, וקיצצו לנו אותה בצורה דרמטית, בין היתר בשל הפגיעה בפרטיות. עכשיו נקדם הצעה הרבה יותר מקוצצת ומאוזנת, עם סטטיסטיקה מובנית ובקרות. הצעת החוק שלנו הייתה יותר מרחיבה, ואנחנו הסכמנו לאזן אותה".

אשר מתייחס ליוזמת החקיקה שמקדמים רשות המסים ומשרד האוצר המבקשת לחייב מוסדות להעביר לרשות המסים מידע על נכסים פיננסיים וכספיים של ישראלים בעולם, בלי חשד לביצוע עבירות מס. הצעת החוק המקורית רוככה בצורה דרמטית לאור דרישת חברי ועדת החוקה.

- התחלת בהצעת חקיקה דרקונית כדי להגיע לחקיקה שבאמת רצית?

"אנחנו מקשיבים לציבור, ללשכות המקצועיות ולחברי הכנסת, ויודעים שצריך לאזן את זה, שצריך למצוא את נקודת האיזון הנכונה".