"אני רוצה שבעליון יהיו שופט מזרחי, ערבי-נוצרי, דרוזי ומוסלמי"

לא בטוח שהקוראת מרים נאור, נשיאת בית-המשפט העליון, תרווה נחת מהריאיון עם חברת-הכנסת נורית קורן מהליכוד, חברתה לוועדה לבחירת שופטים. כשבועיים אחרי שהתעמתה עם נאור לאחר שקורן קראה להדחתו של הפסיכולוג שבוחן מועמדים לשיפוט, בטענה כי הוא מפלה לרעה מועמדים ממוצא מזרחי (ראו מסגרת), תוקפת קורן בראיון בלעדי ל"גלובס" את מערכת המשפט, שנאור עומדת בראשה.

"מה שקורה היום זה שבבית-המשפט העליון ובבתי-המשפט בכלל, יושבת אליטה אריסטוקרטית שבעצם מחליטה על הכול, וקובעת את סדר-היום הציבורי והמשפטי. אני לא רוצה יותר את שיטת ה'חבר-מביא-חבר' שנהוגה היום. אני רוצה שייכנסו אנשים אחרים לבתי-המשפט", אומרת קורן.

- את חברת הוועדה לבחירת שופטים. בכוחך לשנות את המצב.

"מה שקורה כרגע בוועדה לבחירת שופטים זה שיש 3 שופטים של בית-המשפט העליון (הנשיאה נאור והשופטים אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן, ח' מ'), שמקבלים את כל ההחלטות ביחד, ומהווים גוש חוסם בתוך הוועדה, כך שהקול שלי לא שווה-ערך לקול שלהם. זה לא דמוקרטי".

- ואת מנסה לשנות את המצב הזה.

"נכון. אני וחבר-הכנסת רוברט אילטוב (חבר-הכנסת השני החבר בוועדה לבחירת שופטים,ח' מ') יזמנו הצעות-חוק שתכליתן לשנות את הרוב המיוחס של 7 קולות מתוך 9 חברי ועדה שנדרש כיום כדי למנות מועמד לשפיטה. אנחנו מציעים, ששופטים ייבחרו ברוב רגיל. קשה מאוד להשיג היום הסכמה בין חברי הוועדה לצורך בחירת מועמד".

- כינית את היושבים בבתי-המשפט "אליטה אריסטוקרטית". שופטים לא צריכים להיות חלק מהאליטה בישראל?

"האג'נדה שלי אומרת ככה: בית-המשפט הוא הבבואה של החברה הישראלית, שמורכבת ממגוון תרבויות, והן צריכות להשתקף בכל בתי-המשפט, בבימ"ש השלום, המחוזי ובביהמ"ש העליון. בשנה הקרובה יתפנו חמישה תקנים בעליון (בעקבות פרישתם לגמלאות של הנשיאה נאור והשופטים ג'ובראן, רובינשטיין, אורי שהם, וצבי זילברטל, שהודיע על פרישה מוקדמת בגיל 65. ח' מ'), ואנחנו צריכים למנות שופטים ממגוון התרבויות שיש לנו בארץ, כדי לשקף את כל החברה. הייתי מאוד רוצה שיהיו שופטים מהשקפת עולם שלי ושל כל האוכלוסייה".

- האם המוצא אכן משנה, או שיש לבדוק את כישורי המועמד באובייקטיביות גמורה?

"תראו לי כמה שופטים ספרדים יש בבית-המשפט המחוזי; כמה תימנים יש במחוזי? יש במערכת המשפט גזענות לשמה, שבאה מהראייה המחשבתית שספרדי צריך כישורים עודפים כדי להיות שופט".

- האם לטענתך זהו לב הבעיה של מערכת השיפוט?

"זו דוגמה שמעידה על הבעיה הרחבה יותר. מי שאינו שייך לקבוצת הייחוס של האליטה המשפטית, מתקשה להיכנס למועדון היוקרתי ולהתמנות לשופט, והמספרים מדברים בעד עצמם. הדבר בא לידי ביטוי ביתר שאת כאשר מדובר במועמדים ממוצא מזרחי".

- שופטים אמורים להיבחר על-סמך המקצועיות שלהם ולא על-סמך מוצא, רקע תרבותי וכדומה.

"כל מועמד צריך להיות מתאים מבחינה מקצועית, איכותי, ולעמוד בקריטריונים של מועמד לשפיטה, ובשבילי הוא צריך להיות גם אנושי. זה מה שחשוב לי. כבר בפגישה הראשונה שלי עם הנשיאה נאור, אמרתי לה שאני רוצה שיהיה שופט ממוצא אתיופי, ושופט ממוצא רוסי. אני רוצה, שבביהמ"ש העליון יהיה שופט ממוצא מזרחי, תימני, עיראקי, ערבי-נוצרי, דרוזי ומוסלמי, וגם שיהיו יותר נשים. צריך שהרכב שופטי העליון ישקף את כל העם".

נשיא העליון? לא לפי הוותק

לדברי קורן, הרצון לחולל שינוי במערכת המשפט, גרם לה לבקש מראש-הממשלה, בנימין נתניהו, להיות חברת הוועדה לבחירת שופטים. "אחרי הבחירות לכנסת, כשנתניהו חילק את התפקידים, אמרתי לו שאני בין הוותיקים שבפעילי המפלגה, ושהוא נתן לאחרים להיות יושבי-ראש ועדות ותפקידים, ושאני רוצה את התפקיד הזה. עד כה התכנסו כבר 3 ועדות ומונו כ-100 שופטים. אני מקדישה המון זמן לעבודה הזו".

שרת המשפטים, איילת שקד, היושבת בראש הוועדה לבחירת שופטים, הצהירה לאחרונה יותר מפעם אחת על כוונתה לקדם לבית-המשפט העליון שופטים שמרנים ולא אקטיביסטיים. השקפתה של קורן דומה לזו של שקד, חברתה לקצה הימני של המפה הפוליטית. קורן: "אני מעדיפה שיהיו שופטים שילכו לפי כוונת החוק. לא רוצה שופטים שיתפתלו כדי להגיד שחוק כזה או אחר הוא לא נכון, ויש לפסול אותו".

לדברי קורן, "אהרן ברק, נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, היה כל-כך אקטיביסט עד שהכול היה שפיט בעיניו. אני חושבת שבנושאים כלכליים מובהקים, כמו בעניין מתווה הגז, בג"ץ לא אמור להתערב כי הוא מבזבז את זמנו על נושאים שהוא לא צריך לשפוט בהם. אני גם לא רוצה שהשופט בעל הוותק הגדול ביותר בביהמ"ש העליון, ימונה לנשיא העליון כפי שקורה כעת (שיטה המכונה שיטת הסניוריטי, ח' מ').

אני אגיש הצעת-חוק שמציעה לשנות את זה. ח"כ יריב לוין מהליכוד הגיש הצעה דומה בעבר, אבל היא לא עברה".

- למה כל-כך חשוב לך להפסיק את שיטת הסניוריטי בבחירת נשיא העליון?

"כי הנשיא או הנשיאה הם שקובעים ומכתיבים את הדרך בבית-המשפט העליון ואת הטון בוועדה למינוי שופטים. לנשיאה מרים נאור יש את המנדט לקבוע מי יהיו המועמדים, מתוך מאגר שמות גדול שיועלו בוועדה, ויהיה להם סיכוי להתמנות לשיפוט".

בלי חברון, היינו מזמן בתוך הים

קורן, בת 56, אם ל-4 ילדים וסבתא לארבעה, עורכת-דין, לשעבר ראשת לשכתו של השר גלעד ארדן, אינה מוכרת לציבור הרחב, אבל היא מוכרת היטב לחברי הליכוד, שבזכותם נכנסה לפני יותר משנה לראשונה לכנסת. היא נולדה בירושלים להורים שעלו לארץ מתימן. בשנת 1971 כשהייתה בת 11, עברה להתגורר עם משפחתה בקריית-ארבע עם הגרעין של 10 המשפחות הראשונות שהקימו את ההתנחלות הסמוכה לחברון.

קורן: "למדתי עם הילדים של הרב משה לוינגר (שנחשב לאבי ההתיישבות היהודית בחברון, ח' מ'), והילדות שלי הייתה אפופה בציונות ובהתיישבות. היה רצון לבוא וליישב את הארץ ולגאול את האדמות, אבל לא היינו קיצוניים אלא ימנים רגילים, שהצביעו ליכוד כל הזמן. הייתי חלק מהאירועים הרבים. היו הפגנות, עצרות, באתי מבית דתי, והאידיאולוגיה הייתה דתית וציונית. היינו על הגבול. לא היה כלום בסביבה.

"אחד הזיכרונות החזקים שלי מאותה תקופה הוא מלחמת יום כיפור. היינו בבית-הכנסת ופתאום ראינו את כל בני הישיבה עולים עם הטליתות לתוך האוטובוסים ואת בית-הכנסת מתרוקן. הייתה האפלה והיה מאוד מפחיד, כי חששנו שכל רגע הערבים יעלו עלינו לתוך היישוב".

מצד שני, לדברי קורן, לה ולמשפחתה היו יחסים מצוינים עם השכנים הערבים, שנמשכים עד היום. "להוריי ולאחים שלי שמתגוררים בקריית-ארבע יש עד היום יחסים מצוינים עם הערבים שגרים בשכנות. אחי קבלן בניין, ועד היום יש קבוצה של פועלים שהוא מביא מחברון, ויש לו יחסים מצוינים איתם. ממש יחסי חברות. בחתונה שלי היו מלא ערבים".

- יש לך הרבה חברים ערבים מאזור חברון ומצד שני עד בעד הרחבת ההתיישבות היהודית שם ונישול הערבים מבתיהם. איך זה מסתדר?

"לפני חודשיים וחצי הייתי בסיור בחברון, והלכתי לראות את כל הבתים שנקנו על-ידי יהודים ואת רחוב השוהדה, שפעם שקק חיים והיום הוא סגור בגלל שהסכמי אוסלו הנוראיים חצו את העיר באמצע. בניגוד למה שאומרים, הערבים רוצים למכור את הבתים ליהודים, וזה לא נכון שמאיימים עליהם כדי שהם יצאו מהם.

"לטעמי, אם הבתים נקנו בקנייה כשרה ועם מסמכים, היהודים צריכים להיכנס ולגור בהם. דין חברון כדין תל-אביב וחיפה, מקרקעין זה מקרקעין והסכם זה הסכם. היישוב בחברון מאוד חשוב, כי אם לא היינו מתיישבים שם, כבר מזמן היינו בתוך הים. הדרישה של הערבים היא לא רק שנחזור לקווי 67', הם רוצים את יפו, ואת חיפה, ואת הכול".

כשקורן הייתה בת 17 בלבד, היא עזבה את בית הוריה ואת קריית-ארבע והתחתנה עם אלי קורן. הזוג הצעיר עבר להתגורר בהרצליה, ובגיל שבו רובנו לומדים לבגרות, ומתכוננים לשירות צבאי, קורן החלה להתמודד עם החיים עצמם. "התעמתי עם כל הדברים שזוג צעיר צריך להתעמת איתם - שכירת דירה, רישום ילדים לגנים, עבודה, הרבה ביורוקרטיה. ילדתי 4 ילדים, שאחת מהן היא לקוית שמיעה, ועבדתי בכל עבודה שהייתה - לשמור על ילדים, הנהלת-חשבונות, ניהול מסעדה בהרצליה".

בגיל 38, עם 4 ילדים, שהקטנה בהם תינוקת בת שנתיים, החליטה קורן לעשות שינוי, לשפר את מצבה הכלכלי, ולרכוש השכלה גבוהה. "הבנתי שאני רוצה להפוך ממי שהיא אשת עבודה בלבד, למי שמתקדמת בחיים ומממשת את עצמה. הרבה זמן הרגשתי שאני יכולה לעבוד בעבודות הרבה יותר משמעותיות מאלה שעבדתי בהן, ושהפוטנציאל שלי הרבה יותר גבוה".

קורן הלכה עם זה רחוק, למדה ועשתה 3 תארים תוך 10 שנים. תואר ראשון במדעי החברה והרוח באוניברסיטת הפתוחה, שאותו סיימה בהצטיינות; ואחר-כך תארים ראשון ושני במשפטים באוניברסיטת בר-אילן. בהמשך היא התמחתה בבית-משפט השלום בהרצליה; וב-2009 עברה בהצלחה את בחינות לשכת עוה"ד, והוסמכה למקצוע.

"מאז, כל השנים נתתי ייעוץ משפטי לאנשים שידם אינה משגת. בדרך הבנתי שדרך מפלגת הליכוד, שלה המשפחה שלי תמיד הצביעה, אפשר להתקדם ולהגיע עוד יותר רחוק. הנושאים החברתיים בערו בעצמותיי, וידעתי שרק דרך הכנסת אוכל לעשות שינוי. התחלתי להיות פעילה בליכוד, ובשנים 2010-2012 עבדתי כמנהלת הלשכה של גלעד ארדן, כשהיה השר לאיכות הסביבה".

קורן ניסתה לרוץ לכנסת ה-18 וה-19 ברשימת הליכוד, אך הגיעה למקומות לא ריאליים. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 (הנוכחית), נבחרה בשלישית לרשימת הליכוד, הפעם במקום ה-28, המוקצה לנציג מחוז מישור החוף; וכך נכנסה אשתקד לכנסת, לאחר שהמפלגה קיבלה 30 מנדטים.

- איך הצלחת להיכנס לרשימת המועמדים לכנסת?

"אתה צריך להיות פעיל בתוך המפלגה, ללכת לאירועים, לקחת חלק בפעילויות של המפלגה, במוסדותיה. המפלגה הופכת להיות המשפחה שלך. כדי להיבחר בפריימריז לא השקעתי הרבה כסף, אלא בעיקר זמן ועבודת שטח. יש לי הרבה מאוד חברים שהכרתי בליכוד, והם האמינו בי ובחרו בי. ברגע שניצחתי בפריימריז במחוז בהפרש של אלף קולות מהמקום השני (קורן גברה על חיים פרידריך, מנכ"ל עיריית נתניה), עבדתי ללא ליאות כדי שהליכוד יקבל כמה שיותר קולות.

"פעלתי בכל מקום בשביל זה. הייתי בבית-ספר 'מבואות ים' במכמורת, שהוא שמאלני. השמאלנים צעקו לי 'בוז' והמורות התביישו, אבל השמעתי את מה שהיה לי, וכשסיימתי ניגשו אליי חמישה נערים, התחילו לשאול שאלות, והבנתי שעשיתי משהו.

"אחד הדברים שמדאיגים אותי עכשיו, זה איך לבנות קמפיין ולהיבחר שוב למקום ריאלי בליכוד ולכנסת הבאה. אנחנו צריכים כל הזמן לתחזק את הקשר עם הבוחרים, וזו הבעיה של מפלגה דמוקרטית, אבל אצלי זה לא בא על-חשבון העבודה בכנסת. אני באתי לעבוד ואני עובדת שעות ארוכות".

בצמרת מגישי הצעות-החוק

ואכן, קורן היא חברת-כנסת פעילה במיוחד, שממוקמת בצמרת מגישי הצעות-החוק והפעילים בוועדות. היא משמשת כסגנית יו"ר הכנסת, חברה בוועדה לבחירת שופטים, חברה בוועדת כספים, מכהנת כיו"רית השדולה למען זכויותיהם של אנשים בעלי מוגבלות, פתחה שדולה לקידום הליכי גבייה הוגנים בהוצאה-לפועל. "אני פועלת לצמצום הריבית הגבוהה מדי בהליכי ההוצאה-לפועל, שהיא כמו כדור-שלג שמביא לפגיעה קשה ומיותרת בחייבים ולכך שאנשים צריכים לעזוב את ביתם. זה נוראי בעיניי ואני מנסה לסייע".

- יש הטוענים שהליכוד מכניס לכנסת אנשים שלא ראויים לה, כמו ח"כ אורן חזן, למשל.

"אנחנו המפלגה הכי דמוקרטית שיכולה להיות, שמאפשרת לכל אחד להיכנס ולהיות חבר-כנסת, והראיה היא אני. אנשים מהשטח נכנסו לכנסת כי אנשים רצו לראות אותם כנציגים שלהם. הפלורליזם של המפלגה שלנו מאוד חשוב. ככה החזקנו 68 שנה, אז כנראה ככה צריך להמשיך".

- את בעד הגבלת מספר הקדנציות של ראש-ממשלה?

"לא. אם ראש-ממשלה עושה עבודה טובה ונבחר פעם אחר פעם על-ידי הציבור, סימן שהוא צריך להמשיך להיות בתפקיד".

קורן הושבעה לכנסת כבר לפני יותר משנה, אבל לפעמים היא עדיין צובטת את עצמה, ולא מאמינה שהגיעה עד הלום. "כשניהלתי מליאה בפעם הראשונה, אמרתי לעצמי 'לא יכול להיות שאני יושבת פה, זה לא יכול להיות'. היה עוד אירוע שבו שאלתי את עצמי אם זו אכן אני שמשתתפת בו. יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, ביקש ממני להחליף אותו כנציג הכנסת באזכרה השנתית לרה"מ הראשון, דוד בן-גוריון. טסתי במסוק עם הנשיא לשדה-בוקר, והנחתי את הזר על קברו של בן-גוריון.

"אני, הילדה התימנייה הקטנה שבן-גוריון הביא את הוריה לארץ כתחליף זול לפועל הערבי, שמתי את הזר על הקבר שלו. זו הייתה התרוממות רוח. מימיני ישב הנשיא ראובן ריבלין, ומשמאלי ישב הנשיא לשעבר שמעון פרס. אמרתי לעצמי, 'וואו, מחר בבוקר תהיה לי תמונה בעיתון יחד עם כל הגוורדיה של המדינה על הקבר של בן-גוריון'. אבל למחרת התברר שחתכו אותי מהתמונה ופרסמו אותה עם פרס וריבלין בלבד".

מערכת בתי המשפט מסרה בתגובה: "מערכת בתי המשפט פועלת למנות את המועמדים הטובים ביותר, ללא אפליה מכל סוג שהוא. לפי הוראות חוק בתי המשפט לשר המשפטים, לנשיא בית המשפט העליון ולשלושה מחברי הוועדה כאחד, נתונה הסמכות להציע מועמד לשפיטה, והרכבת הרשימה נעשית בהתאם. מערכת בתי המשפט אינה פועלת בשיטת 'חבר מביא חבר' ושאיפתה היא שכל חברי הוועדה, ללא יוצא מהכלל, יפעלו באופן דומה".

פרשיית "הפסיכולוג הגזען" - המילה האחרונה לא נאמרה

החודש, ב-9 במאי, חשף "גלובס" כי הח"כית נורית קורן, טענה שבעבודתה כחברת הוועדה לבחירת שופטים, נתקלה בגילויים חמורים של גזענות מצד אחד משני הפסיכולוגים שבוחנים את המועמדים לשיפוט בקורס ההכנה לשופטים. ב-10 במאי חשף "גלובס", כי קורן פועלת להדחתו של אותו פסיכולוג, נ'.

לדברי קורן, "לא ייתכן שאדם שיש לו מגמה גזענית ושנקט התבטאויות גזעניות כלפי המועמדים לשפיטה, ישמש כפסיכולוג שמעביר לוועדה לבחירת שופטים חוות-דעת על המועמדים לשפיטה". במכתב ששלחה קורן לנשיאת בית-המשפט העליון, מרים נאור, ולשרת המשפטים, איילת שקד, קורן ביקשה מהן לבדוק חשד להתבטאות מפלה ובלתי הולמת של הפסיכולוג נ', כלפי מועמד לשיפוט. "מהמידע שהגיע לרשותי עולה, כי במהלך קורס להכשרת שופטים, נשאל מועמד לשיפוט על-ידי הפסיכולוג באשר למוצאו העדתי. המועמד, על אף שהיה המום ונבוך מהשאלה, השיב כי אמו ממוצא אשכנזי, ואביו ממוצא ספרדי".

תשובתה של הנשיאה מרים נאור לטענותיה של קורן, לא איחרה לבוא. בכנס הענקת מלגות לסטודנטים למשפטים, שנערך לזכרו של השופט העליון לשעבר, אדמונד לוי ז"ל, אמרה נאור, כי "אין לדברים שחר". לדבריה, "במשך שנים שימשתי כמנחת קורסים, ומניסיוני, כמו גם ניסיונם של חבריי ששימשו גם הם מנחים בקורס, אני יכולה לומר נחרצות: מעולם - ואני מדגישה מעולם - לא נשקל מוצאו של מועמד בקורס. בוודאי ובוודאי שמעולם לא נפסל מועמד בשל מוצאו". נאור ציינה גם, שטענותיה של ח"כית קורן נבדקו באופן יסודי, ונמצא כי אין בהן ממש.

קורן מצדה טענה בתגובה לתגובה, כי היא ממשיכה לקבל תלונות על התנהלות גזענית של אותו פסיכולוג. "במכון להשתלמות שופטים, יש חור שחור ואני לא יודעת מה נמדד, איך נמדד. אתה לא יודע מה בדיוק נשאלים המועמדים לשפיטה, ואיך בדיוק מדרגים אותם. אנחנו, חברי הוועדה, רק מקבלים חוות-דעת, ולפעמים אתה מגלה שאין הלימה בין הריאיון שעשית למועמד לשפיטה ובין התוצאות שקיבל בקורס".

יצוין, כי לא מדובר בפעם הראשונה שעלו טענות להתנהגות גזענית כלפי אותו פסיכולוג. לפני כ-3 שנים הושעה הפסיכולוג מתפקידו בוועדה, לאחר שפורסם כי הוא כינה את אחת מהמועמדות לשיפוט, ממוצא תימני, "שחורה וקטנה". לאחרונה, החלה המועמדת לכהן כשופטת.

- מצד אחד, את יוצאת נגד פסיכולוג בקורס ההכנה לשופטים שמקדם לטענתך מועמדים ממוצא מסוים, ומצד שני, את עצמך מעוניינת לקדם מועמדים על-פי מוצאם. זה נראה כמו צביעות ומוסר-כפול.

"כמו שאמרתי, בית-המשפט הוא הבבואה של החברה הישראלית, והחברה הישראלית מורכבת ממגוון תרבויות, שצריכות להשתקף בכל בתי-המשפט. אבל אסור לפגוע באנשים על רקע מוצאם או להפלות אותם לרעה בשל כך".

נורית קורן

מקצועי: חברת-כנסת מטעם הליכוד וסגנית יו"ר הכנסת. חברת הוועדה לבחירת שופטים 

גיל: 56

מגורים: הרצליה

מצב משפחתי: נשואה לאלי, אם ל-4 ילדים, סבתא ל-4 נכדים

השכלה: תואר שני LLM במשפט מסחרי, אוניברסיטת בר-אילן; תואר ראשון LLB במשפטים, הקריה האקדמית אונו; תואר ראשון BA במדעי החברה והרוח, בהצטיינות, האוניברסיטה הפתוחה

עוד משהו: משפחתה נמנתה עם הגרעין המייסד של קריית-ארבע