נשיאת העליון נאור: "מעולם לא נשקל מוצאו של מועמד לשפיטה"

בשבוע שעבר טענה ב"גלובס" ח"כ נורית קורן כי אחד הפסיכולוגים הבוחנים את המועמדים לשפיטה מונע קידום מועמדים ממוצא מזרחי ■ נשיאת העליון: "הטענות נבדקו באופן יסודי ונמצאו משוללות יסוד"

השופטת מרים נאור/ צילום: אתר בתי המשפט
השופטת מרים נאור/ צילום: אתר בתי המשפט

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, דוחה בנחרצות את טענות ח"כ נורית קורן (הליכוד), חברת הוועדה לבחירת שופטים, שפורסמו בשבוע שעבר ב"גלובס", לפיהן הפסיכולוג התעסוקתי שממיין את המועמדים לשפיטה מקדם לשיפוט מועמדים ממוצא אשכנזי ומנסה למנוע קידום של מועמדים ממוצא מזרחי. ח"כ קורן מסרה בתגובה: "מאז התייחסותה של נאור הגיעו אליי תלונות נוספות בנושא אותן התבקשתי לבדוק".

בשבוע שעבר העלתה ח"כ קורן ב"גלובס" טענות קשות ביותר בנוגע להתנהגותו של נ', אחד משני הפסיכולוגים התעסוקתיים הבוחנים את המועמדים לשפיטה בקורס להכנת שופטים. קורן טענה כי אותו פסיכולוג התבטא בגזענות כלפי מועמדים לשיפוט והצהירה כי היא פועלת להדיחו. "לא ייתכן שאדם שיש לו מגמה גזענית ושנקט בהתבטאויות גזעניות כלפי המועמדים לשפיטה ישמש כפסיכולוג שמעביר לוועדה לבחירת שופטים חוות דעת על המועמדים לשפיטה", אמרה ח"כ קורן ל"גלובס".

הפרסום עורר תרעומת גדולה בצמרת מערכת בתי המשפט ובקרב עמיתיה של קורן בוועדה לבחירת שופטים, בהם נאור, שופטי העליון הנוספים בוועדה, סלים ג'ובראן ואליקים רובינשטיין, ונציגת לשכת עוה"ד בוועדה, עו"ד אילנה סקר. רצה הגורל ושלושה ימים אחרי הפרסום, ביום שישי האחרון, נשאה נאור דברים בטקס חלוקת מלגות שנערך בלשכת עוה"ד לזכר שופט העליון לשעבר, אדמונד לוי המנוח. לוי, יליד בעיראק, מהווה דוגמה טובה להשתלבות יוצאי עדות המזרח בצמרת מערכת השפיטה, ונאור הקדישה את עיקר נאומה לתיאור עד כמה הוא היה רגיש לאפליה על רקע עדתי.

בהמשך דבריה הדפה נאור באופן נחרץ את טענותיה של קורן. "ח"כ קורן העלתה לאחרונה באחד העיתונים טענה בעניין אפליה על רקע עדתי הקיימת, לדבריה, בקורס למיון מועמדים לשפיטה", אמרה נאור. "לטענתה, פסיכולוג תעסוקתי בצוות הקורס ממיין כביכול את המועמדים לשפיטה - מקדם מועמדים ממוצא אשכנזי ומנסה למנוע קידום מועמדים מזרחיים. קורן קראה לפיטוריו - לא פחות ולא יותר - של הפסיכולוג. אומר ברורות: אין לדברים שחר".

"כל טענה נבדקת"

נאור המשיכה: "במשך שנים שימשתי כמנחת קורסים, ומניסיוני, כמו גם ניסיונם של חבריי ששימשו גם הם מנחים בקורס, אני יכולה לומר נחרצות: מעולם - ואני מדגישה מעולם - לא נשקל מוצאו של מועמד בקורס. בוודאי ובוודאי שמעולם לא נפסל מועמד בשל מוצאו. ח"כ קורן הזכירה בדבריה גם מכתב ששלחה לשרת המשפטים ואליי בנושא. המכתב מצא דרכו בעבר לתקשורת לפני שהגיע לידיי".

נאור ציינה כי טענותיה של ח"כ קורן נבדקו באופן יסודי ונמצא כי אין בהן ממש. "בפגישה בשש עיניים, עם שרת המשפטים ועמי, נמסרו לה ממצאי הבדיקה. לשיחה זו אין זכר בכתבה. הדברים נוגעים באופן ישיר למועמד מסוים. רבים יודעים מי הוא. לא ארשה לעצמי להתייחס כאן לעניינו הפרטני של מועמד. דיוני הוועדה לבחירת שופטים ככל שהם נוגעים למועמדים הינם סודיים על-פי דין, וצר לי שסודיות זו הופרה בריש גלי, גם אם שם המועמד אינו מצוין. אני מכבדת את זכויותיו, ועל כן אני גוזרת על עצמי שתיקה בכל הקשור לפרטי הטענות והתשובות להן". נאור שבה והדגישה כי "במקום שישנה אפליה - כל אפליה, ובפרט אפליה על רקע עדתי, בתכלית או בתוצאה - יש לעקור אותה מן השורש. אם נשמעות טענות על אפליה הן נבדקות ביסודיות. כך עשינו עד עתה, וכך נעשה גם בעתיד, אך הטענות שהועלו הן משוללות יסוד". את המתקפה המנומסת על קורן סיימה נאור באזהרה/הבטחה: "משום כבודה של ח"כ קורן ומעמדה, לא אומר כאן את כל אשר על ליבי. הדברים ייאמרו בזמן ובפורום המתאימים לכך".

"שערורייה"

במכתב ששלחה לנאור ולשרת המשפטים, איילת שקד, כבר בינואר 2015, ביקשה ח"כ קורן להביא לידיעתן את מה שהיא כינתה "התנהלות שערורייתית, ופסולה, שאין להקל בה ראש או לנהוג כלפיה בסלחנות". לדבריה, "בקורס להכשרת שופטים המתקיים במסגרת המכון להשתלמות שופטים, נשאל מועמד לשיפוט על-ידי הפסיכולוג באשר למוצאו העדתי. המועמד, על אף שהיה המום ונבוך מהשאלה, השיב כי אמו ממוצא אשכנזי ואביו ממוצא ספרדי". לדבריה, נראה כי תשובת המועמד, איש מקצוע מוערך, מאוד הטרידה את הפסיכולוג, "אחרת קשה לתת הסבר מניח את הדעת לשאלת הפולו-אפ הלא-צפויה שהפנה אל המועמד - 'האם אין לך משבר זהות?'.

"מדובר בהתנהלות פסולה... יש לעקור אותה מן השורש. המחשבה על כוונה חשוכה אפשרית שהסתתרה מאחורי אותה שאלה פולשנית, לא חוקית ומפלה - היא מזעזעת".

ח"כ קורן: "נאור בחרה להתעלם מתלונות נוספות על אפליה על רקע עדתי"

אם מישהו ציפה שתגובתה הנחרצת של נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, לדבריה של ח"כ נורית קורן (ליכוד), חברתה בוועדה לבחירת שופטים, ישתיקו את הח"כית הסוררת, הוא התבדה. בתגובה לנאומה של נאור כתבה בסוף השבוע קורן בדף הפייסבוק שלה כי: "בתקופה האחרונה, הובאו לפני מספר תלונות בנוגע לאפליה עדתית מצד הפסיכולוג התעסוקתי במכון להכשרת שופטים. בהמשך לכך פניתי באופן מידי לנשיאת העליון, כבוד השופטת מרים נאור, בקריאה לפתוח בבדיקה מקיפה ויסודית לטענות שהועלו. במקום לבצע בדק בית מקיף בנושא, בחרה היום הנשיאה נאור להתייחס לטענה אחת בלבד שנבדקה והתעלמה מטענות נוספות שטרם נבדקו".

לטענת ח"כ קורן, "כמו-כן הגיע לאוזניי כי הנשיאה נשמעה בתקשורת כשהיא אומרת שתשמיע את דבריה במקום ובזמן הנכון. יש מי שעלולים לפרש התבטאות זו של הנשיאה כאיום מרומז. אני נוטה להאמין שהדברים נאמרו בעידנא דריתחא ולא מתוך מחשבה מכוונת".

לטענת ח"כ קורן, "מאז התייחסותה של הנשיאה נאור הגיעו אליי תלונות נוספות בנושא אותן התבקשתי לבדוק. אמשיך לפעול בכל הכוח לייצוג הולם לכלל המגזרים בבתי המשפט בישראל לטובת האינטרס הציבורי. אמשיך להילחם באפליה העדתית הקיימת במיון המועמדים לשפיטה במכון להכשרת שופטים ואבדוק כל תלונה ביסודיות". לבסוף הזמינה קורן את חבריה לקרוא ולשתף את הכתבה שהתפרסמה ב"גלובס", בה לדבריה," התייחסתי לתלונות שהובאו בפני בנושא האפליה העדתית". המשך בוודאי יבוא.

נאור על שופט העליון אדמונד לוי המנוח: "נושא האפליה העדתית היה קרוב לליבו. בכל דרכיו עשה למען מיגורה"

שופט העליון, אדמונד לוי המנוח, יליד בצרה שבעיראק, היה שופט יחיד ומיוחד ושונה ברקעו המזרחי ובסגנונו השקט ממרבית חבריו לעליון. לוי שכיהן כשופט בעליון בין השנים 2006-2011 והלך לעולמו במארס 2014 בגיל 72 נולד בבצרה שבעיראק ועלה לישראל עם משפחתו בגיל 10. לאחר שירותו הצבאי החל לעבוד בבית משפט השלום ברמלה ובמקביל למד משפטים בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית. הוא התקדם בתפקידיו בבית המשפט ממחלק תה עד שהפך למזכיר הראשי של בית המשפט.

ב-1970 הוסמך לוי כעו"ד ופתח משרד משלו ברמלה. לוי כיהן כסגן ראש עיריית רמלה מטעם הליכוד במשך שלוש שנים. ב-1977 מונה לשופט צבאי וב-1979 מונה לשופט בית משפט השלום בכפר סבא. בהמשך, ב-1984, מונה לשופט בביהמ"ש המחוזי בת"א. לוי דן בעיקר בפלילים והתבלט כשופט יעיל וקפדן. בין השאר ישב בראש ההרכב שהרשיע את יגאל עמיר ברצח ראש הממשלה, יצחק רבין.

בדבריה בטקס הענקת המלגות לזכר לוי, תיארה אותו הנשיאה נאור כ"משפטן חריף וחד מחשבה, בלתי מתפשר, שעמד על עקרונותיו ונותר לא אחת בדעת מיעוט; אך יחד עם זאת היה מלא חמלה ואהבת האדם ובעל רגישות ייחודית לעוולות חברתיות".

נאור ציינה כי כל מי שהכיר את השופט לוי התוודע לדמותו המיוחדת ולשקט שהפגין. "הוא לא הרבה להתרועע ברבים, והיה עניו מאין כמוהו. כה צנוע היה השופט לוי, שבהתקרב מועד פרישתו מהעליון סירב שייערך לכבודו טקס הפרישה המסורתי באולם ג' בבית המשפט, שבו נהוג לומר את שבחו של השופט הפורש. אולם על אף החזות המופנמת שלו, היה השופט לוי ידיד חם ומסור למי שזכה בידידותו. אדמונד היה לי חבר אמת".

נאור הוסיפה ואמרה כי "אף שלוי לא נשא דגלים של שליחות, שהוצמדו לו לעתים (על רקע מוצאו - ח','מ) אלא היה מחויב רק לשליחותו השיפוטית - לעשות צדק על-פי דין - ידעתי כי הנושא של אפליה על רקע עדתי היה קרוב לליבו".

"רעה חולה"

כדי לבטא את הרגישות העדתית שכה אפיינה לדבריה את השופט לוי התייחסה הנשיאה נאור בעיקר לפסק הדין שכתב לוי ב-2009 בנוגע לפרשת ההפרדה העדתית בין בנות ממוצא אשכנזי לבין בנות ממוצא ספרדי בבית הספר החרדי בעמנואל (בג"ץ עמותת "נוער כהלכה" נ' משרד החינוך). באותה פרשה נדונו שינויים שנעשו במסגרת הלימוד בבית הספר "בית יעקב" בעמנואל שכללו, בין היתר, את חצייתו של מבנה בית הספר לשניים על-ידי הקמת מחיצות וקביעת כניסות נפרדו, את פיצולה של חצר המשחקים לשניים באמצעות יריעת בד וגדר והנהגת תלבושת אחידה שונה ומובחנת בכל אחד מ"חצאיו" של בית הספר.

בפסק הדין קבע לוי - בהסכמת השופטים עדנה ארבל וחנן מלצר - כי מדובר באפליה פסולה על בסיס עדתי, והורה על הסרת "כל סממן, פורמלי ומהותי כאחד, של תופעת האפליה אשר רווחה בבית הספר". עוד הורה כי ככל שבית הספר לא יקיים הוראה זו, הרי שמשרד החינוך אינו יכול להעלים מכך עין, ועליו לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו למיגור האפליה, לרבות שלילת רישיונו של בית הספר והפסקת תקצובו.

"לוי עמד על חשיבות של הזכות לחינוך מגזרי - הזכות של המגזרים השונים לחנך את ילדיהם ברוח צביונם התרבותי הייחודי ובאופן התואם את תפיסת עולמם הייחודית. הוא עמד גם על חשיבותה של הזכות לשוויון, ועל תוצאותיה ההרסניות של האפליה, שבה ראה רעה חולה המקעקעת את החברה מן היסוד וסופה להביא לחורבנה", אמרה נאור. "השוויון, כך הבהיר השופט לוי, הוא אבן יסוד בשיטתנו המשפטית, ובלעדיו לא ניתן לקיים מערכת חינוך ראויה".

ואולם הפרשה לא תמה ולא נשלמה עם מתן פסק הדין. נאור הזכירה כי הוריהן של התלמידות ממוצא אשכנזי סירבו לשלוח את בנותיהם לבית הספר המאוחד ובסופו של יום, לאחר גלגולים שונים, נשלחו 35 אבות לשבועיים מאסר, ורק לאחר שריצו עשרה ימי מאסר נמצא פתרון, במסגרתו אישר משרד החינוך פתיחת בית ספר נוסף בעמנואל שימשיך לפעול, אך ללא מחיצות ואפליה. "פרשת עמנואל ממחישה כמה אדמונד היה רגיש לאפליה על רקע עדתי, מקום שאפליה הייתה קיימת. אדמונד היה שופט מצוין - בקיא, מנוסה ורגיש לזכויות אדם ולאי-צדק. לעתים קשרו לו כתרים, שלא לרצונו; הוא לא ראה לעצמו שליחות אלא שליחותו כשופט. בכל דרכיו עשה אדמונד למען מיגורן של האפליה והעוולות החברתיות ולמען קידום השוויון בישראל - גם בכך שמעולם לא הפך את טענת האפליה לקרדום לחפור בו", סיכמה נאור. 

צרו איתנו קשר *5988