דוח מבקר המדינה שפורסם היום (ג') מאשש את חשיפת "גלובס" מיוני 2015, ולפיה רוב רובם של הניתוחים הפרטיים (שר"פ) המתבצעים בבית החולים הדסה ממשיכים להתקיים בשעות הבוקר - זאת בניגוד גמור להסכם ההבראה שנחתם עם המדינה.
על פי הדוח של המבקר יוסף שפירא, בדומה לנתונים שפרסמנו, 73% מהניתוחים הפרטיים שבוצעו במסגרת השר"פ במחצית הראשונה של 2015 נעשו בשעות הבוקר. זאת, צריך לומר, גם שנה שלמה אחרי החתימה על הסכם ההבראה וכניסתן לתוקף של ההוראות החדשות, שאפשרו ניתוחים פרטיים בשעות הבוקר רק במקרים חריגים ומורכבים. אבל אלה רק הנתונים שמצביעים על הממוצע בבית החולים: לפי הדוח, המבוסס במקרה זה על נתונים שאסף החשב המלווה של ביה"ח מטעם האוצר, כשבוחנים את הממצאים לפי מחלקות מגלים תמונה הרבה יותר מדאיגה עם ניתוחים פרטיים בהיקף של למעלה מ-90% בחלק מהמחלקות. כך למשל, במחלקת העיניים בהדסה עין כרם שיעור הניתוחים הפרטיים בבוקר מגיע לכדי 93%. אשפוז יום כירורגי עיניים: 91%. באשפוז יום אורתופדי, ביחידת הארתרוסקופיה: 98%, וביחידת הפודיאטריה באשפוז יום כירורגי: 100%.
במילים אחרות, מחלקות שלמות בבית חולים ציבורי שאמור לספק שירותי רפואה פרטיים רק כשירות משני, מתפקדות הלכה למעשה כמכונה משומנת לניתוחים פרטיים בלבד. אבל זה לא הכול: על פי הדוח, 28% מהרופאים שמבצעים שר"פ בהדסה (ישנם מעל ל-300 כאלה), מקדישים מעל ל-50% מהפעילות הניתוחית שלהם לניתוחים פרטיים. 10% מהם הקדישו מעל ל-75% מהפעילות לניתוחים פרטיים, אולם ישנם גם רופאים שהקדישו מעל ל-90% מהפעילות הניתוחית לטובת ניתוחים פרטיים. בין הרופאים האלה נמנים רופא עיניים בהדסה עין כרם, רופא מיחידת הכוויות, רופא מהמחלקה האורתופדית ורופא מהמחלקה הכירורגית בהדסה הר הצופים.
בשנה שעברה פרסמנו כאן כי שיאן השכר בהדסה הוא רופא עיניים שהרוויח 421 אלף שקל בחודש, קרי מעל ל-5 מיליון שקל בשנה. על פי הנתונים העדכניים שהדסה דיווחה לרשם העמותות, המתפרסמים כאן לראשונה, גם בשנת 2015 השיאן הוא רופא עיניים, אך הפעם עם שכר "צנוע" יותר בגובה של 4 מיליון שקל לאותה שנה. מרכיב השר"פ נותר עדיין רוב רובו של שכרו הכולל (3.5 מיליון שקל בשנה), ועל פניו נראה כי הירידה בשכרו, כמו הירידה בשכרם של ארבעת השיאנים שאחריו (3.2 מיליון שקל-3.8 מיליון שקל בשנה), נובעת מהפחתת השכר שנכללה בהסכם ההבראה ולא מירידה בפעילות השר"פ.
"משמרות שעות הבוקר כוללות משאבי כוח אדם ומשאבי תשתית המוקצים לשירות לציבור כולו", נכתב בדוח המבקר. "הסטתם לטובת שר"פ, כלומר עבור קבוצת אוכלוסייה בעלת יכולת כלכלית גבוהה יותר, היא למעשה הפליה פסולה. על הנהלת הדסה לפעול במרץ ובנחישות לצמצום ניכר של ניתוחי השר"פ בשעות הבוקר", נכתב עוד. יצוין, כי הנהלת הדסה קיבלה לידיה את טיוטת דוח המבקר כבר בנובמבר 2015, מה שעשוי להסביר את ההחלטה שקיבל עם כניסתו לתפקיד המנכ"ל החדש, פרופ' זאב רוטשטיין, שהורה בתחילת השנה להפסיק כליל את פעילות השר"פ בבוקר.
איך קרה מלכתחילה שפעילות השר"פ בשעות הבוקר נמשכה, למרות שהסכם ההבראה התיר זאת רק במקרים חריגים? על פי דוח המבקר, הסכם ההבראה לא כלל הגדרות מפורשות שקבעו מה הם אותם מקרים חריגים, ועל כן הנהלת הדסה אימצה טיוטת חוזר של משרד הבריאות שהלכה למעשה הכשירה עשרות אחוזים מהניתוחים הפרטיים בשעות הבוקר. עוד עלה מהדוח, כי חלק מהניתוחים הפרטיים בוצעו במבוטחים שהגיעו מהמיון - זאת גם כן בניגוד להוראות הסכם ההבראה שמאפשרות ניתוחים פרטיים רק במקרים שנקבעו מראש (מה שמכונה ניתוחים אלקטיביים). מבקר המדינה "העיר בחומרה" למשרד הבריאות על כך שלא הסדיר עד היום כללים ברורים להפעלת שר"פ בבתי החולים הציבוריים שמתקיים בהם המודל (הדסה, שערי צדק ולניאדו).
מן הדוח עולה עוד כי 16% מהניתוחים השונים שמתבצעים בהדסה הם גירעוניים המסבים לבית החולים הפסד של 450 אלף שקל. כלומר, רופאי הדסה, לפחות בחלק מהמקרים, מבצעים ניתוחים פרטיים תוך שימוש במשאבים ציבוריים ולעתים קרובות בשעות הבוקר שאמורות לשמש לפעילות ציבורית - וכל זאת תוך הסבת נזק כלכלי לבית החולים. הרופאים מרוויחים, בית החולים מפסיד.
מעבר לסוגיית השר"פ, מבקר המדינה העיר למשרדי הבריאות והאוצר כי יש לבחון מחדש את שיטת ההתחשבנות בין קופות החולים להדסה, ובפרט את ההנחות הגבוהות שהדסה נדרשת להעניק לקופות. בתגובה לדוח, השיבו משרדי הבריאות והאוצר כי שיטת ההתחשבנות נדונה באופן רחב שאינו כולל את הדסה, וכי הנושא יידון שוב בשנת 2017.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
