הנגזרת בפרשת העלמת המס: כמה ישלמו בכירי לאומי לשעבר?

היועמ"ש רומז לשופט כבוב: ייתכן שיהיה נכון להגדיל את הסכומים שישלמו בכירי בנק לאומי לשעבר במסגרת הפשרה בתביעה הנגזרת בגין העלמות המס בארה"ב

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, רומז לשופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, כי ייתכן שנכון יהיה להגדיל את הסכומים שישלמו בכירי בנק לאומי לשעבר במסגרת הסדר הפשרה בתביעה הנגזרת שהוגשה נגד לאומי ונושאי המשרה בגין סיוע לכאורה להעלמת מס של לקוחות אמריקאים.

על-פי הסכם הפשרה שהוגש לבית המשפט על-ידי ועדה בראשות נשיא המחוזי בתל-אביב בדימוס, השופט אורי גורן, מנכ"לית לאומי בתקופה הרלוונטית, גליה מאור, תחזיר לבנק 2.6 מיליון שקל, ואילו איתן רף, שהיה יו"ר לאומי, וצבי איצקוביץ', לשעבר מנהל מחלקת הבנקאות הפרטית בבנק, ישיבו 1.7 מיליון שקל ו-800 אלף שקל בהתאמה. כן הוצע בהסדר הפשרה כי חברות הביטוח ישלמו לבנק 92 מיליון דולר.

הסכומים, על-פי הוועדה, נגזרו לפי יחס של 11% בין תשלום הקנס בסך 400 מיליון דולר ששולם לרשויות האמריקאיות לבין רווחי לאומי בתקופה הרלוונטית, שמהם שולמו ל-3 מענקים ובונוסים.

לפני שיחליט האם לאשר את הסדר הפשרה, ביקש כבוב את עמדתו של היועמ"ש. כבר בפתח חוות-הדעת הבהיר היועמ"ש, באמצעות עו"ד ליאב וינבאום, מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז תל-אביב שחיבר את המסמך, כי "ההליכים הם תוצאה של הפרת דין חמורה מאוד במדינה זרה שגרמה נזק עצום ושאינו שנוי במחלוקת לבנק. וזאת, בנוסף לנזקים נוספים לרבות נזקים למוניטין של הבנקים הישראליים".

לדברי היועמ"ש, "עובדה זו חייבת להיות כנר לרגלי בית המשפט הנכבד, שעה שהוא בוחן את הסכמי הפשרה והאם יש מקום לאשרם כפי שהוגשו".

בהמשך כתב היועמ"ש כי סכום הפשרה המוצע "משמעותי", ויש לתת לכך משקל במסגרת הדיון באישור הפשרה.

עם זאת, היועמ"ש העיר כמה הערות עקרוניות ביחס להסדר שהתגבש שיש בהן, כאמור, כדי לרמוז שהוא אינו שבע-רצון ממנו באופן מלא. בין היתר נאמר בחוות-הדעת כי על בית המשפט להביא בחשבון הרחבה של העילות והעובדות המקימות עילות תביעה נגד הבנק בעתיד.

"ככל שבית המשפט לא ישתכנע שלפניו מידע מספק ביחס לפרשה, ייתכן שיש ללכת לחומרה ולדרוש נקודת איזון טובה יותר בכל הקשור לסכום שיושב לידי הבנק או שישולם לבעלי המניות במסגרת ההסכמים", כתב היועמ"ש.

כמו כן כתב היועמ"ש לשופט כבוב כי עליו לבחון האם הוא מאשר את החסינות המוחלטת שניתנה בהסכמים למעורבים בפרשה מפני תביעות אזרחיות עתידיות, באופן שבו לא ניתן יהיה להגיש נגדם תביעות על-ידי הבנק או בעלי המניות. "נראה כי אין לקבל סעיפי פטור ומעשי בית דין הרחבים מן העילות הכלולות בכתב התביעה (הנגזרת) ובקשת האישור", נכתב.