פערי הידע והלמידה העמוקים שמתגלים בישראל מדי שנה עם פרסום תוצאות המבחנים הבינלאומיים בבתי הספר, באים לידי ביטוי גם בחיי היומיום של הישראלים הבוגרים - מה שמכונה "החיים עצמם".
על פי מבחן המיומנויות הבינלאומי לשנת 2014-2015 שערך ארגון ה-OECD בקרב בוגרים בני 16-65 ב-34 מדינות, שבו ישראל השתתפה בפעם הראשונה, הישראלים חלשים מאוד בשלושת התחומים שנבדקו.
באוריינות קריאה הגיעו הישראלים למקום ה-28 עם ציון ממוצע של 255 לעומת ממוצע של 268 במדינות ה-OECD. באוריינות מתמטית הגיעו הישראלים למקום ה-29 עם ממוצע של 251 לעומת 263, ובפתרון בעיות בסביבה ממוחשבת הגיעו הישראלים למקום ה-24 עם ממוצע של 274 לעומת 279 ב-OECD.
14% מהנשאלים הישראלים לא נבחנו בכלל באמצעות מחשב, לאחר שהעידו כי אין להם שום ניסיון בסיסי באמצעי הזה - נתון דומה לממוצע בכלל המדינות המפותחות (15%).
תוצאות המבחן, שבוצע בישראל באמצעות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מלמדות כי בקרב האוכלוסייה היהודית בלבד ממוצע הציונים באוריינות מתמטית ובפתרון בעיות זהה לממוצע במדינות ה-OECD, אולם באוריינות קריאה עדיין נרשם פיגור של ארבע נקודות. "ניכוי" האוכלוסייה הערבית מהסטטיסטיקה הוא פרקטיקה בעייתית בלשון המעטה, אבל משום מה מקובלת בישראל ומהווה פתרון שמניח את הדעת עבור רבים. איך ייראו התוצאות אם ינכו את המוסלמים מהסטטיסטיקה באירופה? והאם היהודים בחו"ל יתגלו כמיומנים יותר מהיהודים בישראל?
בלמ"ס מודים בשיחה עם "גלובס" כי ישראל היא המדינה היחידה ששאלה את הנבחנים לשייכותם האתנית או הדתית, אבל הסבירו כי הדבר נועד כדי לייצר מידע אמין ובמטרה לסייע לאוכלוסיות חלשות. גם בסקירה שפרסם ארגון ה-OECD באנגלית, לא הופיעה חלוקה לערבים ויהודים בפרק שעסק בישראל.
פער בין נשים לגברים לא קיים בישראל בכל הקשור לאוריינות קריאה ולפתרון בעיות בסביבה ממוחשבת, אבל קיים באופן משמעותי באוריינות מתמטית. הציון של הגברים הישראלים גבוה ב-12 נקודות ביחס לציון של הנשים. בקרב האוכלוסייה היהודית עומד הפער על 11 נקודות לעומת 15 נקודות בקרב האוכלוסייה הערבית.
על פי תוצאות המבחן, בישראל לא נמצאו פערים באוריינות קריאה בין עובדים שמאיישים כיום משרה לבין מובטלים, אולם קיים פער גדול בינם לבין מי שכלל לא נמצאים בכוח העבודה (רבים מהם גברים חרדים ונשים ערביות). באופן לא מפתיע, התוצאות מצביעות על מתאם ברור בין רמת המיומנות לרמת ההשתכרות. כך למשל, השכר הממוצע של בעלי מיומנות קריאה גבוהה (רמות 4-5 בסקר) עומד על 16,312 שקל ברוטו בחודש, לעומת 8,552 שקל ברוטו בממוצע בקרב בעלי רמת קריאה 1 ומטה.
על פי התוצאות, שיעור בעלי מיומנות קריאה נמוכה בקרב הציבור החרדי זהה לזה של כלל האוכלוסייה היהודית, אולם שיעור החרדים שנמצאו כבעלי מיומנות קריאה גבוהה נמוך יותר מזה של יתר האוכלוסייה היהודית.
תוצאות המבחן מצביעות גם על מתאם מובהק בין הרמה הסוציו-אקונומית של היישוב לבין תוצאות המבחנים של הנשאלים. כך, בקרב ישראלים המתגוררים ביישובים שנמנים עם האשכולות 1-3 מבחינה סוציו-אקונומית נמצא כי 43% בעלי מיומנות קריאה נמוכה, לעומת 15% בלבד בקרב ישראלים המתגוררים ביישובים הנמנים עם האשכולות 8-10. גם כאן הרבה מהפער נובע למעשה מהפער בין יהודים לערבים, שכן ביישובים החלשים שיעור היהודים בעלי אוריינות קריאה נמוכה עומד על 24% "בלבד".
להגיע לעמוד השני
אז איך בודקים מיומנויות קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות אצל בוגרים? באחת השאלות, למשל, הוצגו תוצאותיו של חיפוש ביבליוגרפי מתוך סימולציה של אתר אינטרנט של ספרייה. הנבחן התבקש לזהות את שם המחבר של ספר הקרוי "מיתוסים אקולוגיים". כדי לבצע את המשימה, הנבחן צריך לגלול רשימה של רשומות ביבליוגרפיות ולמצוא את שם המחבר, המופיע תחת כותרת הספר. נוסף על הגלילה, הנבחן צריך להצליח להגיע לעמוד השני, שבו מופיע הספר, בלחיצה על מספר העמוד (2) או על המילה "הבא".
במשימה הזו, כך מסבירים המחברים, יש כמות ניכרת של מידע לא רלוונטי בכל רשומה, והדבר מוסיף למורכבות המשימה. הרעיון הוא לבחון כיצד בוגרים מתמודדים עם אתגרים בסיסיים בחיי השגרה והעבודה כמו ביצוע הזמנות, קריאת מסמכים, ביצוע פעולות פשוטות בתוכנת אקסל ועוד.
על פי הלמ"ס, מבחן המיומנויות הוא מקור נתונים עשיר לקובעי מדיניות ולחוקרים העוסקים בנושאים כמו פיתוח מיומנויות ושימורן באוכלוסייה, קשרים בין מערכת החינוך לשוק העבודה, יעילות השוק בהתאמת עובדים ומשרות, אי-שוויון, ושילוב בחברה ובשוק העבודה של קבוצות שונות באוכלוסייה.
ממוצע הציונים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
