בירור עבר פלילי: הזכות לשמור את השלדים בארון

בטור האחרון ("ויתרתם על סודיות רפואית? כנראה לא הייתם צריכים", 23.6.2016), כתבנו שלמעסיק מותר לדרוש מעובד למסור לו מידע רפואי על עצמו רק כאשר הוא רלוונטי לתפקידו, באופן המצדיק את הפגיעה בפרטיותו.

אך מה באשר למידע על עבר פלילי של עובד או מועמד לעבודה? כיצד מתיישב האינטרס של המעסיקים שלא להעסיק אנשים עם עבר פלילי עם הזכות לפרטיות המעוגנת בחוקי המדינה ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שלפיה אדם אמור להחליט בעצמו באיזה מידע לשתף אחרים?

עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה ממשרד רובין שמואלביץ, המייצגת מעסיקים גדולים במשק, מבהירה כי חוק המרשם הפלילי, המסדיר את הרישום הפלילי שמנהלת המשטרה לגבי אזרחים, קובע במפורש שהמרשם חסוי. רישום פלילי הוא רישום של הרשויות, הכולל הרשעות בפלילים וכן צווי מבחן או צווי שירות גם ללא הרשעה בפלילים. "חיסיון המידע נועד לשמור על פרטיות האדם ובנוסף לאפשר לאדם בעל עבר פלילי המבקש לשקם את חייו אפשרות לפתוח דף חדש", היא אומרת.

לכל אדם שמורה הזכות לעיין במרשם הפלילי על אודותיו ולקבל לידיו את המידע הנוגע אליו, אך עם זאת, "לא ניתן לדרוש מאדם לעשות שימוש בזכות זו לצורך קבלה לעבודה. כלומר, אסור לבקש ממועמד שיאפשר עיון בשמו במרשם הפלילי", היא מוסיפה.

- כלומר, אסור להעביר את המידע על הרישום הפלילי לאף אחד.

"מסירת רישום פלילי על אדם אפשרית רק לגופי ביטחון (המשטרה, שירות הביטחון הכללי, משטרה צבאית). עם זאת, אלו רשאים למסור את המידע לגופים נוספים שמפורטים בחוק, לצורך בחינת התאמתו של אדם למשרה ציבורית. למשל, ליו"ר הכנסת לגבי עובדי הכנסת; לנציב שירות המדינה - לגבי עובדי מדינה; ליועץ משפטי של רשות מקומית לגבי עובדיה; ליו"ר הרשות לניירות ערך, למנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, למפקח על הבנקים וכיוב'. מכאן, שהחוק מגביל הן את המטרות שלשמן ניתן למסור את המידע (השתתפות במכרז) והן את הגורם שרשאי לעיין בו (המידע לא יכול לעבור לכל אחד אלא לגורם ספציפי)".

בסוגי עבירות מסוימים יש הסדרים מיוחדים המחייבים גילוי המידע. למשל, החוק למניעת העסקת עברייני מין במוסדות מסוימים אוסר על מעסיק לקבל לעבודה אדם שהורשע בעבירת מין אם לא קיבל לכך אישור מהמשטרה.

"על עובדי מדינה חלות הוראות תקנון שירות המדינה (תקשי"ר)", מוסיפה שמואלביץ, "בתקשי"ר נקבע שרישום פלילי כשלעצמו אינו פוסל על הסף את המועמד, וההתאמה תיבדק בכל מקרה בהתאם לסוג הרישום ולמהות התפקיד שנדרש המועמד למלא. בהתאם לכך, מועמד למשרה בשירות המדינה נדרש למלא טופס שבו הוא מצהיר על הרשעות קודמות בהליכים פליליים ומשמעתיים, ואם הורשע - לצרף את ההחלטה המרשיעה. כמו כן עליו להצהיר על חקירות פליליות או משמעתיות תלויות ועומדות. כלומר, כאשר לרישום הפלילי יש השלכה על התפקיד שהמועמד מבקש למלא - לנציב שירות המדינה יש סמכות לפסול את המועמד על בסיס טעם זה בלבד".

- ומה לגבי שאר המעסיקים? האם מותר להם לדרוש ממועמד הצהרה על העדר עבר פלילי?

"מאחר שרוב המעסיקים במשק אינם מנויים בחוק כבעלי הרשאה לקבלת מידע מהמרשם הפלילי אסור להם לדרוש את המרשם ואסור להם לבקש תעודת יושר מעובד, שכן זו כוללת את המרשם הפלילי. הדרך הנהוגה בקבלה לעבודה היא דרישה ממועמד לחתום על הצהרה שאינו בעל עבר פלילי. בניגוד לפרופיל צבאי, שלגביו נאסר במפורש על מעסיק בחוק לקבל מידע אפילו מהמועמד עצמו, החוק אינו אוסר על המעסיק לשאול מועמד על עברו הפלילי".

- ואם למעסיק מותר לשאול עובד או מועמד לעבודה על עברו הפלילי, הדבר לא מרוקן מתוכן את החיסיון של המרשם הפלילי?

"לא. צריך לזכור שלמעסיק אין אפשרות לבדוק את תשובת העובד ועליו לסמוך על אמינותו".

- ומה קורה במצב שבו מועמד לעבודה נמצא בחקירה פלילית אך עדיין לא הוגש נגדו כתב אישום והוא בחזקת חף מפשע?

"בפברואר 2013 נדרש העליון לנושא זה בפסק דין רפאל דיין. באותו מקרה היה מדובר באדם שביקש להתקבל לתפקיד משווק אזורי במפעל הפיס (שאינו בין הגופים המורשים לקבל מידע מהמרשם הפלילי). על פי מידע שהיה בידי ועדת המכרזים, התנהלה נגד דיין חקירה בחשד לקבלת שוחד בקשר למכרז קודם שאליו ניגש ומועמדותו נפסלה עקב כך. חצי שנה לאחר מכן הסתיימה החקירה ללא הגשת כתב אישום. דיין הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי נגד מפעל הפיס לפיצוי כספי בשל פסילת מועמדותו. תביעתו נדחתה והוא הגיש ערעור על כך. השאלה שעלתה בעליון היא האם במסגרת מכרז לקבלה לעבודה רשאית ועדת המכרזים להתחשב בחקירה פלילית המתנהלת נגד המועמד בנוגע לטוהר המידות, והאם ניתן לדרוש מהמועמד כתנאי להשתתפות במכרז מידע על חקירה כזו".

- מה נקבע בפסק הדין?

"בית המשפט העליון הורה על הסדר המאזן בין זכות המועמד לפרטיות לבין זכות המעסיק לקבל מועמד בעל כישורים ראויים לתפקיד. נקבע שבקשת המידע על ידי המעסיק לא תהיה גורפת, אלא תציין עבירות ספציפיות שהמועמד יהיה חייב לדווח עליהן - הן כאלו שבהן הורשע והן כאלו המצויות בשלבי חקירה. עוד נפסק כי ראוי שהמעסיק יבהיר למועמד לעבודה על גבי הטופס שהוא ממלא שהוא אינו נדרש למסור מידע בנוגע להרשעות שהתיישנו או נמחקו. בנוגע לתיקי חקירה שנסגרו, פסק בית המשפט כי מלבד מקרים חריגים, המידע לא רלוונטי ודרישה לקבלו תפגע בפרטיות המועמד. ביהמ"ש העליון ציין כי הגם שהפסיקה נוגעת לגוף מעין ציבורי (מפעל הפיס), היא רלוונטית גם למעסיקים פרטיים".

מותר ואסור בבירור עבר פלילי

מעסיק רשאי לשאול עובד אם הוא בעל עבר פלילי או נמצא בחקירה פלילית, ועם זאת בקשת המידע צריכה להיות על עבירות ספציפיות ולא גורפת

אסור לדרוש מעובד למסור מידע בנוגע להרשעות שהתיישנו או נמחקו

מעסיק אינו רשאי לברר את הרישום הפלילי לגבי עובד או מועמד לעבודה

מעסיק אינו רשאי לבקש תעודת יושר מעובד

המשטרה רשאית להעביר מידע על רישום פלילי לגופי הביטחון ולגופים נוספים כמו יו"ר הכנסת ונציב שירות המדינה לצורך בחינת התאמתו של אדם למשרה ציבורית

במסגרת החוק למניעת העסקת עברייני מין במוסדות מסוימים, על מוסד לקבל אישור מהמשטרה להעסיק עובד