האם ביהמ"ש יוכל לכפות על פייסבוק-גוגל להסיר תכנים?

השרים איילת שקד וגלעד ארדן, שהפיצו היום את תזכיר "חוק הפייסבוק": "קיים קשר ישיר בין הסתה ברשת לבין ביצוע פעולות של 'טרור יחידים'"

איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב
איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב

שרת המשפטים, איילת שקד, והשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, הפיצו היום (ג') את תזכיר "חוק הפייסבוק". על-פי הצעת החוק, בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית המשפט לעניינים מינהליים, יהיה רשאי, לבקשת המדינה, לתת צו לחברות אינטרנט, כמו פייסבוק או גוגל, להסרה מהרשת של תוכן המהווה עבירה פלילית ואשר יש בו סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחון המדינה. 

תזכיר החוק קובע כי הגם שהעדיפות היא לקיום דיון במעמד שני הצדדים, בית המשפט רשאי לתת את הצו אף במעמד צד אחד, בהתקיים התנאים שבחוק, והמדינה גם תהיה רשאית לבקש מבית המשפט להציג מידע חסוי שלא בנוכחות ספקיות התוכן ובלי לגלות להן את תוכן המידע החסוי.

בנוסף, בית המשפט לא יהיה כפוף לדיני ראיות, והוא יהיה רשאי לקבל ראיה, אף אם אינה קבילה במשפט. לאחר מתן הצו, עניין הסרת התוכן יפורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים. 

החוק החדש יעמוד לצד האפשרויות הפליליות, ולא כחלופה להן. בשונה מהדין הפלילי המכוון נגד מפרסם התוכן, ותוצאתו ענישת מפרסם שעבר עבירה - הכלי המוצע נועד לאפשר התמודדות יעילה ומהירה עם התוכן המזיק עצמו, על-מנת להקטין את הסיכון הנשקף ממנו.

כזכור, לאחרונה נועדו השרים שקד וארדן עם בכירים בחברת פייסבוק העולמית, ונדונו נושאים המטרידים את גורמי אכיפת החוק, בראשם שימוש בפייסבוק לצורך הנעת פעילות טרור. השרים הדגישו כי בגל הטרור האחרון נמצא קשר ישיר בין הסתה ברשת לבין ביצוע פעולות הטרור המכונות "טרור היחידים". 

קיראו עוד ב"גלובס"


בדברי ההסבר לתזכיר החוק נכתב כי "ההתפתחויות הטכנולוגיות שחלו בשנים האחרונות והשימוש הגובר ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות הפכו כלי חשוב להגשמת הזכות החוקתית לחופש הביטוי, המהווה אבן-יסוד לשיטת המשטר הדמוקרטית בישראל. 

"לצד זאת, יש המנצלים את הרשת לביצוע עבירות פליליות חמורות, כגון: פרסום דברי הסתה לאלימות או לטרור, עבירות מין, פרסומים שיש בהם פגיעה שאינה מוצדקת בפרטיותו של אדם ועוד. לעתים, בשל המאפיינים של האינטרנט והרשתות החברתיות (הזמינות, המהירות, הנגישות, האנונימיות, והתפוצה הגלובלית), פרסומים מסוימים עלולים אף לגרום לנזק משמעותי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחון המדינה. עם סיכונים אלה נועדה הצעת החוק להתמודד". 

שרת המשפטים שקד מסרה: "אנחנו מפעילים היום כלי של 'דמוקרטיה מתגוננת'. טוב היה אילו לא היה צורך בחוק שכזה, וספקיות האינטרנט היו פועלות באחריות גדולה יותר מזו הקיימת היום. גופי הטרור וארגונים פוגעניים עושים שימוש פסול בזירת האינטרנט. על-מנת לבלום את ההתפשטות יש לפעול במהירות וביעילות ולעדכן את החקיקה הקיימת לאתגרים המקוונים החדשים העומדים בפנינו. ישראל נמצאת בחזית המאבק העולמי בטרור, וככזו היא לא יכולה להישאר מאחור בחקיקה נגד תכנים פוגעניים". 

השר לביטחון הפנים ארדן מסר: "חלק גדול מהמחבלים בגל הטרור האחרון שאבו השראה למעשיהם מההסתה ברשת, ומאחר שלצערי פייסבוק לא ממהרת להסיר תכנים מסיתים, ורק חלק מהבקשות של משטרת ישראל להסרת תכנים נענה בחיוב, החוק הכרחי על-מנת לתת לגורמי אכיפת החוק את הכלים הנדרשים כדי לפעול להסרת תכנים שעלולים להוביל למעשי טרור ורצח". 

עו"ד חיים רביה, שותף בכיר וראש קבוצת האינטרנט, IT וזכויות היוצרים במשרד פרל כהן, מסר בתגובה לתזכיר חוק הפייסבוק כי "בעוד שהקניית סמכות לבית משפט מחוזי היא נאותה, שחרורו מדיני הראיות והעובדה שניתן יהיה להציג בפניו ראיות חסויות - מטרידה. צריך שפליליותו של פרסום תהיה ניכרת, חד-משמעית על פניה ומדברת בעד עצמה כדי שבית משפט יורה להסירו, ולשם כך אין מקום לראיות חסויות ולשחרור מכללי ההוכחה המקובלים".