האוצר: לא נאפשר מימון כפול של תאגיד השידור ורשות השידור

החלטת נתניהו וניסנקורן ונתניהו לדחות סגירת רשות השידור הכניסה את התאגיד החדש לאי-ודאות ■ ראשי תאגיד השידור לעובדים שגויסו: נכבד את כל ההתחייבויות שניתנו

נתניהו, רשות השידור  / איור : מאיה יוגב
נתניהו, רשות השידור / איור : מאיה יוגב

הבוקר (ג'), אחרי הלילה הדרמטי שעבר עליהם, כינסו ראשי תאגיד השידור, היו"ר גיל עומר והמנכ"ל אלדד קובלנץ, את העובדים שכבר החלו לעבוד בתאגיד, והבטיחו להם כי כל ההתחייבויות שניתנו להם יכובדו. השניים ניסו לשדר תחושה של עסקים כרגיל - דיברו שם אפילו על העלאת הילוך בתחום הדיגיטל והכנסת מוצרים ופורמטים חדשים כבר בימים הקרובים - אבל לא צריך להיות בוחן כליות ולב כדי לדעת שהבלבול והחששות בקרב העובדים, גדולים.

אמש (ב'), בסביבות השעה 21:30, הודיע דובר ההסתדרות כי יו"ר הארגון, אבי ניסנקורן, הגיע להסכמות עם מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, שלפיהן רשות השידור תיסגר רק בתחילת 2018, במקום ב-30 בספטמבר השנה, ובהתאם לכך תדחה גם פתיחתו של תאגיד השידור הציבורי החדש, שהיה אמור לעלות לאוויר תוך פחות משלושה חודשים.

להערכת גורמים רבים, אם המהלך אכן ייצא לפועל כפי שהוכרז עליו, מדובר בלא פחות ממכת מוות לתאגיד השידור ולניסיון המי-יודע-כמה לרפא את חוליי השידור הציבורי, וליצור פלטפורמה תקשורתית בלתי מסחרית שהיא רלוונטית ובעלת משמעות בשוק. מי שייפגע קודם כל ממהלך כזה הם העובדים, שכבר עזבו מקומות עבודה והצטרפו לתאגיד מתוך ידיעה כי שידוריו עומדים להתחיל בתוך זמן קצר. כעת, גם אם הם יהיו זכאים מבחינה עקרונית לכל התנאים שהובטחו להם אפילו בתקופה שבה לא יהיו שידורים, ספק אם רבים מהם ירצו בכך. ומה שחשוב יותר - בעתיד יהיה לתאגיד הרבה יותר קשה לגייס עובדים ולהבטיח להם ודאות.

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, התראיין הבוקר ברשת ב' לאריה גולן, שבעצמו סיכם לאחרונה על מעבר מרשות השידור לתאגיד החדש. "האמת היא שלא נותרה לנו ברירה", טען פילבר. "יותר ויותר מתברר בימים האחרונים שהפלטפורמה פשוט לא מוכנה. אני לא מדבר על התוכן, כי אנחנו לא מתערבים בתוכן, אבל בסוף להוציא שידור זה אולפנים, זה משדרים, זה הרבה מאוד לוגיסטיקה. ומכיוון שאנחנו עומדים ממש בסיומו של מושב הכנסת, שעומדת לצאת לפגרה, ההחלטות היו אמורות להתקבל ממש בשבועיים הקרובים".

תאגיד המידור

פילבר לא הכחיש בדבריו כי המהלך לא נעשה בתיאום עם אנשי התאגיד, ומה שאולי חשוב יותר, גם לא בתיאום עם האוצר. "צודק השר כחלון, זה נכון שהוא לא ידע על הדברים מראש", השיב פילבר בתשובה לשאלה בנושא. לדבריו, רשות השידור תמשיך להיות ממומנת מהכספים שיועדו בחוק להפעלת התאגיד החדש. אלה יוסטו כעת לכונס הנכסים שמפעיל כיום את רשות השידור, ואילו לצוות ההקמה הלוגיסטי של התאגיד יש ממילא מקור תקציבי.

גם במשרד האוצר לא הכחישו היום כי לא היו בסוד העניינים ולמדו על המהלך מהתקשורת, והדגישו כי לא יאפשרו מימון כפול באמצעות כספי ציבור של שני הגופים במקביל עד 2018. גורמים בסביבת התאגיד הדגישו כי גם היום, לאחר ההודעה הדרמטית, הם זכו לאשרור מחויבותו של אגף התקציבים באוצר להמשך התקצוב של התאגיד. מה כן עשוי להתרחש? נראה כי הדברים יתבהרו רק כשאנשי האוצר ייפגשו עם אנשי משרד התקשורת וראש הממשלה.

כך או כך, הדברים יעברו כעת למגרש הפוליטי. בחוק שאפשר את יציאתו לדרך של תאגיד השידור נקבע כי שידוריו יחלו באוקטובר 2016, ושינוי המועד הזה יחייב שינוי חקיקה. ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, הבהיר היום כי הוא "מתנגד באופן נחרץ" למהלך שמובילים ראש הממשלה ויו"ר ההסתדרות. "משמעות הדחייה תהיה מותו של השידור הציבורי", נכתב בהודעה מטעמו. כבל גם הזהיר מפני אפשרות שהליך תיקון החוק לא ייעשה דרך ועדת הכלכלה שבראשותו שטיפלה בזמנו בחוק הקיים, אלא יובא, באמצעות תמרונים פוליטיים, לוועדה אחרת שבה יהיה לקואליציה נוח הרבה יותר להעביר את המהלך. "התיקון חייב להגיע לוועדת הכלכלה ואני תובע מיו"ר הכנסת להפעיל את מלוא סמכותו ולמנוע כל מצב לתרגיל פוליטי זול (שיגרום לכך) שהחוק ידון בוועדה אחרת", נאמר עוד בהודעה מטעמו.

כבל הודיע עוד כי יכנס מחר (ד') בערב את ועדת הכלכלה לישיבה מיוחדת שתעסוק בהודעת ראש הממשלה על דחייה בסגירת רשות השידור ובפתיחת תאגיד השידור הציבורי.

 

סליחה, תקלה

בצד השני של התמרון הפוליטי שבוצע אתמול נמצא כאמור יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן. ניסנקורן התראיין היום לרינו צרור בגלי צה"ל ואמר: "החובה שלי היא להגן על עובדים. אני מסתובב עם כאב בטן בנושא הזה כבר שנתיים. בתקופת מלחמה העבירו חקיקה מזורזת (לגבי פתיחת התאגיד), בלי להתחשב בעובדים, ועדיין יש לי כאבי בטן בעניין הזה. יש פה (ברשות השידור) 1,200 עובדים שבצורה ברוטלית סוגרים להם את מקום העבודה ושולחים אותם הביתה".

ניסנקורן נשאל אם אין לו בעיה עם העובדה שהמהלך שנתן לו יד לא רק מציל, באופן זמני, את עובדי הרשות הוותיקים, אלא גם מכשיל את מהלך פתיחת התאגיד החדש ופוגע בעובדים שכבר עברו אליו, והשיב שמבחינתו 1,200 עובדי רשות השידור הקיימים הם הנושא המהותי. "אני אומר לך עכשיו כיו"ר הסתדרות, שאם יגידו שהתאגיד מוכן לפעול קודם אני בוודאי לא אתנגד. התאריך לא נקבע על-ידי. אני כן יודע שני דברים: חובתי להגן על ציבור העובדים, וצריך לראות שהתאגיד החדש באמת ערוך לעבוד".

העובדים שכבר גויסו לתאגיד, כ-200 במספר, בעצם מתחלקים לשתי קבוצות. כמחיצתם הם עובדי רשות השידור הוותיקה, ובהסכמים שלהם ממילא נכתב כי הם יעברו לתאגיד רק אחרי שרשות השידור תיסגר. כלומר, ככל שסגירת הרשות תתעכב הם ימשיכו ליהנות מהמשכורת שמושלמת להם על-ידה. המחצית השנייה מורכבת מעובדים חדשים, שהגיעו מכלי תקשורת או מארגונים אחרים, ובתאגיד הדגישו כאמור כי הם ממשיכים להיות מחויבים להסכמים שנחתמו עמם. את הדאגה של חלק מהעיתונאים מכך שגם אם ימשיכו לקבל משכורות הם יהיו מנוטרלים מעבודתם העיתונאית, ינסו לפתור בתאגיד באמצעות הרחבת פעילות הדיגיטל, שם אין להם בעצם מניעה לפעול ולתפקד כאתר חדשות לכל דבר ועניין.

באופן שגם הוא קשור בדרך כזו או אחרת לניסנקורן, פרסם היום גם ארגון העיתונאים, הפועל תחת ההסתדרות, הודעה שמבקרת בחריפות את המהלך: "הודעת הממשלה וההסתדרות אמש מסתמנת כניסיון שערורייתי לחסל את השידור הציבורי, לאחר מאמץ רב שנים להביא לשיקומו. העובדה כי ההסתדרות, שארגון העיתונאים הוא חלק ממנה, נותנת יד למהלך חמורה ביותר בעינינו. מהלך כזה יביא לפגיעה אנושה בעיתונות החופשית ובתרבות בישראל. ארגון העיתונאים מתנגד להחלטה, שהתקבלה בחשאי ובחטף, ללא התייעצות עם ראשי התאגיד החדש ומבלי לערב את הארגון המייצג 3,000 עיתונאים בישראל".

תחושת דחייה

לסגירת רשות השידור ופתיחת תאגיד השידור הציבורי כבר יש היסטוריה של דחיות: 

31.3.2015 - המועד הראשון שנקבע בחוק השידור הציבורי 2014

31.10.2015 - מועד חדש שנקבע במארס 2015

31.3.2016 - מועד חדש שנקבע ביולי 2015

30.9.2016 - המועד החדש שקבעה הממשלה במארס 2016

1.2018 - המועד החדש שעליו סיכמו ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו, ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן