הצעת פשרה בגבעת עמל: פיצוי בשווי דירה ממוצעת באזור

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, הציעה שלשום (ג') הצעת פשרה משפטית בבקשה לתובענה ייצוגית שהגישו תושבים בשכונת גבעת עמל הסמוכה לשיכון בבלי בתל-אביב, ופורסמה לראשונה ב"גלובס".

באמצעות עורכי הדין משה קריף וגולן קאש דורשים התובעים מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומעיריית תל-אביב פיצויים על הפרת זכויותיהם, הזנחה מכוונת של השכונה והפינוי הכפוי לטובת הקמת מגדלי פאר. במרכז ההצעה קביעה לחישוב של שווי דירה ממוצע באיזור זה של צפון תל-אביב. 

בדיון המקדמי פרשה השופטת את הצעתה לפשרה, הכוללת 120 משפחות אשר עלו על אדמות הכפר הערבי ג'מוסין בשנים 1949-1961, המועד שבו מכרה המדינה את זכויותיה בקרקע לחברת הדיור ב.פ. - חברה-בת של התאגיד ההסתדרותי "סולל בונה". במועד זה נחתם הסכם בין רמ"י לחברה ההסתדרותית המבטיח בניית שיכונים ומתן דיור "שווה ערך" במקום לתושבים, הסכם שלא מומש מעולם.

השופטת הכירה בחשיבות מתן פתרון לסוגיה החברתית, ולדבריה, "הגיעה העת לתיקון היסטורי עם אלה שהביאו אותם להתיישב בגבעת עמל עם צאצאיהם".

על-פי הצעת הפשרה, לדברי השופטת יש לצלם את תמונת המצב שהתקיימה בשנת 1961 ולגזור ממנה מה היה קורה אם הכול היה מתקיים כפי שהובטח לתושבים. לדבריה, המדינה מעולם לא התעלמה מחובותיה כלפי המתיישבים בשכונה, ו"120 המשפחות הללו צריכות לקבל פיצוי כמשפחה, כיחידה אחת - ולא משנה כמה ילדים היו לה".

על-פי פרטי ההצעה, כל משפחה תקבל פיצוי כערכה של דירה מממוצעת באזור. לצורך החישוב יוגדר האזור בין המיזם שנבנה במקום לשיכון בבלי, לשיכון צמרת, למגדלי אקירוב (לשעבר גבעת עמל א') שנבנו במיזם פינוי-בינוי ולשכונות הישנות הסמוכות.

לצורך ביצוע הצעת הפשרה הציעה השופטת להקים צוות שיפעל בפיקוח בית המשפט, ובו יהיו עורכי דין ושמאים. על צוות זה יוטל לאתר את המשפחות, לקבוע את מנגנון הפיצוי ולפצות גם את אותן משפחות אשר פוצו בעבר ויש להוון את הסכומים שקיבלו ולהשלימם לסכום הפיצוי שייקבע אם הצעת השופטת תתממש.

לפי הצעת השופטת, בצד המשלם יחלקו בעלי הקרקע (אלעד מגורים של יצחק תשובה, שרמ"י ביקשה את רשות בית המשפט לצרפה בהודעת צד ג'), עיריית תל-אביב-יפו (על-פי חלקה היחסי של 12% בקרקע), ורמ"י עד 9% מערך הפיצוי.

הצעה זו של השופטת אגמון-גונן מאפשרת בפעם הראשונה מימוש זכויות ופיצוי לתושבי גבעת עמל באמצעות הסכם פשרה שיקבל תוקף של פסק דין. עם זאת, תושבי השכונה יידרשו כעת להכרעה בין זכויותיהם של בני הדור הראשון וצאצאיהם, לבין אלה שבאו לשכונה לאחר שנת 1961, ועליהם אמרה השופטת כי היא מכירה בקושי שנוצר בעקבות מגורים בני עשרות שנים במקום, אך הגדרת קבוצה רחבה שכזו בזכות לפיצוי לא תאפשר פיצוי לאיש. מדובר בצורך לקבל הכרעה לא פשוטה בשכונה, בין היקף פיצויים של מאות מיליוני שקלים לבין המשך המאבק נגד הפינויים.

הצדדים התבקשו להגיש את תשובותיהם עד תחילת חודש ספטמבר.

הליכי פינוי בשכונות שבהן יש היסטוריה דומה לזו של גבעת עמל צפויים גם בליפתא בירושלים, כפר שלם בדרום תל-אביב, נס לגויים בגבול תל-אביב-יפו, סומייל (קרן הרחובות ארלוזורוב ואיבן גבירול בתל-אביב) ועמידר בבת-ים - שכונות שבהן קיימת בעיה של זכויות קנייניות חלשות לתושבים הוותיקים.