לא כך מקלים על מעמד הביניים

כמה הצעות לכחלון לשיפור יכולת ההשתכרות של כל המעמדות בישראל

ההכנה והניפוח התקשורתי שביצעו משה כחלון ויועציו "לאירוע" הגשת התוכנית (בעלת השם המפוצץ: "תוכנית האוצר להקטנת מס ההכנסה ליחידים ולהקטנת מס החברות בתקציב המדינה הדו-שנתי החדש") לראש הממשלה נתניהו, ככל הנראה פחות תרמו למעמדו של כחלון ויותר תרמו לגימוד התוכנית בעיני הציבור.

צעדיו הכלכליים של כחלון יעלו לקופת המדינה סכומים לא מבוטלים (4 מיליארד שקל ב-2017 ו-4.8 מיליארד שקל ב-2018), אולם אזרחי ישראל יחסכו בזכות התוכנית של כחלון סכומים שרבים רואים בהם לעג לרש: בין 30 שקל (לאדם המשתכר עד 6,000 שקל) ל-155 שקל, לאדם המשתכר 15 אלף שקל.

שר האוצר בהחלט יכול לשפר את יכולת ההשתכרות של כלל המעמדות בישראל, לאו דווקא אם יקל במס ההכנסה הקלאסי, אלא אם יאפשר הטבות והקלות מסויות אחרות שיכולות להסתכם במאות שקלים בחודש. הנה כמה הצעות:

א. להקל במסים בעת הזמנת מוצרים מחו"ל. יוקר המחיה בארץ הוא מהגבוהים ב-OECD. מוצרי צריכה בסיסיים כמו בגדים, נעליים, מכשירים אלקטרוניים ואפילו מזון, יקרים משמעותית בארץ מאשר בחו"ל. בעולם הגלובלי, ישראלים יכולים לרכוש מוצרים רבים ממדינות אחרות באינטרנט. מוצרים שערכם נמוך מ-75 דולר פטורים מכל סוגי המס, אבל מוצרים שערכם עולה על 75 דולר (אך אינו עולה על 325 דולר) חייבים בתשלום מע"מ בשיעור 17%.

גם מתנות שנשלחו לאדם כזה או אחר ללא תמורה יחויבו במסים בהתאם לערכן. כיוון שיבוא מוצרים מחו"ל לא תורם לכלכלה הישראלית, אין להוריד את המע"מ לחלוטין על מוצרים מיובאים, אבל בהחלט אפשר להעלות את ערך המוצרים הפטורים ממע"מ מ-25 דולר ל150 דולר. הקלה כזאת יכולה להיות מורגשת לא פחות, אם לא יותר, מאשר הקטנת מס ההכנסה ליחידים לפי תוכניתו החדשה של כחלון.

ב. פתיחת מקורות מימון חוץ בנקאיים לאדם הפרטי, בעל ההכנסה הממוצעת, שנתקל בריביות גבוהות מאוד בבואו לבקש הלוואה מהבנק. רבים ממבקשי ההלוואות פונים למלווים מפוקפקים כדי לקבל הלוואה מהירה יותר, באשראי כביכול נוח יותר, ומסתבכים. על שר האוצר לפתוח את שוק האשראי החוץ הבנקאי כדי לאפשר לאזרח ליהנות מהלוואות בתנאי אשראי נוחים יותר.

ג. סיוע ועידוד בקליטת עובדים באזורי עדיפות לאומית ובקליטת עובדים מאוכלוסיות ששיעור השתתפותן בתעסוקה נמוך בעסקים קטנים בארץ, וזאת באמצעות מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה.

ד. שינוי מוסר התשלומים והגבלת שיטת השוטף פלוס. בעוד בעל עסק נדרש לשלם בזמן את המע"מ שנוסף לעסקאות שהוא מבצע, את התשלום על השירותים שסיפק (אם הוא עצמאי כמובן) הוא מקבל במקרה הטוב לאחר 90 יום, ובמקרה הרע הרבה אחרי. במקרה הזה, גם חיסכון של 155 שקל במס הכנסה לא עוזר הרבה. על שר האוצר לקבוע בחוק כי תשלום על שירות לא יידחה ליותר מ-30 יום מאספקת השירות.

ה. הנגשת הפריפריה. אין זה סוד שהתחבורה הציבורית בישראל אינה מהמפותחות ואינה מאפשרת הגעה בזמן סביר ממקום למקום. הנגשת אזורי הפריפריה ע"י שיפור התחבורה הציבורית (ובעיקר שימוש ברכבות וברכבות קלות) תרחיב את יכולת ההשתכרות של מי שאינם תושבי המרכז.

ו. הרחבת סל מוצרי הצריכה המסובסדים. כיום רשימת מוצרי הצריכה שבפיקוח היא מצומצמת ואינה כוללת מוצרים רבים והכרחיים שמרכיבים את סל הקניות הממוצע של משפחה. הרחבת רשימת הקניות יכולה להפחית את עלות הקניות ביותר מ-30 שקל בחודש ובכך לסייע יותר למשפחות מעוטות יכולת.

הכותבת היא שותפה וראש חטיבות המס וה-SMB (עסקים קטנים ובינוניים) בפירמת בייקר טילי ישראל