העליון: ניתן לפצות תאגיד ללא הוכחת נזק על פגיעה בשם טוב

בבית המשפט העליון, ניתנה אתמול הלכה קצרה וחשובה בתחום דיני איסור לשון הרע, הלכה הפותרת סתירה לכאורה בין שני סעיפי חוק.

סעיף אחד קובע שתאגיד לא יקבל פיצויים מנתבע, אלא במקרה שנגרם לאותו תאגיד נזק. סעיף אחר מתייחס לפסיקת פיצויים בלא הוכחת נזק, לטובתו של תובע שהוכיח פגיעה בשמו הטוב. בית המשפט פסק כי מותר לפצות תאגיד ללא הוכחת נזק, בעקבות פגיעה בשם טוב וזאת, למרות ההוראה בפקודת הנזיקין.

סעיף 10 לפקודת הנזיקין קובע כי "תאגיד לא ייפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו נזק". חוק איסור לשון הרע קובע מספר הוראות לעניין פיצויים ללא הוכחת נזק. בין היתר קובע סעיף 7א לחוק כי "במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50 אלף שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק".

"לך תוכיח"

ההלכה ניתנה במסגרת שני ערעורים על פסקי דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב. בית המשפט אימץ את עמדתם של השופטים המחוזיים בשני התיקים.

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין כתב את ההחלטה. השופט תמה: "כיצד יוכיח תאגיד פלוני שהשמצתו על-ידי הנתבע גרמה לו אבדן לקוחות, אלא אם במקרים מסוימים שלחו לו לקוחות הודעה כי משקראו את שנאמר עליו אין להם עוד חפץ בו, ובמקרה כזה אולי יהא כדאי לו לנהל הליך הוכחות ולהשיג פיצוי גבוה יותר".

השופט הסביר את הקושי בהוכחת הנזק בעקבות פגיעה בשם טוב, תוך ששרבב לדבריו עקיצה אודות מחקרים "אובייקטיביים" המוגשים בהליכים מסוג זה.

"במקרה רגיל, כיצד נדע שלקוחות פוטנציאליים לא הגיעו בשל לשון הרע? כלום נחייבו להזמין סקר לעניין זה (כמובן לא מחברת 'אובייקטיבי מחקרים עולמיים')? הרי השכל הישר יורנו, כי אין דרך אמיתית להוכחת הנזק במקרים רבים, אבל אותן תכליות שעמדו בבסיס גישתו של המחוקק בחקיקת ההוראה, יפה כוחן לתאגיד כמו לאדם בן אנוש, שכן מדוע על תאגיד אשר נחשף ללשון הרע לשאת בנטל הכבד, היקר כלכלית ולעתים בלתי-אפשרי, של הוכחת נזק ספציפית?"

בהמשך הדגים השופט את האבסורד, לטעמו, של יצירת הבדלה בלתי ראויה בין עסקים על בסיס מבחן ההתאגדות. רובינשטיין: "פלוני מוציא שם רע על בעל חנות שאינה מאוגדת, ואחר כך על חנות מאוגדת, ולשתיהן פוטנציאל נזק זהה; אין הדעת סובלת כי רק הראשון יזכה בפיצוי".

לפסק דינו של רובינשטיין הצטרפו השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל.

את החברות שזכו בשני הערעורים ייצגו עו"ד אמיר טיטונוביץ (בעל טור משפטי ב"גלובס") ודורון דן.

את המערערים בהליך ייצגו עורכי הדין אבינעם מגן וסער פלינר.