תשכחו מטכנולוגיה: "העיר החכמה" זה משהו שונה לגמרי

ישראל נחשבת למדינה שתושביה מאמצים בקלות חדשנות, אבל דווקא הערים פה עוד רחוקות מלהיות "חכמות". רובן לא מתייעצות עם תושבים ומגלות הססנות, וטרם הטמיעו את עובדה ש"העיר החכמה" כבר לא בהכרח קשורה לטכנולוגיה

עיר חכמה SMART CITY / צילום: יחצ

ישראל היא מעצמה טכנולוגיה בכל קנה מידה. אין ספור סטארט-אפים פועלים בתחומי התחבורה, המים, האנרגיה, התשלומים המקוונים, התקשורת, הביטחון והביטחון המקוון ועוד.

בסביבה כה חדשנית ויצירתית כמו ישראל, צפוי היה כי הרוח היזמית והחדשנית תנשוב במהירות גם אל המגזר הציבורי, וכי משרדי ממשלה ורשויות מקומיות ינצלו את הזמינות של הפתרונות, ויהפכו את חיינו לקלים יותר, זולים יותר ויעילים יותר. אולם זה עדיין בחיתולים.

חברות הטכנולוגיה שחלמו לנסות את הפתרונות היצירתיים שלהן כאן בבית, נתקלו במקרים רבים בחשדנות, הססנות, ביורוקרטיה, חוסר הבנה או אי-יכולת להתמודד עם הרעיונות החדשניים, שדחפו את החברות לפעול בעיקר בחו"ל, ומנעו מהן ליישם את הפתרונות כאן בארץ.

ליאורה שכטר, מנהלת אגף מיחשוב ומערכות מידע בעיריית תל אביב יפו, היא גם האחראית והמרכזת של תחום העיר החכמה בתל אביב, ולמרות זאת, כשהיא נשאלת על תל אביב כעיר חכמה, היא לא מדברת כמעט על טכנולוגיה, וזאת למרות שתל אביב מקיימת פרויקטים טכנולוגיים רבים מאוד, ורבים אחרים מתוכננים לשנים הקרובות (למשל הדיגיתל, כרטיס התושב החכם, תקשוב בחינוך, תוכנית שיתוף האופניים, תוכנית שיתוף המכוניות המתוכנן, שירותים עירוניים מקוונים, תאורה חכמה ובקרת תחבורה חכמה, ופרויקטים רבים אחרים). אולם לא סך הפרויקטים הטכנולוגיים קובעים עד כמה העיר חכמה. רחוק מכך. עיריית תל אביב יפו הגדירה לעצמה כי העיר "תתבסס על מידע וטכנולוגיות מתקדמות, ועל מעורבות התושבים ובעלי העניין, לשם שיפור היעילות התפעולית, איכות החיים, הכלכלה המקומית וסביבה מקיימת" - זו הגדרת העיר החכמה, על פי תל אביב.

קידום שיתוף הפעולה בין העירייה, התושבים, העסקים ושאר בעלי העניין הוא קריטי לניהול חכם של כל עיר, מכיוון והנכסים המשמעותיים ביותר לעיר הם התושבים שחיים בה, העסקים הפועלים בה ושאר הגופים, הארגונים והאנשים שעיר משמשת עבורם פלטפורמה לקיום, ליצירה ולהתפתחות, ורק אחר כך חשובה הטכנולוגיה.תל אביב הבינה זאת היטב שעירייה אינה יכולה לפתח ולנהל טכנולוגיה ברמה שחברה עסקית יכולה, ולמדה לנצל את כוחות השוק ויכולותיו לטובתה, ולטובת מי שחי בעיר. כדוגמה אפשר לקחת את תחום התחבורה. סטארט-אפים כמו מוביט, ווייז, גט-טקסי, סלופרק, פנגו, ואחרים מציעות מידע ושירותים שונים באיכות גבוהה למקטעים שונים של הניידות בעיר.

קיראו עוד ב"גלובס"


העירייה זיהתה את כשלי השוק, את הנקודות החלשות של המעבר בין השירותים השונים, ופועלת לשם יצירת רצף עבור המשתמש, לחבר בין השירותים השונים, לעודד את האפליקציות להציע מידע שאינו בהכרח מתחום עיסוקן, לטובת שירות טוב יותר למשתמש. היא עושה זאת בדרכים שונות - אם בשיתוף של מידע שלא היה קיים בעבר, ואם בשיכנוע, עידוד והסברה מדוע זה טוב לכולם.

הנה דוגמה לצורך שבא מהעיר. "העירייה ביקשה מאיתנו שבחניונים עירוניים נאפשר לתושבים לחנות בחניונים הקרובים למקום מגוריהם בחינם מהערב ועד שעות הבוקר, ובנוסף להעניק לכלל תושבי העיר הנחה של 75% בתשלום עבור חניה בחניונים העירוניים", מספר דודו בן בנימין, סמנכ"ל השיווק של חברת אפקון. "קישרנו את מערכת בקרת החניונים ל-Database של עיריית תל אביב, וכעת הרכבים שנכנסים לחניונים העירוניים מזוהים על ידי המצלמה שמפענחת את מספר לוחית הרישוי של הרכבים, פרטי בעל הרכב נשלפים וכך מי שגר בקרבת החניון מתקבל בחניה בברכת 'ברוך הבא' ביחד עם שמו ושם משפחתו המוצגים על צג הכניסה לחניון וכמובן שהוא חונה בלילה בחינם. בנוסף המערכת מסוגלת לזהות ע"י לוחית הרישוי את תושבי העיר ולהעניק להם הנחה כפי שנקבע על ידי העיריה". מכונות התשלום של החניונים המוצבות בקרבת החופים מאפשרות לבאי החופים לשכור שמשיות ואו כיסאות חוף. כאן תושבי העיר מזוהים על ידי כרטיס תושב על מנת להעניק להם הנחות על פי מדיניות העיריה". במקומות שבהם מזהה העירייה כי השוק אינו מצליח להתגבר על כשל השוק, כמו למשל במידע על חניה ברחובות העיר, שם בוחרת העירייה להתערב בעצמה, ופיילוט של העיר ייה שיתקין סנסורים לאיתור מקומות חניה מתוכנן לחודשים הקרובים.

עיר חכמה היא עיר שיודעת להשתמש בתבונה במשאבים החשובים ביותר - התושבים, העסקים, המבקרים - ולכוון אותם, לשתף אותם, לעודד אותם, וגם לחנך שוק אם צריך. במידת הצורך, ורק אז, העיר גם צריכה לפתח או לאמץ טכנולוגיה לצרכים ספציפיים, להתנהל מול משרדי ממשלה ולפעול בכל הממשקים כדי לקיים מינהל יעיל, חסכוני ואפקטיבי. זוהי מהות העיר החכמה.

loading

"העיר כארגון עסקי"

הבעיות שהעיר צריכה לפתור שונות מטבע הדברים מאוד מעיר לעיר. "באילת התקנו מערכת של חיישנים מתחת למכסה של הביוב, להתריע לפני שמפלס הביוב עולה על גדותיו", מספר בן בנימין. "כמויות הפסולת שנפלטות מבתי עסק, מסעדות, בתי מלון ומבתים פרטיים יוצרות פסולת בצנרת הביוב וגורמים להיווצרות שומן בדפנות הצנרת הביוב ומגדילים את רמת הסיכון להצפות וסתימות. מסתבר שבאילת, שבה ריכוז גבוה של בתי מלון ומסעדות, המצב חמור יותר מאשר בערים אחרות, ולכן החשש להצפות ביוב גבוה. לכן תאגיד המים והביוב של אילת בחר להתקין את המערכת המיוחדת הזו.

"בעשרות ערים בארץ התקנו את מערכת המצלמות והבקרה של 'עיר ללא אלימות'. ההתעניינות של מוצרים אחרים, כמו ניטור רציף של רמת האשפה בפחי האשפה הציבוריים או ניטור פרמטרים עירוניים אחרים כגון רמת אבק, קרינה, לחות, טמפ' וכו' הולכת וגוברת ולכן אפקון נערכת עם סל פתרונות מתאימים בעזרת יישום שיתופי פעולה עם יצרניות בינלאומיות כדי לשווקם בארץ". אורי שגב, מנכ"ל החברה הישראלית R-MOR, מספר כי החברה פועלת בכמה ערים במזרח ארה"ב ובדרום אמריקה, במגמה ליצור רובד חדש של מערכות טכנולוגיות. "אנו מתמקדים מצד אחד ביצירת חוויה מקסימלית לתושבים החיים את העיר ומהצד השני בהפחתת עלויות השירות, הגדלת מצוינות תפעולית וחיסכון במשאבים. מטרת העיר החכמה ליצור בצורה אופטימלית תשתית של ניטור, שליטה ובקרה מיידית כלומר זיהוי בעיות בזמן אמת. אנו רואים את העיר כארגון עסקי אשר שם לעצמו כמטרה לשפר את איכות חיי התושבים בדרך חדשה לגמרי: מערכת עירונית אחת שמנהלת בצורה מערכתית ריבוי משימות שיגרתיות, תפעוליות ומצבי חירום כאחד".

חצי מהפרויקטים עדיין לא יושמו

סקר מנהלים במגזר המוניציפלי בישראל שערכה חברת מילגם בחודש מאי בנושא ערים חכמות מצא כי יש עוד דרך ארוכה: 39.5% השיבו כי הנושא רלוונטי לעיר במידה רבה מאוד ו-28.9% במידה רבה. רק 13.2% מהמשיבים אמרו כי הנושא רלוונטי עבורם במידה מועטה או מועטה מאוד.

מבין אלה שלא בחנו פרויקטי עיר חכמה כלל, 81.5% אמרו כי בכוונתם לבחון פרויקטים כאלה בשנה הקרובה. 63% מהמשיבים בחנו פרויקט עיר חכמה בשנה האחרונה, בעיקר בתחומי האנרגיה (31%), ממשקים לתקשורת עם תושבים (20.7%), אשפה ותברואה (13.8%). אולם דומה שהדרך עדיין ארוכה: חצי מהפרויקטים שנבחנו לא יושמו עדיין, וכרבע מהמשיבים אמרו כי שניים-שלושה פרויקטים נמצאים בתהליכי יישום ברשות שלהם.

2016 תירשם ככל הנראה כשנת מפנה בתחום הערים החכמות בישראל. אף כי ניכר שבעיריות רבות התחום כלל אינו ברור או מוכר, הידע אינו מעודכן או אינו מספק, ולא קיימת למידה מעמיקה מספיק של התחום, ערים מרכזיות מתחילות בתהליך אסטרטגי לפיתוחן כערים חכמות. באופן מקיף ורציני.

ירושלים, ראשון לציון, אשדוד, באר שבע, ולוד כבר פרסמו מכרזים, ברובם מורכבים מאוד, שמטרתם כתיבת תוכנית אב או תוכנית אסטרטגית לעיר חכמה, וערים נוספות יעשו זאת בקרוב.

עיון במכרזים שפרסמו העיריות השנה יכול ללמד על התהליך שהן עברו. נראה כי העיריות בישראל הפנימו כי קיומם של פרויקטים ספציפיים המשלבים טכנולוגיה (שקיימים כבר בכל עיר) עדיין לא הופך את העיר לעיר חכמה, וכי דרושה חשיבה אסטרטגית, רב-תחומית ומקיפה, כדי לנצל את היתרונות שבעיר חכמה. עוד ניתן ללמוד מהמכרזים כי ערי ישראל, ברובן, מכוונות את עצמן להיות עיר חכמה מהסוג השני (ראו מסגרת), שבה את התחום מנהלים בעיריות המנמ"רים (ולא המחלקות האסטרטגיות או גורמי התכנון). הן עדיין מנותקות ומרוחקות מתושבי העיר, תופסות את התושבים פחות כשותפים ויותר כלקוחות, ופחות מכוונות לשיתוף התושבים בניהול השוטף של העיר, שזו המגמה המתפתחת בשנים האחרונות בעולם (משיתוף ציבור להשתתפות הציבור).

מעניין גם לבחון את המוטיבציה והשאיפות של כל עירייה. עיריית ראשון לציון מכריזה במכרז לבניית תוכנית אב לעיר חכמה כי היא שואפת "...להפוך מוקד משיכה מטרופוליני מרכזי, אשר מעניק לתושביו איכות חיים גבוהה... להפוך למוקד מרכזי לעסקים אשר כולל תעסוקה מתקדמת מתחומי ההיי-טק, הפיננסים, המדיה ועוד, באמצעות הקמת מתחמי עסקים חדשים ומתקדמים".'

אשדוד מכוונת אל מחוץ לישראל וכוללת במכרז דרישה לפיתוח קשרים בינלאומיים לעיר ויצירת שותפות בינלאומית בין העיר אשדוד לערים בעולם, כולל כנס בינלאומי בעיר. בעיר לוד, לעומת זאת, מתרכזים בתכנון ובפיתוח העירוני לשנים הבאות ושמים דגש על תכנון חכם, על חוסן עירוני וקיימות.

בלי אינטגרציה

המכרזים האלה עשויים להפוך את ערי ישראל לחכמות הרבה יותר בעתיד, אולם יישומה של תוכנית אב או של תוכנית אסטרטגית, אורכת שנים. בינתיים, כבר כיום כל עיר בישראל משתמשת בטכנולוגיות שונות, גם אם לא באופן איטגרטיבי, וכולן מנסות להשתמש בפתרונות טכנולוגיים לתחומים רבים ושונים.

בירושלים נושא החדשנות תפס בשנתיים האחרונות תאוצה עם הקמת מינהל הפיתוח שמרכז ומתכלל את תחום העיר החכמה. מינהל הפיתוח פועל בנושא תשתיות סיבים אופטיים, אופטימיזציה, מיזמים לניהול חניה, ניהול מבוסס נתונים, פחים עם חיישנים וניהול טכנולוגי יעיל של מסלולי פינוי אשפה, שיפור הקשר עם התושב, בניית אפליקציה לחיי הלילה ולתושבי העיר, תכנון עמדות חכמות לשירותים עבור תושבים ותיירים, רכבים שיתופיים, פריסת מצלמות, הקמת חמ"ל חירום מאוחד לכלל גורמי החירום ועוד.

בחיפה מרכזת את התחום ראש אגף מיחשוב בעירייה, מיכל דביר, ועל הפרק: שילוב מצלמות בקרת רמזורים, "אזור אישי" באפליקציה "חיפה בנגיעת אצבע", פיתוח בקרה בכלי BI (תובנה עסקית) לפניות התושבים בכל אמצעי הפניות. פיתוח אתר שיתוף הציבור, אפליקציה לצעירים "VIP חיפאי". פתיחת מאגר מידע באתר העירוני, פרויקטים של הפרדת אשפה במקור תוך שילוב מערכות ממוחשבות התומכות בתכנון וביצוע.

גם בראשון לציון מרכז את תחום העיר החכמה המנמ"ר, איציק כרמלי, שמוביל את פיתוח תוכנית האב לנושא עיר חכמה. פרויקטים שמתנהלים בעיר כוללים: אפליקציה עירונית ומערכת קשר עם התושב, תוכנית אב לתקשוב מוסדות חינוך; הצבת מצלמות ופריסת סיבים אופטיים באורך יותר מ-40 ק"מ.

הכותב עורך בלוג cityncountrybranding, עוסק בתחום ערים חכמות כיועץ ומרצה בארץ ובחו"ל

עיר חכמה 3.0: שיתוף תושבים

כניסת טכנולוגיות לניהול ערים קרתה בשלושה שלבים: בתחילה, יבמ וענקיות טכנולוגיה בינלאומיות היללו את הפוטנציאל הטמון בהפיכת ערים ליעילות, באמצעות טכנולוגיה. ערים שאימצו קודם את הרעיון זוהו כמי שגם מוכרות אותו. ערים גלובליות נמצאות בתחרות מתמדת למשיכת "המעמד היצירתי", וחזון הערים חכמות יצר סביבה מושכת ליזמים, שבתורם הם בעלי פוטנציאל ליצירת מקומות עבודה וחיזוק כלכלה מקומית.

השלב השני של "העיר החכמה" הובל על ידי הערים עצמן. בעלי תפקיד בעירייה מתמקדים בפתרונות טכנולוגייה שמאפשרים את שיפור איכות החיים. אחת הדוגמאות המוכרות היא ראש עיריית ריו דה ז'נירו שפנה לחברת יבמ לצורך הקמת רשת סנסורים לניטור מפולות בוץ בשכונות העוני של העיר.

ברצלונה מפעילה יותר מ-20 תוכניות עיר חכמה עם כ-100 פרויקטים בפועל, מאינטרנט חופשי במרחבים ציבוריים ותחבורה ציבורית ועד תאורה חכמה וקידום תשתית למכוניות חשמליות. העיר הצליחה למצב את עצמה כמובילה עולמית, לא רק על ידי ייזום פרויקטים רבים, אלא גם בתמיכה בצמיחת תעשיית הערים החכמות והקמת רשת ערים חכמות בספרד, באמצעות תערוכת אקספו ויוזמת פרוטוקול הערים החכמות. כמו ערים מובילות אחרות, ברצלונה זיהתה הזדמנויות משמעותיות בשימוש בטכנולוגיה כדי לאפשר ולשפר איכות חיים טובה יותר לתושבים ולמבקרים בה.

וינה: שותפים בחברת החשמל

השלב השלישי הוא מודלים ליצירה משותפת עם התושבים כדי לפתח את הדור החדש של הערים החכמות. אפשר לכנות אותה בקיצור - משיתוף ציבור להשתתפות הציבור.

וינה מדורגת בקביעות בראש דירוגי הערים החכמות, ומנהלת כ-100 פרויקטים פעילים. לדוגמה, בשיתוף פעולה עם חברת אנרגיה מקומית, וינה משתפת תושבים כמשקיעים במפעל סולרי כתרומה לתכנית האנרגיה 2050 של העיר. וינה גם מתמקדת מאוד במעורבות ציבורית בהתמודדות עם דיור בר השגה ושוויון מגדרי.

ונקובר הובילה את שיתוף הפעולה השאפתני ביותר בפיתוח אסטרטגיה תוך שילוב 30,000 תושבים ביצירת תכנית הפעולה 2020 לונקובר העיר הירוקה בעולם.

מבין הערים החכמות מהסוג השלישי, המובילה האזורית בדרום אמריקה היא מדיין שבקולומביה. העיר זכתה בפרס The Urban Land Institute's Innovative City of the Year Award על התמקדותה בהתחדשות עירונית מלמטה למעלה, תוך עירוב התושבים של השכונות הפגיעות ביותר בפרויקטים משני מציאות כמו רכבלים ומדרגות נעות לשיפור הניידות, ובתי ספר וספריות המצוידים בטכנולוגיות חדישות.

מדיין הרחיבה לאחרונה את המחוייבות לתושבים יזמים על ידי תמיכה בפיתוח אזור חדשנות מרשים במטרה למשוך ולשמר יזמים. סינגפור ממוקדת בעיקר בפרויקטים מסוג "עיר חכמה דור 2.0", וקשה לראות אותה מאמצת את הגישה הדמוקרטית יותר של שיתוף פעולה עם התושבים שדורשת העיר החכמה דור 3.0.

נראה כי שילוב של עיר חכמה 2.0 ועיר חכמה 3.0 הוא זה שמייצג את הסיכוי לעתיד הטוב ביותר עבור ערים. פקידי עיריות צריכים להמשיך להוביל, לדוגמה על ידי תמיכה בצמיחה של תשתית רשת דיגיטלית בפס רחב, רשתות אלחוטיות, ממשל אלקטרוני וזמין ושירותי אינטרנט של הדברים. אולם כל היכולות הללו צריכות להיות מוכוונות באופן גובר באופן שיאפשרו שיתוף פעולה עם תושבים ויזמים עירוניים.

מי ששוכח את התושבים, ייכשל

דוח על ערים חכמות שהופק על ידי ארגון המחקר הבריטי נסטה, מלמד שיעור חשוב על התחום: מי ששוכח עבור מי מיועדות יוזמות עיר חכמה יהיה במסלול מהיר לכישלון. ובמילים אחרות, ערים שמדברות ולא מקשיבות צפויות להוציא יותר ממה שהן אמורות.

נסטה טוענת כי הטעות הראשונה שערים עושות הוא להתחיל בטכנולוגיה. כאשר מובילי פרויקטים עירוניים מחפשים חוכמה וניסיון מבחוץ, הם נופלים פעמים רבות למלכודת של היוועצות רק באנשי טכנולוגיה. הם אמנם זוכים בידע טכנולוגי, אבל כושלים לראות כיצד היא תתורגם למעשה, קובע הדוח.

בעוד פרויקטים רבים של ערים חכמות עוסקים באיסוף ושימוש במידע כדי להוביל שיפורים, נסטה מוצאת כי אלה שלא משיגים תוצאות עושים שימוש מועט מאוד במידע. אחת הסיבות לכך היא שערים אלה לא בחנו את הנושא לעומק, אבל הדוח גם אומר כי ערים צריכות לשתף בתוצאות הפרויקטים והניסויים שהן עורכות, גם אם אינן "תוצאות טובות".

לבסוף, קובע הדוח, תושבים במקרים רבים נותרים בחוץ. בעוד היוזמות מכוונות לטובתם, רק במקרים מועטים הם נשאלים מה הם רוצים. כששוללים את אפשרות התושבים לתרום, יורד הסיכוי להרוויח מהתוצאה, אפילו מוצלחת.

אז מה עיר כן צריכה לעשות כדי להיות עיר חכמה? ערים חייבות לתת לאנשים בדיוק את אותו משקל שהן נותנות לטכנולוגיה. הדוח גם מתייחס למרכזי החדשנות העירוניים ואומר כי מרכזים אלה מייצרים הזדמנויות לשיתוף פעולה עם הציבור. מידע פתוח הוא גם מפתח. נסטה אומרת כי הפרויקטים של עיר חכמה עצמם צריכים להיות פתוחים. תוצאות הפרויקטים צריכים להיות נגישים ויש לאפשר לתושבים לעזור לפתור את הבעיות.

נסטה מנסחת בסוף הדוח חזון לעיר חכמה הממוקדת בתושבים, ואומרת כי לטכנולוגיות שיתוף יש את הפוטנציאל להפוך עיר לחכמה ולשפר את איכות החיים. יחד עם זאת, כיום, הרבה מהדוגמאות המבטיחות נמצאות בשלב התחלתי ובהיקף קטן וגם אם הם משולבות, הם נמצאות בקצוות ולא במרכז האסטרטגיות העירוניות.

ברצלונה: המקום בו מדברים על עיר חכמה

כיום כבר לא קיימת כמעט עיר שאינה משתמשת באיזושהי טכנולוגיה לצורך ניהול העיר, הקשר עם התושבים, מתן שירותים עירוניים או לכל צורך אחר, וחברות רבות פועלות בתחום בארץ ובחו"ל.

אקספו, תערוכת הערים החכמות בברצלונה, הוא הכנס הגדול והחשוב ביותר לתחום בעולם, אם כי לא היחיד. התערוכה גדלה משנה לשנה ותכלול הפעם גם את תערוכת IWATER. בכנס בשנה שעברה השתתפו כמעט 15 אלף מבקרים. את ישראל ייצגו השנה בכנס הביתנים של עיריית תל אביב, עיריית ירושלים ועיריית רמת גן, וכן הביתן הקבוע של מכון היצוא שיציג השנה 19 חברות ישראליות. עוד צפויים להציג בתערוכה ביתנים לאומיים וביתני ערים מסינגפור, איטליה, דרום קוריאה, אסטוניה, טייוואן, סין, צרפת, הודו, דובאי, דנמרק ועוד. חברות הטכנולוגיה הגדולות יפגינו נוכחות גדולה עוד יותר עם הצטרפות של דויטשה טלקום, מאסטרקארד, היטאצ'י, סיאט ואחרות לחברות שמציגות מדי שנה - סאפ, מיקרוסופט, יבמ וסימנס.