זוהי פקידת האוצר לשעבר, שרונה פלדמן. וזו השחיתות ברישיון

הדילוג המהיר מאגף הפיקוח על הביטוח - לחברת הביטוח ■ טריק "הצינון הפנימי" הנלוז ■ וקידום הרפורמות בחודשי הכהונה האחרונים ■ ח"כ איציק שמולי, דעה 

...
WOBI

מעברם המהיר של בכירי אגף הפיקוח על שוק ההון והביטוח לחיקן המפנק של חברות הביטוח, הוא בבחינת סוד גלוי בשנים האחרונות. סוד גלוי שממעטים לדבר ולעסוק בו, למרות פוטנציאל הנזק העצום שלו לאמון הציבור בשירות הציבורי ולפגיעה אפשרית, חלילה, בטוהר המידות. 

ניחא שחוק שירות הציבור הסתפק בשנת צינון אחת בלבד, אשר במהלכה חל איסור על אותם מפקחים לשעבר לעבוד באותם הגופים שעליהם פיקחו זה עתה. הבעיה האמיתית היא שאפילו התנאי המינימלי הזה נרמס שוב ושוב על ידי מי שהיו אמונים עד לא מזמן על אכיפתו.

קיראו עוד ב"גלובס"


אמנות הצינון הפנימי

שרונה פלדמן אינה היחידה. פלדמן כיהנה עד פברואר השנה כמנהלת מחלקת ביטוח בריאות באגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר - והנה נודע כי היא תמונה למנהלת מטה הבריאות של הפניקס. קדמו לה רבים וטובים שניהלו מו"מ עם חברה פרטית בסמוך למועד פרישתם וקפצו למשרה מפנקת ללא שיהוי. שלא לדבר על העובדה שהתנהל כנראה מו"מ פרטי בינם לבין חברת הביטוח בעודם אוחזים בסמכות פיקוח ציבורית.

ההבדל הוא שלאחרונה עלתה הפרקטיקה הנפסדת והמסוכנת הזו לדרגת אמנות ממש, ואף הצליחה לכופף את החוק באמצעות טריק מתוחכם למדי: "צינון פנימי". מה זה אומר? כמה חודשים לפני עזיבת הבכיר מתכנסים באגף ומחליטים בקריצת עין כי הוא לא יעסוק עוד בעניינים הקשורים למעסיקו הבא. כך, בהמשך, אפשר בקלות לצלוח את הוועדה המיוחדת שהוקמה לקיצור השירות (ביהמ"ש המחוזי בירושלים) ולטעון כי אין כל טעם בשמירה על תקופת הצינון הקבועה בחוק עד תומה, שהרי ממילא הבכיר או הבכירה "מצוננים פנימית" מזה כחצי שנה.

כל הנוגעים בדבר כמובן עוצמים עיניים או משתפים פעולה:

■ משרד האוצר - כי מי הבכיר שיפתח את הפה כשעוד מעט מגיע תורו?

■ נציבות שירות המדינה - זו ממש מתאמצת לטמון ראשה עמוק בחול, כאילו לא מדובר בעניין הנוגע לה.

■ משרד המשפטים - שהרי אם אין התנגדות, מדוע שלא תאושר הבקשה?

כללים אבסורדיים ומקפחים

אפשר להמשיך ולגלגל עיניים לשמיים ואפשר להפנים, שלפקח על חברת ביטוח ומקץ פחות משנה לעבור לנהל אותה - זו שחיתות בחסות החוק; שחיתות ברישיון. ברור מאליו שכל עוד נותר הבכיר בתפקידו מדובר בהחלטה ריקה מכל תוכן ומשמעות מעשית.

ולראיה: בחודשים האחרונים הובילה במרץ רב פלדמן, כאמור מנהלת תחום ביטוחי בריאות וסיעוד, שלל רפורמות מרחיקות לכת בתחומי הסיעוד והבריאות. בשלהי דצמבר 2015 היא התייצבה בוועדה לביקורת המדינה כדי להגן בתוקף על זכותן של חברות הביטוח להמשיך ולהשליך את המבוטחים והקשישים הסיעודיים מהפוליסות הקבוצתיות. מאז, אגב, הואץ הקצב. חברות הביטוח כנראה הבינו את רוח המפקדת.

בפברואר, פחות מחצי שנה ממועד פרישתה, הגיעה פלדמן לוועדת הרווחה כדי להדוף את הביקורת הקשה שעלתה מהציבור על הרפורמה בביטוחי הבריאות הפרטיים, שהיא עצמה הובילה ובמסגרתה ניתנה לחברות הביטוח הזכות לייקר לכולנו את הפוליסות כל שנתיים ב-20%(!).

לאחרונה, בתחילת יולי, רגע לפני עזיבתה (ולאחר שהאגף שלה עמל על כך במרץ בחודשים האחרונים), נכנסה לתוקף הרפורמה בביטוחי הסיעוד של קופות החולים, עם שורת תכתיבים של חברות הביטוח שאותם אימץ הרגולטור לכללים אבסורדיים ומקפחים.

כך, למשל, נכה שדוחף את כיסא הגלגלים שלו בעזרת ידיו לא ייחשב מוגבל בניידות; פעוט חולה סרטן בן שנתיים לא ייחשב סיעודי, בטענה שילד בגילו ממילא תלוי בסביבתו. קצרה היריעה מלהזכיר את מבחני הסיעוד המשפילים, את התקנות העמומות שבחסותן נמכרות פוליסות מחוררות של מחלות קשות ותרופות מצילות חיים, את ההתעללות במבוטחים  וההתשה המשפטית מצד חברות הביטוח.

נדרשת הארכה משמעותית בצינון 

החשש מפני מצב שבו המחשבות על המעסיק הבא יהיו חלק כלשהו בשיקול הדעת של הפקידות הבכירה הוא חשש אמיתי, מבוסס מציאות. כאשר בוחנים את המהלכים האחרונים שנעשו בשנים האחרונות בתחום ביטוחי הבריאות והסיעוד, החשש הזה גם לגיטימי.

רק הארכה משמעותית של תקופת הצינון לבכירים (ומתן שכר בצדה) תפיג לחלוטין את החשש מפני משוא פנים ומהשפעת ההון על השלטון. בשלה העת גם שמבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה ייתנו דעתם לפִרצה זו ושתנועות כמו אומץ והתנועה לאיכות השלטון יאתגרו את ההסדר הרקוב הנ"ל בבית המשפט.