האם הקלישאה שתל-אביב נוחה יותר לעשירים היא חסרת שחר או מציאות עגומה? לפי פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב - עיריית תל אביב הפלתה לרעה בעלי דירות בבניינים משותפים לעומת בעלי דירות בבתים פרטיים.
תושבת תל-אביב, ענת חרחס, עתרה נגד העירייה, בטענה כי היא בעלת דירה בבית משותף שלה צמוד מרתף, והיא נדרשת לשלם את מלוא תעריף הארנונה על שטח המרתף - בעוד בעלי וילות פרטיות זכאים להנחה של 25% בתעריף הארונונה על שטח המרתף.
ההנחה למרתפים ניתנה בשנת 1992, מכיוון שבמרתפים תנאי האוורור והאור מוגבלים.
לטענת העותרת, שהגישה את העתירה באמצעות עורכי הדין ירון נדם ואייל אקשטיין ממשרד בן אליעזר ושות', מדובר באפליה לרעה, ואם כבר - האוכלוסייה החזקה יותר שגרה בבתים פרטיים הייתה צריכה לשאת במס עירוני כבד יותר.
לפי עיריית תל-אביב, מכיוון שכאשר ניתנה ההטבה לבתים הפרטים לא היה ניתן להצמיד מרתפים לדירות בבתים משותפים, בזמנו לא היה מדובר באפליה. לטענת העירייה, ברצונה לבטל את ההטבה לכלל הציבור, אך לשם כך עליה להשיג אישור משר הפנים ומשר האוצר לשינוי סיווג הקיים במרתפים בצו הארנונה, ודבר שכזה לא ניתן לה.
השופטת יהודית שיצר קבעה כי על עיריית תל-אביב להעניק הנחה לכלל בעלי המרתפים, וכי הליך שכזה אפשרי על-ידי החלת הסיווג הקיים למרתפים באופן שוויוני הן על מרתפים של וילות והן על מרתפים של דירות בבתים משותפים.
לדברי השופטת, חובת ההגינות ותום-הלב המוגברים החלים על העירייה כרשות ציבורית, מחייבים אותה לתת אותה הקלה סבירה והגיונית גם לבעלי מרתפים בבתים משותפים, ולא לבטל את ההטבה לכולם.
העתירה התקבלה, ונקבע כי העותרת זכאית להנחה של 25% על הארנונה של המרתף. העירייה חויבה בהוצאות העותרת בסך 20,000 שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
