"לא צריך את המאגר הביומטרי כדי להשיג את התמונות שלנו"

ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי במשרד הפנים, גון קמני, הודיע היום (ג') לשר הפנים, אריה דרעי, על כוונתו לסיים את תפקידו.

קמני כיהן בתפקידו במהלך 5 שנים שהיו רצופות התנגדות ציבורית וגם מספר תקלות ועיכובים בהקמת המאגר. במהלך התקופה התנהל הפיילוט של הקמת המאגר הביומטרי, שהביא להחלטתו של דרעי על מעבר משלב הפיילוט להקמת המאגר הביומטרי באופן קבוע - דבר שצפוי להיות מוסדר בהצעת חוק, שהיועצים המשפטיים עמלים על ניסוחה היום.

במהלך 5 השנים האחרונות לא פסקה הביקורת על יוזמת הקמת המאגר, לאור הפגיעה האפשרית בפרטיות וכן היכולות החדשות שיהיו לממשלה לעקוב אחר פועלם של האזרחים באמצעים ביומטריים, באמצעות המאגר. כמו כן, נמתחה ביקורת על אי-בחינת חלופות למאגר בחלק מהדוחות התקופתיים שהגישה הרשות.

בסופו של תהליך הפיילוט, שארך יותר משתוכנן בתחילה, שר הפנים דרעי הכריע לאחרונה כי יש נחיצות במאגר, והוחלט לקדם את הקמתו.

- נמאס לך מהמאבקים?

קמני: "ממש לא. השלמנו את המשימות העיקריות בתשתית הטכנית-תפעולית - כלומר הקמת המאגר, את המערכות הנדרשות לכך והשלמנו תהליכים בתחום אבטחת המידע. בנוסף, הנחנו את התשתית למקבלי ההחלטות כדי להחליט סופית על הקמת מאגר. השר דרעי הכריז על הקמת המאגר, והותנע תהליך חקיקה. נהניתי מכל רגע, אבל אני מרגיש שזה זמן טוב עבורי לחפש את האתגר הבא".

מבקרי המאגר, ובראשם פעילי "התנועה לזכויות דיגיטליות", טוענים כי כדי למנוע גניבת זהות מספיק זיהוי חכם באמצעים ביומטריים, ואין צורך בניהולו של מאגר ששומר את הנתונים הביומטריים של האזרחים.

לטענת המתנגדים, קיומו של מאגר מציב סיכון כפול בפני האזרחים - האחד, שפרטי המאגר ידלפו ויאפשרו לגורמים פרטיים לשים יד על פרטים רגישים; השני - שהמאגר ישמש את המשטרה והשב"כ לצורכיהם ויעניק כוח רב מדי לעקוב אחר אזרחים באמצעות טכנולוגיות שנשענות על הנתונים הביומטריים.

לדברי קמני, "מדינות שהלכו על המודל של זיהוי חכם ללא מאגר, סובלות יותר מזיוף זהות. בריטניה התחילה ללא מאגר, והיו שם עשרות אלפי מקרים של זיוף זהות בשנים האחרונות. מאגר מביא לכך שכל טביעת אצבע יכולה להיות רשומה אחת במאגר - כך שאדם שנרשם במרשם האוכלוסין עם זהות בדויה, נאלץ לוותר למעשה על זהותו שלו ונותר כבול לאותה זהות בדויה".

- אחד החששות שעלו בשנים האחרונות הוא טכנולוגיות של זיהוי פנים, שיאפשרו למדינה לדעת איפה אנחנו נמצאים בכל רגע נתון, בין היתר באמצעות שימוש במצלמות רחוב - כאשר המאגר הביומטרי עשו לשרת מעקב שכזה.

קמני: "ב-5 השנים שחלפו מאז שנכנסתי לתפקיד, הטיעון הזה נעשה כמעט לא רלוונטי, כי לא צריך את המאגר כדי להשיג את התמונות שלנו. התמונות של כולנו נמצאות בגוגל, בפייסבוק, בפיקאסה, איפה שאתה לא רוצה. אפילו אם אתה זהיר ולא מעלה תמונות, מספיק שהדודה שלך עשתה לך tag בפייסבוק - והתמונה שלך חשופה לכל מי שמעוניין. לכן גם האמירות כמו 'שוטר יראה אותי בהפגנה ואז יחפש אותי' מתעלמות מכך שכבר היום השוטר יכול בקלות למצוא אותנו בפייסבוק".

קמני מוסיף כי מתנגדי המאגר מתעלמים מכך שהסכנות שעליהן הם מצביעים ממילא נשקפות משורה של מאגרים "ותיקים" יותר. "המאגר מכיל רק תמונת פנים ושתי טביעות אצבע לכל אדם. אין רישום של שיחות, אין מידע על כמה אתה מרוויח בחודש. כל הדברים האלה, פרטים רגישים יותר מטביעת אצבע, נמצאים במאגרים רבים קיימים.

"קח את המאגר של ביטוח לאומי - הוא יודע עלינו יותר; מאגר רשות האוכלוסין הרגיל (שדלף לאינטרנט - ג'מ'), כולל כתובת מגורים, קשרי משפחה; לצה"ל יש מאגר עם 4 מיליון רשומות, ויש בו פנים, טביעות אצבע, DNA, חיבור לכתובת מגורים ועוד - ויודעים לאבטח ולשמור עליו כמו שצריך. אז למה ההתנגדות דווקא למאגר הביומטרי?".