תוכנית מצוינת, ביצוע נפשע

אסור שתנופת הבנייה של המדינה מתחת לפני הקרקע תיסוג לאחור

קריסת מנוף רמת החייל /צילום:עוזי פרלמוטר מדא
קריסת מנוף רמת החייל /צילום:עוזי פרלמוטר מדא

בנובמבר 2007, תחת הכותרת המחייבת "העתיד מתחת לרגלינו", הצהירו במינהל מקרקעי ישראל (היום רשות מקרקעי ישראל) כי החלו בתכנון מאסיבי של פרויקטים מתחת לפני הקרקע. "על רקע המצוקה בקרקע בישראל החל המינהל בשנים האחרונות בתהליך של תכנון פרויקטים תת קרקעיים לשימושים מגוונים, כגון מסחר וקניונים, פנאי וספורט, מוזיאונים וספריות, משרדים, שימושים דתיים, איחסון, מערכות תשתית ותחבורה, ייצור אנרגיה ובמקרים מיוחדים גם מלונאות ומגורים".

כמעט 10 שנים אחרי, אפשר לומר שהחלומות לקניונים, לדירות ולמשרדים במעמקי האדמה התבדו. קצת בגלל העלויות העצומות והפיתוח המורכב שכרוכים בחפירה בעומק האדמה. הרבה בגלל שאנשים רוצים לנשום אוויר ולראות נוף מלמעלה (מעניין אגב שהחנות הפופולרית בעולם - זו של חברת אפל בשדרה החמישית במנהטן - נמצאת כנגד כל הסיכויים מתחת לאדמה, אבל היוצא מן הכלל בהחלט אינו מעיד על הכלל).

ויחד עם זאת, הפיתוח התת קרקעי נמצא בשיאו. מכוניות שחונות שוממות לא צריכות אוויר ונוף, ודאי שלא במקום היקר ביותר בארץ. כך, ת"א הפכה אימפריה של חניונים תת קרקעיים. בשנים האחרונות נחנך בת"א חניון התרבות - 1,000 מקומות חניה תת קרקעיים, שיצרו רחבה ענקית בכניסה לתיאטרון הלאומי; "חניון הגבעון" הוריד מאות כלי רכב מתחת לאדמה בין רחובות הארבעה וחשמונאים; חניון "קצה השדרה" בפינת הרצל ורושטילד יצר כמעט יש מאין מקומות חניה ל-450 כלי רכב; מתחת לכיכר רבין מתוכנן חניון תת קרקעי ענק, והדוגמאות עוד רבות.

בלי להמעיט חלילה מגודל האסון והרשלנות בשבוע שעבר - של הקבלנית דניה סיבוס, של החברה הזוכה אפריקה נכסים, של בעלת הקרקע עיריית תל אביב - אסור שהתנופה מתחת לאדמה תיסוג לאחור (בשבוע האחרון שמענו יותר מדי אנשים שקוראים לכך).

הכשל התכנוני הנורא שהביא לקריסת ארבעה מפלסים בחניון הברזל לא צריך לפגוע ביתרונות הגדולים של התוכנית עצמה, ודאי באזור כל כך נורא תכנונית כמו אזור התעשייה הצפוף והמכוער ברמת החייל.

בלי לטשטש את אחריות העירייה לרשלנות, צריך לזכור שברמת התוכנית היתה פה בשורה חשובה: העירייה החליטה לשלם 64 מיליון שקל ולוותר על 227 חודשי הפעלה (כמעט 20 שנה של אובדן הכנסות, מחניון של 200 מקומות שעמד שם קודם לכן), תמורת הכפלת המקומות כמעט פי 3 והורדת החניה מתחת לאדמה. במקום חניון עילי מכוער היינו אמורים לקבל גינה בת 5 דונם - שסוף סוף פותחת את אזור התעשייה אל הפארק היפהפה שמאחוריו.

אחרי שישקע האבק וייענשו האשמים, צריך לקדם במהירות את הקמת החניון מחדש. טוב יהיה אם העירייה כבר תכריז שהגינה שמעליה תקרא "גינת השישה", עם הבלטה של שמות ההרוגים באסון בשבוע שעבר.