מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל תזכה לתוספות של 7 מיליארד שקל על פני 6 שנים, ובסיס התקציב יגדל בהדרגה ב-1.8 מיליארד שקל ויעמוד בשנת 2022 על 12 מיליארד שקל - כך הודיעו היום (ג') במסיבת עיתונאים בירושלים שר החינוך ויו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) נפתלי בנט, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) פרופ' יפה זילברשץ, אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר וראשי האקדמיה.
גם בשנת 2010 קיבלה מערכת ההשכלה הגבוהה תוספת שש-שנתית, בעת כהונתו של גדעון סער כשר החינוך, אולם אז היא עמדה על 7.5 מיליארד שקל, ובסיס התקציב גדל באופן משמעותי יותר מזה הנוכחי - 3.1 מיליארד שקל. לבסיס התקציב חשיבות רבה, שכן הוא משפיע באופן ישיר על התוספות השונות שניתנות עם השנים, המחושבות באחוזים. לתוספת ההיא בתקופת סער קדם עשור של שחיקה בתקציב המערכת, שלווה בלחצים גוברים להעלאת שכר הלימוד של הסטודנטים, שמצדם הגיבו בשביתות.
"אנו מביאים למערכת שחוותה רק לא מזמן עשור אבוד תקופה חדשה של חדשנות וקידמה", אמר בנט. "אנו מציבים רף גבוה יותר: לא על המחקר לבדו ניבחן, אלא גם על תרומתה של מערכת ההשכלה הגבוהה לצמצם את הפערים החברתיים בישראל. כפי שעשינו במערכת החינוך בכל הנוגע ללימודי המתמטיקה, כך גם בהשכלה הגבוהה - לא נוותר על הרמה, על עומק ואיכות המחקר, אך לא נוותר גם על החוקר, על שילובם של החרדים, הערבים, יוצאי אתיופיה ובני הפריפריה. כשחתן פרס הנובל הבא יגיע משדרות וכלת מדליית פילדס תגיע מאלעד, כשפרס וולף יוענק לחוקר מרהט וכשהפקולטה לרפואה בתל אביב תהיה מלאה בסטודנטים מהפריפריה, נדע כי עמדנו ביעד, שהמוסד החשוב והרם הזה מילא את ייעודו החברתי".
"התוכנית הרב-שנתית החדשה היא הישג גדול: היא תזרים למערכת ההשכלה הגבוהה כ-7 מיליארד שקל תוספתיים ב-6 השנים הקרובות ותעמיד את תקציב ההשכלה הגבוהה על הסכום הגבוה ביותר אי פעם", הוסיפה פרופ' זילברשץ. בשנת 2022 יגיע תקציב ההשכלה הגבוהה העומד היום (2016) על 10 מיליארד שקל בשנה לסכום של 12 מיליארד שקל בשנה".
דגש על מחקרים "מובילי שינוי"
התוספת המשמעותית ביותר שעליה הכריזו היום, בסך 2 מיליארד שקל, מיועדת ל"קידום תשתיות מחקר ועידוד המצוינות המחקרית=מדעית". הדגש אמור להיות בעיקר בתחומי מחקר "מובילי שינוי", ובהם מדעי החיים (רפואה מותאמת אישית), פיזיקה (קוונטום), כימיה (חומרים), חברה ורוח. על פי המל"ג, פיתוח התשתיות ייעשה בשני מישורים במקביל: מחשוב ונתונים (Big Data) והכשרת כוח אדם מקצועי. במל"ג מסבירים שלרוב נתוני המחקר באקדמיה (70%=80%) אין שימוש מעשי בסופו של יום, אולם בשיטת מחקר שיתופית ופתוחה עשויים אותם ממצאים שמצויים בידי חוקר אחד להיות משמעותיים מאוד עבור חוקר אחר. "הקמת ה-Big Data תביא לחיסכון משמעותי בעלויות המחקר ולצמצום זמן המחקר של החוקרים מכלל הדיציפלינות המחקריות", הוסיפו במל"ג.
1.4 מיליארד שקל יוקצו למוסדות להשכלה גבוהה עבור הגדלת הסגל האקדמי ומספר הסטודנטים, ולפחות חצי מהסכום יוקצה לחוגים להנדסה ולמדעי המחשב "הנדרשים למשק ולשוק התעסוקה בישראל". יתר הסכומים יוקצו בעיקר לשיפור איכות ההוראה והמחקר בתחום מדעי הרוח לרבות הגדלת מספר הסטודנטים. הסבסוד שיינתן עבור הגדלת מספר הסטודנטים יכלול גם את המכללות האקדמיות (המתוקצבות). מיליארד שקל יוקצו לשילוב יותר בני מיעוטים במערכת ההשכלה הגבוהה, בדגש על ערביי ישראל. "הרחבת נגישות החברה הערבית להשכלה הגבוהה תוך שאיפה לייצוג הולם, יש בה כדי לסייע באופן משמעותי לשילובה בחברה הישראלית באופן איכותי ומלא, דבר שיוביל לצמצום הפערים בתחומי הכלכלה והחברה" - כך לשון המל"ג.
במסגרת התוכנית יגדל שיעור הסטודנטים מקרב אוכלוסיית המיעוטים מ-14% מכלל התלמידים במוסדות להשכלה גבוהה כיום עד 17% בשנת 2022. מדובר עדיין בפער, לאור העובדה שחלקם של ערביי ישראל מכלל האוכלוסייה עומד על 20.7%. עוד מציינים במל"ג כי בימים אלה פועלת ועדה שעוסקת בבחינת ההצעות שהוגשו להקמת קמפוס אקדמי ביישוב ערבי.
בנוסף, 1.2 מיליארד שקל על פני 6 שנים יוקצו לשילוב חרדים בתוכניות הלימוד האקדמיות, ו-95 מיליון שקל יוקצו לשילוב בני העדה האתיופית. 70 מיליון שקל יוקצו לתוכניות אקטיביות לקידום מרצות וחוקרות באקדמיה לתפקידים בכירים.
120 מיליון שקל יושקעו בשנים הקרובות ב"חדשנות בהוראה ושיפור איכות ההוראה". הכוונה היא בעיקר למענקים שיוקדשו להפקת קורסים מקוונים ברמה גבוהה, שינגישו את הידע הצבור במערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים בארץ ובעולם ולאוכלוסיות שלא יכולות לפקוד את הקמפוסים. חלק מהסכום יוקצה גם להקמת "מעבדות חדשנות" שבמסגרתן יוכלו הסטודנטים לפתח רעיונות. לא פחות מ-450 מיליון שקל יוקדשו לתוכניות בינלאומיות שישלבו סטודנטים, דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים מהעולם הרחב בקמפוסים בישראל. היעד של המל"ג הוא להגדיל בתוך חמש שנים את מספר הסטודנטים הזרים בישראל מ-12 אלף לכדי 25 אלף.
"לשמר את ישראל כמעצמת היי-טק"
פרופ' פרץ לביא, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא הטכניון, אמר היום: "החלטת הממשלה על התוספת הרב-שנתית מהווה הכרה בתרומה האסטרטגית של האקדמיה הישראלית ושל ההון האנושי שלה לחוסנה הלאומי של המדינה. מדובר בהישג משמעותי, שיאפשר למוסדות האקדמיים להגדיל את ההשקעה בתשתיות המחקר, בהוראה ובחינוך האקדמי, ולהקצות משאבים לצמצום תופעת בריחת המוחות, להחזרת חוקרים מוכשרים מחו"ל, למאבק בחרם האקדמי ועוד. האקדמיה הישראלית היא שהפכה את מדינת ישראל ל-Start Up Nation, והתוספת התקציבית שתועבר למערכת ההשכלה הגבוהה תסייע לשמר את מעמדה כמעצמת היי-טק מובילה בתחום".
פרופ' שלמה גרוסמן, יו"ר ועד ראשי המכללות, הוסיף: "ההחלטה להסיר את החסמים ולהגדיל את מספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון במכללות הציבוריות תיתן מענה הולם לביקוש הגובר ללימודים. המשאבים שיוקצו למכללות יושקעו בשיפור וחיזוק איכות ההוראה והמחקר לטובת הסגל האקדמי והסטודנטים".
גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים, אמר: "אם בעשור הקודם האתגר של מערכת ההשכלה הגבוהה היה בעיקרו אתגר כלכלי, כעת האתגר הוא לגבי מהות ורלוונטיות התואר. לתפיסתנו, התוכנית הרב-שנתית שמובילה הוות"ת היא יריית פתיחה למהלכים חשובים ואנו מודים לשר החינוך, לשר האוצר וליו"ר ות"ת על התמיכה המשמעותית בה. כעת האתגר עובר אל המוסדות, המרצים, וגם אלינו הסטודנטים, ביישום התוכנית ובהרחבת הרלוונטיות של ההשכלה הגבוהה. אנו מאמינים שתקופת הלימודים יכולה וצריכה להיות מאתגרת, מסקרנת, מעצימה ויוצרת ערך מוסף משמעותי לסטודנט ולחברה. עכשיו על כולנו לפעול למען זה, כדי שהמערכת תשגשג".
הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי: "משרד האוצר הכריז על צמצום אי-השוויון בישראל כיעד המרכזי שלו בתקציב המדינה לשנתיים הקרובות. המשרד רואה בחינוך בכלל ובהשכלה הגבוהה בפרט ככלים מרכזיים לחיזוק הצמיחה והפריון במשק ומתן שוויון הזדמנויות לכלל ילדי ישראל. לאור זאת, סיכמנו עם משרד החינוך על תכנית שתיתן למערכת ההשכלה הגבוהה את המשאבים הנדרשים לה להמשך צמיחה ושגשוג.
התכנית כוללת מהלכים חדשניים לחיזוק הקשר בין תפוקות ההשכלה הגבוהה למשק בכל הנוגע להכשרת ההון האנושי, תכנית מפורטת להגברת תהליך הנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה לכלל האוכלוסיות במדינה בדגש על שילוב האוכלוסייה החרדית ובני המיעוטים, ואת המשאבים הנדרשים להמשך המאמץ לחיזוק את המצוינות המחקרית של האקדמיה. "
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
