כשהבוס הגדול עוקב אחריך: האם יש פרטיות במקום העבודה?

הזכות לפרטיות חלה במקום העבודה - אך לא באופן מוחלט ■ עו"ד דן חי: "יש סיטואציות אינטימיות שבהן אסור לצלם, אבל חסרה התייחסות לחדרי אוכל ולפינות עישון"

מצלמות אבטחה / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מצלמות אבטחה / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

עובדים מוטרדים כיום יותר מתמיד מפגיעה של המעסיק בפרטיות שלהם. אחד האמצעים שמעסיקים עושים בו שימוש נרחב ויש בו פוטנציאל של פגיעה בפרטיות הוא מצלמות אבטחה ומעקב המותקנות במקומות עבודה רבים. לכן בימים אלה מגבשת הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט) הנחיות למעסיקים שיסדירו את הנושא. טיוטה של ההנחיות כבר פורסמה להערות הציבור, ובהמשך הן יהפכו להנחיות מחייבות.

לדברי עו"ד דן חי, מומחה לדיני פרטיות ויו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, ההנחיות למעשה מפרשות את חוק הגנת הפרטיות ומורות למעסיקים כיצד ליישם אותו כאשר מתקינים מצלמות במקומות העבודה.

"עד עכשיו היו הנחיות לגבי הצבת מצלמות במרחב הציבורי, אבל לא הייתה התייחסות ספציפית למקומות עבודה", אומר עו"ד חי. "לאחרונה ניתנו כמה פסקי דין בבתי הדין לעבודה שעסקו בשאלה אם עצם העובדה שמעסיק הציב מצלמות מאפשרת לעובד להתפטר בדין מפוטר, בטענה כי מדובר בהרעת תנאים מבחינתו, ולקבל פיצויי פיטורים".

- ומה נקבע בפסקי הדין?

"בתי הדין לעבודה בחנו כל מקרה לגופו, האם התקנת המצלמות במקום העבודה הייתה מוצדקת. לדוגמה, בפסק דין שעסק בעובדת בחנות של רשת אופטיקה הלפרין, בית הדין לעבודה התיר התקנת מצלמות בנימוק שמוצדק להתקין מצלמה במקום עבודה שבו יש פריטים קטנים שניתן לגנוב. המצלמה לא נועדה לעקוב אחרי העובדים, אך בית הדין אמר כי המעסיק יכול לעשות שימוש בהן גם כדי לפקח על העובדים (פסק דין בלקירסקי נגד אופטיקה הלפרין)".

- מה קובעות ההנחיות של משרד המשפטים?

"ראשית, בהנחיות נאמר כי התקנת מצלמות עשויה להיות לגיטימית 'לשם הגנה על ביטחון הנוכחים בעסק, לשם שמירה על תכולתו והרכוש המצוי בו, מטעמים של אבטחת מידע אישי רגיש ומערכות המשמשות לניהולו, ואף ככלי ניהולי לפיקוח על משמעת העובדים ואיכות השירות שהם מספקים ללקוחות'. ואולם, שימוש מוגזם בטכנולוגיות מעקב הפוגע באופן לא מידתי בזכויות העובדים לפרטיות מעמיד את המעסיק בסיכון לסנקציות מינהליות ופרטיות ובחשיפה לתביעות אזרחיות בשל הפרת חוק הגנת הפרטיות.

"כלומר, ההנחיות אומרות שהמעסיק שרוצה להתקין מצלמות במקום העבודה צריך לעשות בהן שימוש באופן מידתי המכבד את זכות העובד לפרטיות. 'עיקרון הלגיטימיות' מגביל את המעביד באיסוף מידע אישי על עובדיו, והוא רשאי להשתמש בו רק למטרות ספציפיות החיוניות למקום העבודה ועולות בקנה אחד עם התכלית העסקית של המעביד, או שהן נובעות מהחוק או מדרישת רשות מוסמכת כגון דרישה של גורמי פיקוח מסוגים שונים".

עו"ד דן חי / צלם: יונתן בלום

בנוסף, אומר עו"ד חי, על מעסיק המעוניין להתקין מצלמות במקום העבודה לפרסם את עצם הדבר, להסביר מדוע החליט להתקין אותן ולהגדיר באופן ברור את המטרה שלשמה הותקנו. "זה חשוב, כי אם לדוגמה המעסיק הגדיר שהמצלמות נועדו לטעמי ביטחון, הוא לא יוכל אחר-כך לעשות שימוש בהן כדי לבדוק אם העובדים קיימו את הוראותיו או אם הגיעו בזמן לעבודה", אומר עו"ד חי.

"לדוגמה, אם מצלמה שהוצבה לצורך מניעת גניבות תיעדה עובד שמפר נהלים פנימיים, כמו יציאה להפסקות ארוכות, אי-החתמת כרטיס נוכחות או הוצאת מסמכים אסורים הביתה, אותה מצלמה לא תוכל לשמש את המעסיק אם ירצה לנקוט הליכים נגד אותו עובד או לשמש ראיה נגדו בבית המשפט. הסכמה של עובד למעקב הפוגע בפרטיותו, ראוי שתינתן במפורש. הסכמה כזו היא איננה תנאי מספיק להכשיר פגיעה בפרטיותו, אך תנאי הכרחי ומהותי בטרם השימוש באמצעי מעקב".

- זו הנחיה שתוכל לעמוד במבחן המציאות?

"אני חושב שמדובר בהנחיה לא הגיונית. אמנם מדובר בשימוש במידע מצילומי מצלמה שלא למטרה שלשמה הוצבה, אבל לימין המעסיק עומדות הגנות הקבועות בחוק במקרה כזה, ולא ייתכן כי אלה ייפגעו בשעה שעובד פועל באופן שגורם נזק למעסיק".

בהנחיות נקבע גם כי באזורים שבהם יש לעובד הזכות למרחב פרטי (כגון מלתחות, שירותים ועוד), אסור לצלם אותו ללא ידיעתו, ואין להתקין מצלמות נסתרות. התקנת מצלמת סתר ללא ידיעת העובד יכולה להגיע לכדי עבירה פלילית.

לדברי עו"ד חי, "ההנחיות מנסות לחשוב על סיטואציות אינטימיות שבהן אסור למעסיק לצלם, למשל מצבים שבהם יושב אדם בודד במשרד, או במלתחות ושירותים, אבל חסרה התייחסות לחדרי אוכל, לפינות עישון - האם לצלם או לא לצלם במקומות האלה?". 

אורן קובי קובי ואנשיו מרוקנים את המשרדים/ צילום: מתוך מצלמת האבטחה במשרדי חברת אדמה

עו"ד חי מוצא לאקונה נוספת בהנחיות משרד המשפטים: לדבריו, הן לא מספקות פתרון למצב שבו עובדים יתנגדו להצבת המצלמות ולא ירצו להמשיך לעבוד במקום עבודה שבו הן מותקנות. "כדי שאפשר יהיה להכריח עובדים לעבוד במקום שמותקנות בו מצלמות, לטעמי צריך להיעשות תיקון בחקיקה ראשית. חוק הגנת הפרטיות קובע כי ניתן לפגוע בפרטיות של אדם רק אם יש הסכמה שלו לכך, אלא אם כן יש הגנות בחוק כגון הגנה על עניין אישי כשר (למשל שלא יגנבו לי מהחנות). אם אנחנו רוצים לכפות על עובד להסכים, אנחנו צריכים תיקון חקיקה".

- כמומחה לפרטיות, עד כמה עובדים צריכים לחשוש מהתקנת מצלמות?

"הבעיה של העובדים היא שאם פעם הם היו צריכים לחשוש מכך שהמעסיק ייכנס בלי שהם ישימו לב ויבחן את עבודתם, עכשיו החשש הוא תמידי. בכלל, כשמדברים על פגיעה בפרטיות, מדברים על תחושה של חוסר נוחות. זו עשויה להיות תחושה לא נעימה. מקום העבודה הוא המקום שבו אנשים מבלים את רוב זמנם".