הגנת הפרטיות

תזכיר החוק של משרד רה"מ מבקש להרחיב את סמכויות שב"כ, בין השאר לאפשר חדירה למחשבים ולטלפונים • עורכי דין מתריעים מפגיעה בקשרי מסחר עם האיחוד האירופי, שקבע סטנדרט ביחס לשמירה על פרטיות • "החוק יאלץ את החברות לעמוד בדרישות מחמירות יותר מהדין הישראלי ויקשה על איסוף מידע", אומרים בתחום

הצעת החוק שתאפשר שימוש במערכות לזיהוי פנים עוררה סערה, ובממשלה טענו שהיא מתונה לעומת מה שרצתה הממשלה הקודמת • בדיקה מראה שלמרות שהיא אכן שונתה, יש בה עדיין סעיפים בעייתיים • בנוסף, בעולם החוק מגן על הפרטיות של האזרחים הרבה יותר

חברות אוספות נתונים פרטיים על אנשים בעבודתן השוטפת לצרכים שונים • על מנת לעשות זאת באופן שלא יפגע בבני אדם, הן צריכות להתמקד בכמה נושאים קריטיים: מקור הנתונים, מטרת איסוף המידע, הכנתו לשימוש והגנה על פרטיות • איך עושים זאת נכון?

לתקנות הפרטיות האירופיות התווספו שני חוקים הנוגעים להתנהגות הוגנת בשוק הדיגיטלי ולתחומי הגנת הצרכן • ההוראות מחייבות בין היתר שקיפות רבה יותר ולקיחת אחריות על תכנים

עמותת "הצלחה" הגישה עתירה לבית המשפט בדרישה לקבל את מרשם המתמחים המלא הנמצא בידי לשכת עורכי הדין • העתירה הוגשה לאחר שהלשכה סירבה למסור את הפרטים במסגרת בקשת חופש מידע

החל מה-12.7 הרישום המשטרתי של למעלה מ-830,000 ישראלים יהפוך חשוף ויהווה שיקול בקבלת החלטות כמו מינויים, אימוץ, משמורת ועניינים אזרחיים נוספים • בג"ץ דן בעבר בסוגיית "התיקים הסגורים", אך לא מן הנמנע שיידרש לדון בה שוב בקרוב.

המשטרה מפעילה את מערכת "עין הנץ" כבר שבע שנים ומתעדת באמצעותה את נסיעותיהם של כולנו • במקום להגן עלינו הרשויות הופכות לאח הגדול

לקוחות שהצטרפו לסיבים האופטיים של הוט התבקשו לחתום על טופס המאשר את עבודת הטכנאי, אלא שבתוכו הוטמע סעיף מעורפל המאפשר לחברה לעשות שימוש בנתוני הלקוחות • מהוט נמסר: "נוקטים את כל האמצעים הנדרשים להגנת המידע, הכל בהתאם לחוק"

טכנולוגיות של עיר חכמה נכנסות בהדרגה לערים אולם ההטמעה איטית וחלקית: העיריות אינן ערוכות, אין רגולציה, המערכות פגיעות להתקפות סייבר והשמירה על הפרטיות מוטלת בספק • בחודשים האחרונים מתחילים ניצנים של אסדרה בתחום

אישה שהתחזתה ללקוחה של סלקום, דרשה לקבל פירוט שיחות שנה אחורה ואף קיבלה אותו, אף שלא הציגה לנציגת השירות את הקוד הזיהוי הנדרש • הלקוחה תבעה את סלקום ואת המתחזה • זה מה שפסק בית המשפט

החקיקה בישראל מפגרת אחרי הטכנולוגיה הנמצאת בידי משטרת ישראל • מי שסבור שאפשר להילחם בפשיעה ובשחיתות ציבורית בהאזנות על קו טלפון נייח או נייד, כנראה לא היה בארץ ב-10 השנים האחרונות

אמון הציבור יגיע כאשר אזרחים יידעו שמערכות החוק פועלות כחוק, ששומרי הסף יש להם שומרי סף משלהם, וכאשר נדרשת חקירה ובדיקה, היא נעשית במנגנון מוסדר שנותן לחוקרים לבצע עבודתם כיאות, אך מגביל אותם ובבירור כשהם מנסים לחרוג מסמכותם

הפיתוי לעשות שימוש יתר בתוכנות רוגלה וכישלון מנגנוני הפיקוח הקיימים, מצריכים חיזוק משמעותי של מנגנוני הפיקוח • נדרשת נציבות מיוחדת לפיקוח על מעקבים מקוונים

ועדת החקירה היא עוד כלי מיושן בארגז כלים שאיננו מספק • המשוואה פשוטה: הטכנולוגיה תמשיך לתת לשלטון כוח מופרז, והחקיקה תמיד תפגר אחריה • הדרך היחידה למנוע ניצול לרעה שלה היא פיקוח והרתעה בכלים שרלוונטיים לעידן הדיגיטלי

לטענת מומחים בתחום הפרטיות, אם אכן יוכח שנעשה שימוש לא חוקי בתוכנת הריגול, הנפגעים יוכלו לדרוש מהמדינה פיצויים על כך • "ניתן יהיה לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק של 50 אלף שקל ואם מוכח כי הפגיעה נעשתה בזדון, פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 100 אלף שקל"

השבוע פורסם בגלובס כי ועדת האתיקה דורשת מעורכי הדין להגביר את אבטחת המידע ואף להפסיק להשתמש בג'ימייל • לאחר שעורכי דין יצאו נגד ההחלטה, יו"ר הלשכה אבי חימי מבהיר: "בכוונתי לוודא כי ההחלטה תיושם רק לאחר שקולכם וטענותיכם יישמעו ויזכו למענה הולם"