בית המשפט השלום בראשון-לציון קיבל לאחרונה את תביעתה של קבוצת אשטרום נגד המועצה לתכנון ולבנייה לוד להשבת כספי אגרות בנייה ששילמה לצורך הקמת בית המשפט המחוזי בקריית הממשלה בלוד.
החברה שימשה כקבלן של הפרויקט אותו הזמינה המדינה ושילמה כ-336 אלף שקל כתנאי לקבלת ההיתרים.
לטענת החברה, שיוצגה בידי עו"ד רועי רמר, סעיף 259 (ב) לחוק התכנון והבנייה פוטר את המדינה מתשלום אגרות בנייה כאשר מדובר בבנייה לצורכי שירות ציבורי. תכלית החוק היא להוזיל את הבנייה של מבנים ציבוריים הנבנים על-ידי המדינה. במקרה זה טענה הוועדה המקומית, באמצעות עו"ד אמיר בירנבאום, כי יש להבחין בין החברה למדינה.
בית המשפט קבע כי החברה היא למעשה הזרוע הארוכה של המדינה, ואין היא קונה קניין בנכס, ולפיכך קבעה השופטת ד"ר איריס סורוקר כי הוועדה תשיב את האגרות בתוספת הצמדה וריבית כחוק.
לדברי עו"ד מוטי איצקוביץ ממשרד כץ גבע איצקוביץ (KGI), המתמחה במיסוי מוניציפלי, "במכרזים רבים שעורכת המדינה, הקבלן מתחייב לשאת בכל תשלומי האגרות וההיטלים. הרשויות מנצלות סעיפים אלה ומטילות על הקבלן חיוב אותו הן לא היו יכולות לדרוש מהמדינה. פסק הדין בעצם קובע כי הקבלן המבצע הוא בעצם ידה הארוכה של המדינה, והוא מבצע במקומה את הבנייה, ולכן מאחר שהמדינה פטורה מתשלום - גם הוא פטור. יש להניח כי פסק הדין ישפיע גם על מערכת ההתחשבנות בין אשטרום לבין המדינה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.