מי שמאמין

כשסביבתו של פרס תבין שהגיע הזמן לשחרר, אנחנו נישאר עם נתניהו

שמעון פרס / צילום: תמר מצפי
שמעון פרס / צילום: תמר מצפי

חולה במצבו

כמה פעמים עבר נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס בדיקת CT מאז אושפז ביום שלישי שעבר במרכז הרפואי שיבא? כשביקשנו את המספר המדויק מבית החולים לא זכינו לתשובה, אבל כעבור שעה צלצל גורם מוכר מסביבתו של פרס, ששמע בדרך פלא על פנייתנו. גם הוא לא מיהר למסור את הנתון, לפחות לא לפני שביקש "להמתין עם זה כמה ימים בזמן שהוא נאבק על חייו".

אני פונה ללב שלך, הוא הוסיף. כשהבין שהמניפולציה הרגשית לא תעזור כנראה, קיבלנו את המספר: חמש. חמש בדיקות CT עבר פרס בן ה-93 מאז האירוע המוחי, לא פחות.

בסביבתו של פרס טוענים כי "חולה במצבו עובר כל יומיים CT ובמצבים קשים לעתים יותר", אבל נוירולוג בכיר אומר לנו מנגד: "זה מספר מאוד לא סטנדרטי של בדיקות. חולה במצבו היה מזמן מועבר למחלקה פנימית עם מינימום טיפול, כדי לא להשאיר נכה סיעודי מלא לשארית חיים אומללים. עודף הבדיקות משרת את ההתמודדות עם חוסר האונים וחוסר היכולת לייצר מוח צעיר ובריא ממוח זקן וחולה מאוד".

אתיקה מפוקפקת

חוסר האונים הזה מובן מאוד, גם כשלא מדובר בנשיא התשיעי של מדינת ישראל. קשה לנו להכיל ובעיקר קשה לשחרר כשמישהו קרוב הולך ודועך. אנחנו רוצים שינסו הכול, שיעשו הכול כדי להציל עוד רגע, עוד משהו. יש לנו מיליון שאלות, אבל בדרך-כלל מעט מאוד תשובות.

"גם את שמעון פרס הייתם מאשפזים במחלקה גריאטרית רק בגלל שהוא קצת מבוגר?", שאלתי פעם רופא צעיר בבית חולים גדול ומרכזי. "אני לא יודע איך להגיד לך את זה, אבל אבא שלך זה לא שמעון פרס", הוא ענה בלי למצמץ. ובאמת, אבא שלי לא היה שמעון פרס. את בדיקת ה-CT ביקשו שיעבור בקופת החולים רק לאחר השחרור, לא היה סביבו "צוות רב-תחומי", מנהל המחלקה לא הוזעק בשבילו מהבית ואף אחד לא סיפר ל"ידיעות אחרונות" איך הוא עזב חדר ניתוח ברגע ששמע שהוא הגיע.

"יש שווים ויש שווים יותר, לא יעזור כלום", אמר בעניין ל"וואלה" פרופ' אבינועם רכס, שבאופן אירוני שימש בעבר יו"ר לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית. זו בדיוק אותה אתיקה מפוקפקת שהביאה את רכס ואת הארגון שלו לתמוך כל השנים בהכנסת שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) לבתי החולים הממשלתיים, יחד עם מנהלים כמו פרופ' זאב רוטשטיין שזכו ועדיין זוכים לחיבוק מהאנשים הנכונים. לאחד מהם, אגב, קוראים נוני מוזס.

מילה גסה

פרס הוא אדם מאמין. לא במובן הדתי, אלא בדרך, ביוזמה ובעיקר בתקווה. הוא האמין בהקמת המדינה ובצורך שלה להתעצם צבאית, אבל לא היסס לחלום על שלום ולדבר על שלום - מילה שהפכה היום גסה אפילו במחנה שלו.

מול התקווה של פרס עומד כבר 20 שנה האיש שמעולם לא הפסיק למכור רק פחד ושנאה. האיש שהמציא את הסיסמה "פרס מסוכן לישראל" כשברקע זכוכית מתנפצת, לא התבייש לכתוב כעת בטוויטר "אוהבים אותך פרס".

כשהפרחים יונחו בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, כשסביבתו של פרס תבין שהגיע הזמן לשחרר, אנחנו נישאר עם בנימין נתניהו. האיש שבחייו ציווה לנו, גם השבוע, לתרגל עוד כניסה למרחב מוגן ולשמוח על כך שהעורף מוכן מתמיד.

חידה לשבת

היועץ המשפטי לממשלה, שרגע לפני תפקידו הנוכחי שימש כמזכיר הממשלה, קבע כי ראש הממשלה בכובעו כשר התקשורת לא יכול לעסוק בענייניו של מקורבו, בעל השליטה בבזק. העיתונים משבחים את ההחלטה ה"אמיצה" של היועץ, אבל אז מתברר שראש הממשלה מינה מקורב שני, צחי הנגבי, כדי לטפל בעסקיו של המקורב הראשון, שאול אלוביץ'.

זה, כמה מפתיע, דווקא בסדר לגמרי מבחינת המזכיר. כלומר היועץ. אחת הסוגיות הראשונות שעמדו לפתחו של הנגבי היא המלצת ועדת גרונאו להפחית את התעריפים של בזק. נחשו מה החליט הנגבי ביום שלישי האחרון?

בחצר האחורית. איציק ברוורמן, ראש עיריית פתח-תקווה, ממשיך לייסר את ההורים של ילדי גן אקי"ם בעיר. הוא מעריך אולי שסיפור שתפס כותרות לפני 3 שבועות כבר לא ידגדג לאף אחד, אבל לנו הוא עושה פריחה.

shay-n@globes.co.il