גדר ההפרדה של חולון

רחובות מסחריים הם נשמת אפה של עירוניות. בשביל לקלקל אותם ואת העיר צריך רק להפריע לתנועת הולכי הרגל ולמנוע מהם ניידות נוחה במרחב, והכישלון מובטח. שיעור בהרס כזה אפשר ללמוד בחולון, שמדיניות פיתוח הדרכים שלה משמידה את שאריות החיוניות בחוצותיה.

אזורים שעברם השוקק ניכר דועכים כבר שנים, ואפילו היום, כשהמודעות קיימת בקרב כל מוסדות התכנון, לא נראה שמישהו בעירייה מניע מהלך שיציל את המצב למען התושבים.

בניגוד לשכונות שנבנו בחולון בעשרים השנה האחרונות ותוכננו כפרברי שינה מוטי מכוניות ונטולי חיים, וגם מתפקדות בסגנון "שממה ומגדל" הנודע לשמצה, יש למרכז חולון הוותיק בסיס איתן לתפקוד עירוני מעולה.

בזבוז של שדרה

חולון של שנות החמישים והשישים פרושה על רשת דרכים עם היררכיה הגיונית בין שדרות לרחובות מסחריים. יש בה רחובות מגורים ראשיים וקטנים הבנויים בקנה מידה שמאפשר קשר בין בתים לדייריהם, וברחובות המסחריים והשדרות, המדרכות רחבות וצמודות לחזית רצופה של חנויות בגדלים מתאימים למסחר מקומי של עסקים קטנים.

בשדרות חולון העצים בוגרים, הן מוצלות ונושבת בהן רוח, ולאורכן חנויות מהסוג ששדרות רוטשילד בתל אביב זכו לקבל רק בקצוות. אבל חולון מבזבזת את המשאב העירוני הזה שלה, וממש כאילו מכוונת לכך שאי אפשר יהיה להלך בשדרותיה, לא כל שכן להעיר את המסחר הדועך בהן. בצמתים שבהם חוצה רחוב את השדרה, במקום להמשיך ישר, הולך הרגל צריך לעבור אל המדרכה המקבילה ובדרך לחצות ארבעה מעברי חציה. לא נוח בכלל ויכול גם לייאש, אם היעד נמצא בטווח שניים או שלושה צמתים ממך.

ברחובות המסחריים המצב גרוע יותר. תושב חולון שהגיע לסניף הדואר בגדה המזרחית של רחוב ויצמן לא רחוק מבית העירייה, ורוצה לעבור לחנות הנעליים, לתחנת האוטובוס או לקיוסק ממול, צריך ללכת הרבה עד לצומת עם רחוב ההסתדרות, לחצות שני מעברי חציה ולחזור עוד כמה עשרות מטרים.

בקיץ, מדובר במסע מפרך בשמש קופחת, כי העצים שדווקא נטועים לאורך הרחוב, גולחו בואכה הצומת שבפינה שלה גם סודר מגרש חניה צחיח, בדיוק במקום שבו עומדים אנשים שמתכוונים לעבור ברמזור. בתנאים כאלה, אין פלא שרבים חוצים את הכביש תוך כדי סיכון חיים, העיקר לקצר את הדרך.

חניה וכבישים במקום מדרכות

האיוולת בפינת ויצמן ורחוב ההסתדרות מתגמדת בהשוואה למחדל ברחובות המסחריים הגדולים: קוגל וסוקולוב, שבהם תנועת הולכים ערה ורבה כמעט בכל שעות היום, ובמפגש ביניהם. גם בקוגל וסוקולוב יש מדרכות רחבות וחזית מסחרית עם פוטנציאל עסקי.

אלא שהעירייה, ככל הנראה מתוך דאגה לכלי רכב ולשטף נסיעתם, סידרה בפינה הצפון מזרחית עוד כבישי גישה ומקומות חניה על חשבון מדרכות ובנוסף פרשה לאורך נתיבי התנועה גדרות הפרדה גבוהות מברזל.

אם בכך לא די, הכבישים רחבים ואין די מעברי חציה, וחלקם אינם מרומזרים, דבר המאפשר למכוניות ולאוטובוסים לנסוע מהר. נדמה כאילו תוכננו במיוחד אלמנטים שימנעו קשר מצד לצד של הרחוב המסחרי, שלא יהיה קשר עין ולא יקרו מעברים שאינם הכרחיים. העיקר שהבטיחות נשמרת, ובאמת שאפו לעירייה שהוסיפה באחרונה אדניות לגדרות ההפרדה, הניחה דשא מלאכותי ושתלה בהן פרחים.