צפו: העיר החדשה שמבשרת על המהפכה הבאה בחיים שלכם

כך נראית עיר העתיד, שלא רק תאפשר לנו את התנאים המיטביים להתעמל, לאכול בריא ולמחזר - אלא גם תשכנע אותנו לעשות את זה ■ כל הפרטים בווידאו 

עיר חכמה, חיישנים / צילום: מתוך הוידאו
עיר חכמה, חיישנים / צילום: מתוך הוידאו

אולי גם אתם הבטחתם לעצמכם, לכבוד השנה החדשה, שבשנה הבאה עלינו לטובה תחיו חיים בריאים יותר. אולי גם אתם התעוררתם בחג השני ובמקום להתאמן, הלכתם למקרר לבדוק אם נשאר משהו מהקיגל המוצלח של החג. לו הייתם חיים בארה"ב, הייתה גישה זו מזכה אתכם בכינוי "אנשי ה-1 בינואר" - האנשים שכבר החליטו שהם מעוניינים לבצע שינוי, אבל בזמן אמת נכשלים בכך.

אגניס סטייב, חוקר בחטיבת תכנון ערי העתיד במעבדת המדיה החדשה של MIT, מעוניין לעזור ל"אנשי ה-1 בינואר" להגשים את המטרות שלהם, בכלי לא כל-כך אופייני - תכנון ערים. כבר ידוע כי תכנון ערים שמנגיש את הספורט, כמו למשל שבילי הליכה ואופניים סלולים או קבוצות ריצה עירוניות, יכול להשפיע ממש על שיעור המתעמלים. אבל האם תכנון ערים יכול גם להשפיע על המוטיבציה?

סטייב טוען שכן - אם הופכים את תכנון הערים לכלי ללחץ חברתי אך עדיין אפקטיבי. ואיך עושים זאת? למשל על-ידי פרסום שילוט חוצות שמספר לנו כמה אנשים מן העיר שלנו רוכבים כרגע בשבילי האופניים בעיר. אם כל האנשים האלה רוכבים - סימן שזה אפשרי, שזה אפילו מקובל אז מה התירוץ שלך?

לדברי סטייב, "התפקיד של מתכנני העיר, של ראשיה ושל הטכנולוגיה, הוא להפוך את העיר ל'שקופה', כדי שההשפעה החברתית הזאת תוכל לפעול. אם נשנה את מה שנחשב 'נורמלי' בעיר או בשכונה שלנו, נוכל לשנות את ההתנהגות של תושבי העיר".

ניתן ליישם זאת לא רק בשבילי אופניים. קחו לדוגמה סופרמרקט: שלט במקום יכול לומר לכם ש"60% מהקונים בסופרמרקט הזה עושים בחירות תזונתיות נכונות". ההשפעה עשויה להיות קצת כמו זו של זר שמציץ לכם לתוך העגלה ובוחן את קניותיכם, אבל באופן פחות אישי, ולכן אולי פחות מעורר אנטגוניזם. השינוי בתפיסה הוא קטן, אומר ד"ר סטייב, אך שינוי קטן ועוד אחד - בסופו של דבר זה יכול להוביל לשינוי גדול.

סטייב מציע להשפיע חברתית על תושבי העיר שמעוניינים להתעמל, אבל לא עושים זאת בפועל, באמצעות 7 כלים של פסיכולוגיה חברתית: למידה חברתית - העיר השקופה תאפשר לתושביה ללמוד את ההתנהגויות הבריאות אלה מאלה; השוואה חברתית - העיר המשכנעת תראה לך היכן אתה עומד ביחס לאחרים; תחרות - שנובעת מן ההוויה החברתית; שיתוף-פעולה - למשל בקמפיין להפוך את העיר שלנו לבריאה והמתעמלת ביותר; הכרה - למשל על-ידי תרומה של מכשירי כושר נוספים לשכונה שבה מתעמלים הכי הרבה בעיר; נורמות - להראות כי ההתנהגות הבריאותית היא הנורמלית; והעיקרון השביעי - לחבר בין אנשים לבצע יחד פעולות שיש בהן קושי, בין אם על-ידי בניית מתקני התעמלות ייעודיים שבהם ניתן להיפגש ובין אם באמצעות אפליקציית שידוך או אירועים ייעודיים למתעמלים.

הגישה של סטייב משתלבת בתיאוריה בשם Nudge, שטוענת כי הדרך הטובה ביותר לעודד אנשים לפעול בצורה מסוימת היא לתת להם דחיפה קטנה בכיוון הנכון, ואינה עוברת דרך שכנוע שכלתני. כך למשל כשמציבים את המדרגות קצת יותר קרוב לכניסה לקניון מאשר את המעלית, מניחים את המזון הבריא על צלחות צבעוניות ומזמינות יותר, או כשפייסבוק מאפשרת לנו לברך את חברינו ליום ההולדת בלי לעזוב את מסך הבית.