חברת גרופר, המחזיקה באתר גרופון, תפצה אדם שהטרידה בהודעות פרסומיות בסכום של 23,000 שקל - כך קבע בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב.
התובע טען כיקיבל 87 דברי פרסומת ששוגרו אליו באמצעות דואר אלקטרוני בתקופה של חודשיים, למרות ששיגר אל החברות בקשות להפסיק את משלוח דברי הפרסומת לתיבת הג'ימייל שלו.
גרופון מעלה מדי יום עשרות דילים באתר שלה ומעסיקה כ-150 עובדים, כך צוין בפסיקה. עוד צוין כי לחברה יש יותר מ-2 מיליון לקוחות בארץ ומעל ל-100 מיליון בעולם.
בתחילת 2011 נרכשה גרופון ישראל על-ידי חברת גרופון העולמית, שלטענת הנתבעת "הטמיעה בה סטנדרטים גבוהים ומחמירים ביותר של פעילות, באשר המוניטין שלה בקרב הציבור הרחב ובקהל מנוייה חשוב ויקר לה".
התובע נרשם בעבר כמנוי של גרופון ונתן אישור לקבל דברי פרסומת, ואכן, לטענתו היה מקבל 2-3 הודעות מייל מדי יום. אולם, בסוף 2015 פנה התובע בבקשה להסיר את שמו מרשימת התפוצה ואף קיבל תשובה כי כתובת המייל שלו הוסרה בהצלחה. עוד צוין בהודעה שקיבל מהחברה כי הפעולה "עלולה לקחת עד 7 ימי עסקים".
לטענתו, ב-12 הימים שלאחר שיגור הודעתו הוא קיבל עוד 12 הודעות, ולכן שיגר לחברה בקשת הסרה נוספת. הפעם הוא היה תקיף יותר, תוך שהוא מזכיר את זכותו לתבוע את החברה.
בעקבות הודעתו זו צלצל אליו נציג של גרופון וביקש הוכחה לשליחת הודעות הדוא"ל, מכיוון שלטענתו הוא לא מצליח להבין מה הגורם לכך במערכת. התובע שיגר לו צילומי מסך של ההודעות.
בדיון בבית המשפט ציין נציג גרופון כי נעשתה טעות, ופרטי הלקוח הוסרו רק באופן חלקי. עוד נטען כי הלקוח לא שיתף פעולה עם נציגי החברה שצלצלו אליו במטרה לברר את התקלה.
כך או כך, התובע המשיך לקבל הודעות פרסומיות, ובסך-הכול ב-47 הימים שחלפו מאז ביקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של החברה טען כי קיבל 87 הודעות כאלה לתיבת המייל שלו.
"אני קובע כי להציף תיבת דוא"ל של נמען ב-87 הודעות במשך 47 ימים רצופים, תוך מודעות חוזרת של הנתבעת לכך שהבעיה לא נפתרה, איננה יכולה להיקרא 'טעות אנוש'. ואם טוענים ל'תקלה טכנית', גם אם זה היה מוכח, השאלה החשובה והרלוונטית היא: מה הושקע בפתרונה, ומתי? זאת לא נמסר מטעם הנתבעת ולא הוכח... האשם בפגמים שבמערכת הפיקוח והשליטה של הנתבעת הוא עליה בלבד, ולא מצאתי כי בנסיבות התובע גרם לעיכוב באשמתו, כנטען", פסק השופט משה תדמור-ברנשטיין, שקבע כי יש לקחת בחשבון 50 הודעות אשר נשלחו שלא כחוק, ועל בסיסן לערוך את תחשיב הפיצויים.
עוד ציין השופט כי לאור מספר ההודעות הגבוה, כאשר תקרת החוק קובעת פיצוי של 1,000 שקל לכל הודעה, הוא יבצע תחשיב שיש עמו את גורם ההתרעה, ברציונל שככל שגדל מספר ההודעות, יש להוריד את הפיצוי המירבי הקבוע בחוק. לפיכך הוא קבע פיצוי של 23,000 שקל (ת"ק 23409-03-16).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
