54 יבואני רכבי יוקרה ישלמו למכס פערי מס של מיליוני שקלים

היבואנים, שייבאו רכב ביבוא אישי באמצעות חברת הינומה מוטורס, חויבו לשלם תוספת למסי היבוא - לאחר שרשות המסים חשפה כי המחירים שהוצהרו במועד השחרור מהמכס לא היו מחירי אמת

54 יבואני רכבי יוקרה, שייבאו כלי רכב מיד שנייה בהליך של יבוא אישי, ישלמו תוספת למסי היבוא, לאחר שרשות המסים חשפה במסגרת חקירה כי המחירים שהוצהרו ברשימוני היבוא במועד שחרורם של כלי הרכב מפיקוח המכס, לא היו מחירי אמת - כך קבע הבוקר (ד') השופט ד"ר שמואל בורנשטיין מבית המשפט המחוזי מרכז, שקיבל את עמדת המכס כי היבואנים לא הצהירו על מחירם האמיתי של רכבי היוקרה.

סכום החיוב הכולל בתיקים הללו מגיע לכדי 10 מיליון שקל, אותם היבואנים יצטרכו לשלם לקופת המדינה. 

"בסופו של יום אין בידי התובעים (היבואנים) כל יכולת לסתור את הראיות שהוצגו על-ידי הנתבעת (רשות המסים), המלמדות, ולו לכאורה, כי המחירים שהוצהרו על-ידי התובעים אינם מחירי אמת", כתב השופט בורנשטיין, וחייב את היבואנים גם בהוצאות משפט בסך כולל של 216,000 שקל. 

התובעים בפרשה ייבאו רכב ביבוא אישי באמצעות חברה בשם הינומה מוטורס וליסינג בע"מ. במסגרת חקירה שנפתחה לאחר יבוא הרכבים ולאחר תשלום המס בהתאם להצהרת בעלי הרכבים, מצאו חוקרי מכס אשדוד כי המחירים שהוצהרו על-ידם לא היו מחירי העסקה האמיתיים. לפיכך, המכס הוציא הודעות חיוב לבעלי הרכב בגין הפרשי המס בין המחיר שהוצהר לבין המחיר ששולם בפועל.

בחיוב התובעים המכס הסתמך על ממצאי החקירה אשר כללו את הודעת הספק האמריקאי ונתוני כרטסת פנימית ממחשבו, וכן נתונים מרשויות המכס במדינות שונות מהן יובאו הרכבים, אשר הצביעו על כך שמחירי הרכב שהוצהרו למכס אינם נכונים.

בית המשפט המחוזי קבע, על בסיס ראיות מינהליות שהציג המכס, כי בוצעו הנמכות מחיר, וכי על התובעים להשלים את הפרשי המסים בין המחיר האמיתי ששולם בפועל עבור כלי הרכב לעומת המחיר שעליו דווח למכס.

כך למשל, בעניינו של אחד התובעים, מהמסמך שהתקבל מרשויות המכס הגרמני עולה לכאורה כי רכב מסוים נרכש בסך של 78,5000 אירו, כאשר החשבונית שהוצגה לשלטונות המכס בישראל במועד שחרורו של הרכב עמדה על סך של 34,000 אירו. במקרה של יבואן אחר, בעת שחרור הרכב הוצהר כי מחיר הרכב הוא 31,000 אירו, כאשר בתוספת מסי היבוא מחיר הרכב מגיע כדי כ-320,000 שקל.

הפער הוסבר בתשלום עמלה לחברה שבאמצעותה יובאו הרכסים לארץ. השופט בורנשטיין סבר כי סכום העמלה שהוצג אינו הגיוני, וכתב כי "דומה כי עמלה בסך של קרוב ל-400,000 שקל, העולה על מחירו של הרכב 'כולל מסים', כאשר שוויו של הרכב הניתן במסגרת עסקת 'טרייד-אין' נמוך משוויו של הרכב המתקבל, כשאליו יש להוסיף עוד סכום במזומן - טעונה הסבר". 

עוד קבע בית המשפט כי העובדה שהרוכשים לא ידעו מהו המחיר האמיתי של העסקה אינה משנה כלל, וכי גם אם בעל הרכב היה תם-לב, עליו לשלם את מס האמת, שכן הוא הסתמך על שלוחתו - חברת הינומה בהצהרתו למכס.

"גם בתום ההליך דנן לא הובררה עד תום מידת מעורבותם של התובעים (או מידת עצימת עיניהם) ב'הנמכת' המחירים שהוצהרו ברשימוני היבוא", כתב השופט. "כאמור, מוכן אני לצאת מנקודת ההנחה כי לתובעים לא הייתה כל מעורבות ישירה בכך (בהקשר זה יש לתת את הדעת לכך כי התובעים נתנו להינומה ייפוי-כוח לחתום בשמם על כל מסמך הנוגע ליבוא כלי הרכב), וכי לא הייתה להם כל כוונת זדון בהתנהלותם. אך האם די בכך כדי לפטור אותם מחובתם לשלם את מלוא מסי היבוא? אני סבור כי יש להשיב לשאלה זו בשלילה", כתב השופט. 

בבתי המשפט השונים בארץ מתנהלות כיום תביעות רבות נוספות בקשר עם סוגיה זו של יבוא אישי. החלטת בית המשפט המחוזי אינה מחייבת ערכאות אחרות, ואולם ההערכות הן כי התיק יגיע להכרעת העליון.

את התיק ניהלו עורכי הדין מיכל רצ'ולסקי ואדם טהרני מהמחלקה הפיסקלית בפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי).