ניסיון כושל לשקם גוף ישן ומסואב

לשקם את רשות השידור? תיזכרו במינהל מקרקעי ישראל

מינהל מקרקעי ישראל / צילום: איל יצהר
מינהל מקרקעי ישראל / צילום: איל יצהר

הסערה סביב עתיד תאגיד השידור הציבורי החדש, והצהרת ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר כי מוטב לשקם את רשות השידור הישנה ולא להקים גוף חדש יש מאין, הזכירה לנו את ההקשר הנדל"ני שהוביל (או לכל הפחות תרם משמעותית) לפני שנים ספורות להחלטה הדרמטית על הקמת התאגיד.

לפני 7 שנים, באוגוסט 2009, עבר בכנסת חוק רשות מקרקעי ישראל, ויצאה לדרך רפורמה מתוקשרת ברשות מקרקעי ישראל, הגוף שמנהל 93% מקרקעות המדינה. אז, מדובר היה בשיקום ושידרוג מינהל מקרקעי ישראל הישן. או כמו שהצהירו שם, "שינוי ארגוני מקיף, תוך שיפור משמעותי בפריסה וברמת השירות הניתנת לציבור".

כשברקע מחירי דירות משתוללים, דובר על אדרת חדשה שתולבש על הגוף המסואב הישן ותשנה אותו מן היסוד. עם אישור החוק והקמת רשות מקרקעי ישראל, אמר ראש הממשלה נתניהו כי "הרפורמה תפשט את הביורוקרטיה הסבוכה של מכירה וקניית דירות בישראל ותביא להוזלה משמעותית במחירי הדירות לזוגות צעירים, לחיילים משוחררים ולציבור הרחב". משרד האוצר הצטרף לברכות, ומסר כי "יישום הרפורמה עתיד להביא לירידה במחירי הקרקעות ובמחירי הדיור ולהגברת הצמיחה במשק".

5 שנים לאחר מכן, כשמשרדי התקשורת והאוצר החליטו על סגירת רשות השידור הישנה והקמת תאגיד חדש (בברכת ראש הממשלה נתניהו), עמדה מול עיניהם גם אותה רפורמה אומללה ועגומה במינהל. הרפורמה הכושלת סיפקה הוכחה ניצחת לכך שאי-אפשר לקחת גוף ישן ומסואב ולבצע בו רפורמה של ממש, בלי לסגור ולפתוח מחדש. עם כל הכבוד לשינוי בלוגו, רמ"י במקום ממ"י, לכולם כבר היה ברור שהרבה לא השתנה במסדרונות המינהל/הרשות החדשה.

אבל למי אכפת מכל זה עכשיו. חלופת שיפור הגוף הישן היא שוב אופציה ריאלית, כאילו לא ניסינו זאת ללא הצלחה עם המינהל. ואי-אפשר בלי עוד שני הקשרים נדל"ניים לסוגיית התאגיד: מושב החורף יעמוד כמובן גם בסימן העברת חוק מס ריבוי דירות (מס למחזיקי 3 דירות ויותר) של שר האוצר. למרות ההכחשות ל"דיל", ברור שבמשחק הפוליטי הציני ציפור נפשו של משה כחלון לא מנותקת מציפור נפשו של נתניהו, ושתיהן יצטרכו להמריא או לצלול ביחד.

ועוד דבר: הקרקע שעליה יושבת רשות השידור בתל-אביב נמכרה בתחילת השנה תמורת 1.06 מיליארד שקל, סכום חסר תקדים ומהותי גם לקופת המדינה. אבל הקונה מחכה לפינוי ולסגירת רשות השידור כפי שהובטח במכרז, ולפתע נדמה כי עד שהסאגה תסתיים אולי כחלון אפילו יצליח לרסק את מחירי הדירות - והקונה יברח. עוד כאב ראש לוועדה לבחינת עתיד השידור הציבורי.