כך נחסם יבוא מקביל של מותגי מזון בינלאומיים בחסות הרבנות

בעלי עסקים בתחום מתלוננים כי היבואנים הרשמיים נעזרים ביצרנים ומשתמשים באישורי כשרות כדי למנוע יבוא מקביל המוריד מחירים ■ המקרה האחרון הוא של שוקולד נוטלה

פררו רושה, אולוויז, קולגייט ונוטלה / צילומים: יח"צ
פררו רושה, אולוויז, קולגייט ונוטלה / צילומים: יח"צ

האם יבוא מקביל הוא דרך יעילה להורדת מחירי מותגי המזון הבינלאומיים בישראל? חודשים ספורים אחרי שהיבוא המקביל כבש את הכותרות, מתברר כי הוא נתקל בקשיים שחוסמים את ביצועו. לטענת בעלי עסקים העוסקים ביבוא מקביל, היצרנים - בהשפעת היבואנים הרשמיים או השלוחות בישראל - מונעים מהם לייבא את המותגים דרך תעודת הכשרות.

המהלכים הללו, שהלכו והעמיקו בהדרגה, הביאו לצמצום משמעותי של היבוא המקביל של מותגי מזון בינלאומיים בעלי כשרות - שהביאו להורדת המחיר לצרכן. מרבית רשתות השיווק בישראל מחזיקות בכשרות עסק של הרבנות הראשית לישראל, ולכן אינן יכולות לשווק מוצרים ללא תעודת כשרות או אפילו מוצרים בעלי כשרויות אירופיות או מארה"ב, בשל היעדר היכולת לקבל אסמכתא ישירה מהמפעלים.

המקרה האחרון הוא של שוקולד נוטלה, השייך לתאגיד הבינלאומי פררו רושה. רשת ויקטורי מכרה את המוצר ביבוא מקביל במחירים נמוכים יותר, ונחסמה.

loading

לדברי אייל רביד, מנכ"ל ומבעלי השליטה ברשת, "מכרנו אריזה של 840 גרם ב-24.90 שקל, אותו מחיר שבו נמכר מוצר שמכיל 750 גרם בלבד. היינו מייבאים את נוטלה מהמפעל בפולין, אותו מפעל שמייצר לארץ היום. הרבנות יודעת שהסחורה יוצאת מהמפעל הזה, כי יש רק מפעל אחד שמייצר בפולין נוטלה, וכל המפעל כשר.

קיראו עוד ב"גלובס"


"כל עוד לא הייתה לפררו רושה נציגות בארץ, בחודשים מאי עד אוקטובר השנה, לא הייתה בעיה להנהלת המפעל לשחרר תעודות כשרות ולא הפריע לה שנכנס יבוא מקביל לארץ - נהפוך הוא. אבל ברגע שהחברה הבינלאומית לקחה את המושכות בארץ והקימה נציגות, התפוגגה תעודת הכשרות".

רביד מתייחס לתקופת המעבר של שיווק מותגי פררו רושה בישראל מחברת ליימן שליסל לשלוחה של פררו רושה בישראל.

יוצא איפה כי בזמן שהרגולטור בישראל עסוק בהקלה על היבוא המקביל - היצרנים הבינלאומיים ונציגיהם הרשמיים בארץ מצליחים למנוע אותו בדרך פשוטה ובסיוע עקיף של גורמי הדת. רק לאחרונה נכנסה לתוקף רפורמת הקורנפלקס, שאמורה להקל יבוא מזון לישראל בכך שהיא מאפשרת יבוא של מוצר שאושר על-ידי הרשויות המוסמכות בארץ המקור בלי צורך באישור נוסף בארץ, תוך העברת האחריות למוצר ליבואן. בכל הקשור ליבוא של מותגי מזון בינלאומיים, נראה כי הרפורמה הזאת היא כמעט חסרת השפעה.

דודו פיצחדזה הוא בעל עסק ליבוא מקביל בשם "דודו הדיל". הוא מייבא לישראל מותגי משקאות ומזון, אך לא מצליח לקבל עליהם תעודת כשרות. לדבריו, "הכשרות זו הבעיה הכי גדולה. אני מייבא בירה קורונה מהמפעל המקסיקו, ולמרות שהבירה מיוצרת באותו המפעל של הבירה הכשרה, אין לי תעודת כשרות. אני מייבא את כל מותגי פררו רושה, לרבות שוקולד פררו רושה ונוטלה, סניקרס, מארס, טוויקס, פרינגלס. שום דבר לא עם כשרות. חברת ליימן שליסל ייבאה מפולין את מותגי פררו מאותו מפעל שאני מייבא, ולמרות זאת לא קיבלתי תעודת כשרות.

"למיטב ידיעתי, ברגע שיש מפעל כשר, כל המוצרים כשרים. אלמלא כן, היה כתוב על המוצר 'פס ייצור מיוחד', וזה לא כתוב על המוצרים. אפשר למכור ברשתות אותם מוצרים בהרבה פחות כסף, אבל רשתות השיווק והצרכנים אוכלים אותה בגלל הכשרות".

- הצלחת בעבר לייבא עם כשרות?

"שום דבר".

- כיצד אם כן מסייעת רפורמת הקורנפקלס?

"אם הרפורמה הייתה נותנת לנו לגיטימציה לקבל תעודת כשרות בהליך מזורז, זה היה מתבצע. כרגע מחייבים אותך לשלוח מישהו למפעלים כדי לבדוק את פס הייצור, אבל אף אחד שיש לו ייצוג בארץ או יבואן רשמי לא יאשר לי להכניס רב שיבדוק".

- למה להערכתך חוסמים את היבוא המקביל?

"עקב השערים שנפתחו זלגו המון סחורות מאירופה. החברות הבילנאומיות ראו כנראה שמגיעות סחורות שלא דרך היבואן הרשמי, ובגלל שהיבואן הרשמי מוכר במחירים גבוהים, זה יכול להשפיע על הצרכן לא לקנות במחירים האלה.

"למשל, יחידה של קינדר בואנו הייתה נמכרת ב-5.9 שקלים לצרכן, והיום אין בעיה לחנות למכור אותה ב-3 שקלים. תיבת בירה קורונה של 24 יחידות הייתה נמכרת מעל 200 שקל (כולל מע"מ) בסיטונאות, והיום היא נמכרת ב-115-120 שקל. לפני היבוא המקביל, תיבה של קינדר בואנו הייתה עולה 82 שקל בסיטונאות, והיום היא עולה 65 שקל".

"הרבנות התחילה להחמיר"

לדברי רביד, "הרבנות בארץ הייתה מוכנה להתפשר בשטח ולקבל כשרויות אירופיות או אמריקאיות דוגמת משולש K ,U או OU. היום הרבנות דורשת על כל המוצרים הכשר של הרבנות הראשית לישראל.

"עכשיו היא מחמירה. כשהחבר'ה הדתיים שלנו נוסעים לארה"ב, הם כן אוכלים מהכשרויות האלה. כי כל מזון שקיים באירופה או ארה"ב, אין לו חותמת של הרבנות הראשית לישראל אלא של כשרויות מקומיות".

- איך אתה מסביר את זה?

"ביבוא מקביל אתה רוכש מוצרים מדילרים, כי המפעלים הרי לא ימכרו לך, מכיוון שיש להם בלעדיות עם נציגים בארץ או שלוחה. יוצא דופן הוא המותג ברילה, שהכשרות שלו נמצאת באתר האינטרנט של ברילה.

"נניח שיש כשרות אירופית או אמריקאית על המוצר, הרבנות בישראל דורשת להמציא תעודה של אותו משגיח שחתם על הכשרות במפעל כדי לוודא שהכשרות בתוקף. הסימון לא מספיק. במקרה כזה הדילר פונה למפעל, ואז הרב של המפעל הולך לבקש אישור מהנהלת המפעל, כי ההנהלה היא זו שמשלמת למשגיח במפעל, ואז בדרך-כלל נתקלים בסירוב".

- זה תמים?

"בעסקים אין תמימות".

- היבואן הרשמי פונה לחסימה?

"כשמגיע יבוא מקביל, היבואן הרשמי פונה ליצרן ואומר לו: 'תן לי כלים להתמודד', והוא צריך לתת לו הנחות נוספות. יותר פשוט ליצרן בחו"ל לחסום את היבוא המקביל ולא לתת הנחות". 

"קשה לשווק לרשתות השיווק"

רשתות השיווק ויקטורי ושופרסל בלטו בפעילותן בתחום היבוא המקביל שבוצע באופן ישיר ובאמצעות חברות העוסקות ביבוא מקביל. אבל בשתיהן כמעט לא מוכרים היום מותגי מזון ביבוא מקביל, והפעילות מתרכזת בתחום הנון-פוד.

בשופרסל ייבאו משחת שיניים קולגייט, דיאודורנט AXE, מי פה ליסטרין, משקאות אלכוהוליים ועוד. לצד מוצרי טואלטיקה, בויקטורי ייבאו גם פסטה ברילה, שוקולד טובלרון, ממרח בוטנים סקיפי וחטיפי השוקולד של חברת מארס (מארס, סניקרס ובאונטי). הפעילות הזאת נעצרה כליל.

לדברי רביד, "היו לי הרבה דברים שייבאנו, אבל אני לא יכול לספר לך מה קרה אתם. אני יכול לספר לך שאני מוכר באותם מחירים, אבל זה כבר לא מיבוא מקביל. תביני לבד".

לדברי קמעונאי אחר, "בעולם הקפה, טייסטר'ס צ'ויס של נסטלה מייצרים אריזת זכוכית מיוחדת לישראל, ולא ניתן לייבא אותה ביבוא מקביל. בעולם האלכוהול אני מעריך שטמפו עשו חסימה, מכיוון שבמשך שנים לא היה צריך כשרות למותגי הוויסקי, ועכשיו הרבנות דורשת פתאום".

ששי קופרלי, שמשפחתו מחזיקה בין היתר ברשת חצי חינם, הוא בעל חברת ש.ק. ספיריטס העוסקת ביבוא מקביל. לדבריו, כבר כמה פעמים שהיבוא המקביל שביצע נחסם דרך תעודת הכשרות. "זה קרה לי למשל עם וודקה גריי גוס במפעל בצרפת. הייתה לי שנה אחת כשרות ושיווקתי לכל הארץ. מכרתי יותר זול. כשאני הורדתי את המחיר, גם היבואן הרשמי בארץ הוריד את המחיר. הוא לא רצה להפסיד. לאחר מכן הלכו לרב ואמרו לו שאסור לו לתת לי יותר. ואז ייבאתי ללא כשרות, אבל לא יכולתי למכור לאולמות חתונה ולעסקים כשרים אחרים".

- היבואנים הרשמיים הם אלה שחוסמים?

"בטח. באים לרב ואומרים לו 'אל תעביר את תעודת הכשרות. זה רק שלנו'. מי שנותן את התעודה, אומרים לו מראש שהוא לא יכול לתת את תעודת הכשרות למישהו אחר חוץ מהיבואן הרשמי".

- תיאורטית היית יכול לייבא מאותו פס ייצור?

"כן. ברגע שיש למפעל תעודת כשרות, הוא כשר כל הזמן. זה קרה גם עם וודקה פינלנדיה במפעל בפינלנד. הייתה לי תעודת כשרות למשך שנה, וגם שם הודיעו לי שאי-אפשר לתת לי תעודת כשרות יותר".

גם כשהיבוא המקביל מתבצע, הוא נתקל בקשיים ברשתות השיווק. לדברי קופרלי, "קשה מאוד לשווק לרשתות השיווק. אם יש לך מוצר אחד של יוניליוור, אז בשביל מוצר אחד הרשת תלך לריב עם יוניליוור שיש לה עשרות מוצרים? אם תביאי את כל הסל, ידברו אתך".

ירידת מחיר בשיעור של 20%

אי-אפשר להתעלם מכך שבכל הקשור למותגי טואלטיקה וניקיון וגם למותגי המזון, היבוא המקביל הביא להורדת מחירים.

לדברי קמעונאי, "בירה קורונה הפכה לאחת הבירות הנמכרות בגלל הורדת המחיר. שישייה הייתה נמכרת במחיר קטלוגי ב-70 שקל, והיום היא נמכרת ב-45-50 שקל מחיר מחירון, ובמבצעים המחיר יורד ל-35-40 שקל. היבוא המקביל גם הוביל לירידת מחיר של כ-20% באולווייז ופיירי. מוצר אולווייז, שהיה נמכר ב-23 שקל לצרכן, מחירו ירד ל-18-19 שקל. זה אמנם במסגרת מבצע, אבל פעילות המבצעים רציפה. היבוא המקביל הוריד את המחיר, ובתגובה דיפלומט, המשווקת את מותגי פרוקטר אנד גמבל בישראל, מציעה מחירי מבצע הרבה יותר טובים. זה לא תמיד מגיע למחירי היבוא המקביל, אבל זה עדיין שיפור משמעותי".

קמעונאי נוסף אומר ל"גלובס" כי "יש יבואנים שנלחמים על המוצרים שלהם כדי שלא יהיה יבוא מקביל. הם נותנים מחירים יותר טובים או הטבות במוצרים אחרים".

אם כי גם לדבריו, במוצרים התופסים בישראל נפח מכירות משמעותי, המשווק הרשמי מחזיק בכוח רב, והמחירים עדיין גבוהים. "טובלרון וסניקרס זה נחמד, אבל יש להם מכירות נמוכות, ואין להם השפעה משמעותית. תסתכלי על היבואנים הבילאומיים הגדולים. פרוקטר אנד גמבל הוא היבואן המשמעותי ביותר".

- ומה עם רפורמת הקורנפלקס?

"הרפורמה מקלה קצת על הפרוצדורה. אבל כששר האוצר הוריד את המס על דג אמנון לפסח, ההשפעה הייתה הרבה יותר גדולה מאשר רפורמת הקורנפלקס. בבשר, בגבינה ובדגים זה יוריד מחירים, אבל האם רפורמת הקורנפלקס תוריד מחירים? לא בטוח".

כפי שנחשף ב"גלובס", רשות ההגבלים העסקיים בראשות עו"ד מיכל הלפרין עורכת בדיקה אם יבואנים וספקים ביצעו מהלכים שנועדו לחסום את היבוא המקביל. במסגרת זו בודקת הרשות מקרים שבהם ספקים או יבואנים רשמיים בארץ רכשו מוצרי מזון שיובאו ביבוא מקביל והשמידו אותם.

לפי החשד לכאורה, באותם מקרים העסקה בוצעה ישירות מול היבואן המקביל והסחורה נרכשה כבר בנמל. עוד נבדק אם ספקים ויבואנים רשמיים איימו על קמעונאים לצמצם להם את המגוון ברשת, מכיוון שמכרו מוצרים שיובאו ביבוא מקביל.

חברת טמפו מסרה בתגובה: "למעלה ממחצית מלקוחות החברה, לרבות רשתות השיווק ובתי המלון, אינם מוכרים מוצרי מזון ומשקאות ללא כשרות. לכן פעלנו כי משקאות ויסקי שהחברה משווקת יהיו בעלי כשרות, על-מנת שנוכל לשרת גם את הלקוחות האמורים".

מפררו רושה לא התקבלה תגובה עד לפרסום הידיעה.