יו"ר הסתדרות המסודרים

נגעו ללבך, אבי ניסנקורן, מפונקי אל-על שמשתכרים 97 אלף שקל בחודש?

אבי ניסנקורן / צילום: תמר מצפי
אבי ניסנקורן / צילום: תמר מצפי

הסתדרות העובדים הכללית החדשה הפכה, בעידן היו"ר הנוכחי אבי ניסנקורן, ל"הסתדרות המסודרים בישראל".

הארגון שקם כדי ללחום למען השוויון והצדק החברתי, עובד עכשיו קשה כדי לשפר את תנאי העסקתם של טייסי אל-על, שמשכורתם הממוצעת עומדת על כ-97 אלף שקל. אם זה צדק חברתי, אז השלב הבא יהיה לסדר לכל חברי ההסתדרות נופש שנתי חובה בקאריביים.

ניסנקורן כותב בעמוד הבית של אתר ההסתדרות שהוא רואה את תפקידה ב"צמצום הפער המגדרי, הגמלאים והאוכלוסיות המוחלשות". נו, באמת. טייסי אל-על אינם גמלאים או מוחלשים, אלא חבורת גברים שחושבים שהכול מגיע להם.

שכר טייסים ממוצע בארה"ב, בשוק שמתגמל את עובדיו הבכירים יפה, עומד בממוצע ב-2016 על 99 אלף דולר לשנה. טייס מתחיל מרוויח 60 אלף דולר לשנה, וקפטן עם עשרות שנות ותק מקבל 200 אלף דולר. זאת אומרת שטייסים אמריקאים מרוויחים בממוצע 40 אלף שקל בחודש. השכר הממוצע של טייסי אל-על יותר מכפול, והם מוכנים לירות לעצמם ולא רק ברגל, כדי שלא יקצצו להם שקל.

במקום שניסנקורן יתפוס את יו"ר ועד הטייסים, ניר צוק, ינער אותו טוב טוב ויעמיד אותו במקום, כי תפקידו של יו"ר הסתדרות הוא לוודא שהעבודה המאורגנת לא תפגע בגלל גחמות של עובדים שיכורי כוח, וכדי שגמלאים ומוחלשים שבאמת זקוקים להתערבותה שלהסתדרות יוכלו לנהל משא-ומתן ענייני עם מעסיקיהם בעתיד - במקום זה ניסנקורן רץ לסדר למפונקים האלה את העניינים ויושב 11 שעות רצופות במשא-ומתן מול ההנהלה, כדי שייצאו מרוצים.

מה שיותר מרתיח זו אחיזת העיניים החברתית של ניסנקורן. בתום המשא-ומתן המרתוני הודיעה ההסתדרות נרגשות כי "הפגישה הובילה להבנות רבות בקשר להעסקתם העתידית של עובדי הקרקע, וכעת נראה שההסתדרות תגיע להסכם מתוך מטרה להסדיר את מעמדם". רק בסוף ההודעה לתקשורת מוזכרת ההסכמה המתגבשת לגבי הטיסות שלא נקבעו מראש.

קולטים? סגרו איזו עסקה קטנה לשיפור תנאי השכר של עובדי הקרקע, העובדים המוחלשים באל-על, כמין אתנן חברתי, כדי שיוכלו לדאוג למושב בביזנס לטייסים בדרך הביתה, אחרי שטסו רק לכיוון אחד, מושב שעולה כמו משכורת חצי-שנתית של עובד קרקע.

ניסנקורן השתמש בשיטה הזאת במשא-ומתן למען קליטת עובדי הקבלן. לכאורה, מאבק מוצדק מאין כמוהו. אבל עובדי הקבלן היו רק הפרונט. בסופו של דבר נקלטו רק 10,000 עובדי קבלן כעובדים מן המניין, אבל בדלת האחורית הכניס ניסנקורן למשא-ומתן ההוא סעיפון של העלאת שכר של 7.5% לעובדי המגזר הציבורי, שאינם מי יודע מה מוחלשים ומקבלים גם פנסיה לא רעה.

היו"ר הנמרץ אפילו לא מנסה להסתיר את דאגתו למסודרים. כשעובדי מפעל מגבות ערד נלחמו על הפרנסה, הוא ספק כפיים בעצב והסתפק במחאה קולנית. אבל כשעובדי כיל עמדו לפני גל פיטורים, הוא נזעק מיד וסגר את הדרום. למה? כי עובדי כיל הם עובדים מסודרים, כמו עובדי חברת החשמל, הנמלים, מקורות וכל אלה שהמשכורות שלהם מספיק גבוהות וההשפעה שלהם גדולה. פועלי מגבות ערד הלכו הביתה בשקט, כי אף אחד לא דאג להם.

רוב העובדים שמשלמים דמי חבר להסתדרות אינם מרוויחים משכורות של טייסים באל-על. לכן עליהם לקרוא לניסנקורן ולהזכיר לו את תפקידו המקורי כיו"ר ההסתדרות. אם לא יחזור למלא את ייעודו ומיד, עליהם לבוא אתו חשבון במאי 2017, כשישלשלו את הפתק לקלפי בבחירות להסתדרות.