על רקע פרשת קינן: יו"ר בנק הפועלים סרוסי צפוי לפרוש

הרקע לעזיבה: אי-דיווח לבנק ישראל על התלונה על תקיפה מינית כנגד המנכ"ל לשעבר ציון קינן ■ במשך 7 שנותיו כיו"ר הבנק נהנה סרוסי משכר בעלות של יותר מ-50 מיליון שקל

יאיר סרוסי / צילום: סיון פרג`
יאיר סרוסי / צילום: סיון פרג`

יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, צפוי לסיים את תפקידו בחודשים הקרובים - כך נודע ל"גלובס". הפרישה הצפויה - על רקע פרשת התלונה על תקיפה מינית של עובדת הבנק לשעבר נגד המנכ"ל לשעבר ציון קינן, והעובדה שסרוסי לא עדכן את דירקטוריון הבנק ואת בנק ישראל על האירוע.

עוד נודע כי בזמן הקרוב צפויה פגישה בין סרוסי למפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, שבה ידונו בסוגיה. מקורביו של סרוסי אומרים כי הוא ממתין לדוח המפקחת בפרשת קינן.

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "טרם הסתיים הליך הבדיקה של הפיקוח על הבנקים, כך שכל התייחסות לממצאי הבדיקה היא בגדר ספקולציה". מבנק הפועלים לא נמסרה תגובה לידיעה.

החוזה של סרוסי צפוי להסתיים באוגוסט 2017, והוא לא יוארך. ההערכות הן כי סרוסי יעזוב את תפקידו עוד לפני תום החוזה, על רקע פרשת קינן שהתפוצצה לפני כמה שבועות.

בתחילת החודש נחשף כי עובדת לשעבר בבנק הפועלים  התלוננה כי קינן תקף אותה מינית במסגרת נסיעת עבודה בקזחסטן לפני 10 שנים. הבנק אמנם מינה בורר לבדיקת התלונה, אולם סרוסי, שידע על הפרשה, לא עדכן את הפיקוח על הבנקים או את הדירקטוריון בסוגיה, דבר שעורר ביקורת חריפה.

קיראו עוד ב"גלובס"


בנק ישראל אף מסר בתגובה כי הוא רואה בחומרה את העובדה שבנק הפועלים לא עדכן את הפיקוח על התלונה, והודיע כי יערוך בדיקה בנושא. גם רשות ניירות ערך הודיעה כי תבדוק את הנושא.

סרוסי התנצל אז על כך שלא עדכן את בנק ישראל ואמר לערוץ 2: "התנצלתי בפני המפקחת על הבנקים ובפני דירקטוריון הבנק על כך שלא עדכנתי אותם בפרשייה. אנחנו נפיק לקחים ונשתף פעולה עם בנק ישראל ורשות ניירות ערך בכל בדיקה שתתבצע". אולם, ספק רב אם התנצלות זו תספיק לבנק ישראל לסגירת הפרשה.

העובדת לשעבר שהתלוננה על התקיפה המינית העלתה את הנושא במסגרת משא-ומתן שניהלה עם הבנק על תנאי עזיבתה. באותו זמן קינן עדיין היה מנכ"ל הבנק (אם כי כבר הודיע שיעזוב), סרוסי עודכן מיד בפרטים, ולאחר קבלת ייעוץ משפטי הוחלט למנות כבורר את השופט בדימוס סטיב אדלר, לשעבר נשיא בית הדין לעבודה.

אדלר אמנם לא מצא את התלונה כמוצדקת, אולם המליץ שהבנק ישלם לה פיצויים מוגדלים המוערכים בכ-3 מיליון שקל, ונימק זאת בתנאי העבודה הקשים שחוותה העובדת בזמן עבודתה בקזחסטן. קבלת הפיצויים המוגדלים נתפסה כמעין דמי שתיקה שקיבלה המתלוננת.

נוסף על כך, העובדה שסרוסי לא עדכן את הגורמים הרלוונטיים בפרשה, רק חיזקה את התחושה שהבנק ניסה לטייח ולהסתיר את הפרשה. גורמים משפטיים העריכו כי אם סרוסי רק היה נוהג בשקיפות בפרשה זו עם הגורמים הרלוונטיים, היה לכך הרבה פחות הד ציבורי וביקורת מכפי שאירע בפועל, בעת שנחשפה הפרשה בערוץ 2.

loading

הביא שקט לבנק

סרוסי (61) מכהן זה יותר מ-7 שנים כיו"ר הבנק הגדול בישראל. הוא כיהן בעבר בשורה של תפקידים במשרד האוצר, ובהם מנהלת המשלחת של האוצר בארה"ב. לפני כ-23 שנים הוא הקים בישראל את הפעילות של בנק ההשקעות מורגן סטנלי וניהל את הפעילות במשך 16 שנה. לאורך השנים כיהן כדירקטור בכמה חברות, ובהן החברה לישראל. לתפקיד יו"ר בנק הפועלים מונה באוגוסט 2009.

סרוסי הגיע אל הבנק בתקופה קשה מאוד. הוא החליף בתפקיד את דני דנקנר, שהודח על-ידי נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר. הבנק סבל באותה תקופה ממשבר תדמיתי קשה ומבעיות בממשל התאגידי, ועדיין לא התאושש מההפסדים הכבדים שנגרמו לו במכשירים הפיננסיים שנגרמו בעת המשבר של 2008.

סרוסי לא היה הבחירה הראשונה של בעלת השליטה בבנק שרי אריסון, ומי שדחף למינויו היה פישר. סרוסי, הנחשב אדם ישר, נעים-הליכות ודמות ייצוגית, הצליח להשיב את השקט אל הבנק ולשקם את היחסים עם הרגולטורים, ובראשם כמובן בנק ישראל.

השקט התעשייתי שהביא עמו סרוסי איפשר לציון קינן, שמונה באותו זמן לתפקיד המנכ"ל, לבצע בבנק שינויים עמוקים, שהביאו לשיפור משמעותי בתוצאותיו. אלא שדווקא הערך המוסף המרכזי שסרוסי הביא עמו - יכולת להתנהל מול גורמי חוץ כמו הרגולטורים - הוא כנראה מה שיגרום לעזיבתו: התנהלותו מול הדירקטוריון ובנק ישראל בפרשת קינן.

נוסף על שיקום יחסי החוץ של הבנק, סרוסי דחף בתוך הבנק לגישה של התמקדות בעסקי הליבה הבנקאיים (back to basics), על חשבון השקעה במכשירים פיננסיים והתרחבות גלובלית - מה שאפיין את מדיניות הבנק בשנים קודמות. כמו כן, סרוסי סימן כבר לפני כמה שנים את המגזר הערבי, מגזר ההיי-טק והפינטק כמוקדי צמיחה תחומים חשובים של הבנק, וכיום מתברר כי אכן במגזרים אלה קיים פוטנציאל צמיחה חשוב בעבור הבנקים.

במקביל לתפקידו כיו"ר בנק הפועלים, סרוסי כיהן בשנתיים האחרונות כנשיא איגוד הבנקים, ועיקר האתגר בתפקיד היה התמודדות אל מול הרגולציה ההולכת וגוברת בבנקים והאווירה הציבורית השלילית נגדם.

במהלך שנותיו כיו"ר בנק הפועלים נהנה סרוסי משכר בעלות מצטברת נאה של 51.1 מיליון שקל (נתונים אלה לא כוללים את השכר לשנת 2016 שטרם פורסם), כלומר שכר שנתי בעלות ממוצעת של יותר מ-7 מיליון שקל.

בעקבות חוק שכר הבכירים אמור שכרו של סרוסי לצנוח לתקרה המותרת בחוק של 2.5 מיליון שקל, כלומר ירידה של יותר מ-60% מעלות השכר שלו עד היום.

לפי הערכות, גם ללא הפרשה הזו, הסיכוי היה נמוך שסרוסי יאריך את החוזה מעבר לאוגוסט 2017, בגלל חוק שכר הבכירים.

בנק הפועלים מאשר את הפרסום ב"גלובס" לפיו יו"ר הבנק יאיר סרוסי צפוי לסיים את תפקידו לפני תום החוזה באוגוסט 2017. בהודעת הבנק לבורסה נכתב: "בהמשך לידיעות בתקשורת, בנק הפועלים בע"מ מעדכן כי מתקיימות שיחות לגבי קיצור תקופת כהונתו של מר יאיר סרוסי כיו"ר דירקטוריון הבנק". 

עלויות השכר של יאיר סרוסי בשנותיו בבנק הפועלים
 עלויות השכר של יאיר סרוסי בשנותיו בבנק הפועלים