פיזור מפתה

האם יצליח הניסיון להכניס את הציבור למגמה החיובית?

וול סטריט / צילום: רויטרס
וול סטריט / צילום: רויטרס

המהלך המגמתי העולה האחרון היה מדהים באופי הטכני שבו. לא אצלנו כמובן אלא בשוקי חו"ל, ובעיקר בשוקי המניות בארה"ב. שם, כידוע, ראינו שיאים חדשים אחרי תקופות דשדוש ארוכות ומייגעות.

יש האומרים שמדובר בשחרור קפיץ אי הוודאות שלאחר הבחירות האמריקאיות, וזאת ללא קשר למי שנבחר. יש האומרים שמדובר בתגובה "נבונה" של משקיעים הרואים את הנולד ומניחים שהנשיא טראמפ אכן יגרום למהלך של צמיחה, מלווה באינפלציה. בצד הפחות ממוסד של האנליזות יש גם כאלה הגורסים שזהו מהלך קלאסי של "פיזור", בו ה"גדולים" מושכים לתוך המערכת את הציבור הפחות מעורה, אבל היותר נוטה לתאוות בצע, ובכך נפטרים מסחורה יקרה לפני משבר גדול מתקרב.

האמת היא שלסוחרי-משקיעי המגמה אין זה משנה כלל. מכיוון שהם פועלים על פי מה שהשוק עושה, ולא על פי מה שאנו חושבים שהוא צריך לעשות. לכן, עבורם, תנועה כזו תהא תמיד סוג של ברכה גדולה. ולמרות הכול, מעניין ולהישאר רגע עם התיאוריה האחרונה, ולראות אם אותו ציבור קטן, אשר עד כה נמנע מלהיות "פעיל משפיע" אכן מוכן להיות כזה.

תחילה, נזכיר את הצד שלא נעלם אף פעם מן הזירה, והוא התפיסה שקובעי המדיניות עומדים ומגבים את השוק. מעין שומרי סף, אשר מונעים התדרדרות כאשר יש סכנה כזו במספרים של המומנטום, והסנטימנט.

הגרף השבועי של מדד המניות העיקרי, מדד S&P500, בהחלט נותן גושפנקא לתפיסה זו:

משה-שלום-סנופי-29-11
 משה-שלום-סנופי-29-11

קשה שלא להתרשם מן האזורים בהם יש התערבות פתאומית, ומאסיבית. ב-2014 ו-2015 זה היה סביב 1800, והשנה ראינו שהמדד ראה ב-2000 את תחתית הבטון התורנית. אין גם ספק שהשיאים החדשים הנוכחיים מעודדים עוד יותר את הפעילים הגדולים לראות בכל ירידה גדולה עוד הזדמנות קנייה, ולא חשש סיסטמי אמיתי. וכך, נוכל לומר שמבחינה זו, המערכת עדיין מצליחה לשווק אופטימיות ארוכת טווח למי שאינו נבהל מן התנודתיות קצרת הטווח.

על רקע זה, נשאלת השאלה אם אותו ציבור קטן פוטנציאלי אכן מוכן נפשית להיכנס לזירה הזו בפעם השלישית (2000 ו-2007 הם השיאים של הפעמיים הקודמות בתקופתנו). לצורך בחינת העניין נסתכל על "בטחון הצרכנים" המהווה פרמטר מורה כיוון עבור השאלה הזו, והנה גרף מעניין בנושא:

משה-שלום-צרכנים-29-11
 משה-שלום-צרכנים-29-11

מה שבולט כאן הוא שאנו אכן נמצאים בנקודת זמן בה המדידה נמצאת סביב השיאים הקודמים, וזאת אם נוציא מן החשבון את השיא המיוחד של בועת האינטרנט של 2000. עובדה מעניינת אם נזכור שהצמיחה נמצאת באזורים נמוכים מאוד, סביב ה-1.5%-2%, והאבטלה האמיתית נמצאת סביב ה-8% כאשר לוקחים בחשבון את אחוז ההשתתפות של האזרחים בכוח העבודה.

מן הגרף אין להתכחש לנתונים המראים שלצרכנים יש תחושה של "עושר" כפי שהייתה להם ב-2006, וב-1990. כמו כן, ניתן לראות שהמדד הזה נמצא באזור הזה כבר כמה חודשים טובים, ומה שכנראה מנע ממנו לנוע לכאן או לכאן היה אותו חוסר בוודאות לקראת סיום הקדנציה השנייה של הנשיא אובמה.

וכך, הבה נכניס ל"בלנדר" את כל מה שנאמר כאן:

• מאמץ מתמשך של קובעי המדיניות לתמוך בשוקי המניות,
• אמון צרכנים המורה על אופטימיות גדולה היסטורית,

ומן השבוע שעבר...

• לחץ אינפלציוני הטמון בצעדי המדיניות ההצהרתיים של הנשיא הבא טראמפ,
• והירידות הגדולות באג"ח המדינתי,

ומכל זה נוכל לסכם ולומר שבהעדר ברבור שחור, ההיגיון אכן תומך בהמשך מגמתי חיובי, ממומן על ידי הציבור הקטן, שעמד עד כה בבונקר האג"חי, ועל ידי כך, בהצלחת תהליך "פיזור" הסחורה, במידה וזהו אכן הזרם התת-קרקעי של מה שעינינו רואות במסכים.

 

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל.

ניתן למצוא אותי גם ברשתות החברתיות:
@MosheShalomIS ב-Twitter או
"financial blog of moshe shalom" ב-Facebook

אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.