שקד: רשות שופטת המתערבת במחוקקת - חובה להשיבה למסלולה

נאור: אל לנו, כחברה וכשיטת משפט, לצפות ממועמד לשיפוט או משופט כי יתחייב מראש – במפורש או במשתמע – כי יכריע בצורה זו או אחרת בסוגיה עתידית מסוימת

איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב
איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב

שרת המשפטים איילת שקד נאמה הערב (ה') בכנס "הדמוקרטיה בישראל: כיוונים ומגמות", בזיכרון יעקב, בראשו עמדה נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית ביניש. שקד סנטה באלה המספידים לדבריה את הדמוקרטיה ואמרה כי הדמוקרטיה הישראלית חזקה מהם.

"מותה של הדמוקרטיה המוכרז אצלנו חדשות לבקרים, מלווה תמיד במנעד צבעים שנע בין שחור לשחור משחור", אמרה שרת המשפטים. "הוא מתרחש על פי הנטען בשנת 2016, אבל לעולם יזכיר תקופות אפלות מלפני שבעים, שמונים ותשעים שנה. השמועות בדבר מותה של הדמוקרטיה הישראלית היו מוקדמות מדי".

לדברי שקד, "אי אפשר שלא להבחין בכך שההכרזות בדבר "קץ הדמוקרטיה" הפכו מזמן סיטונאיות כל כך, מוגזמות כל כך ומופרכות כל כך, שהדגל השחור שהיו אמורות להרים הפך מזמן למחורר ובלוי".

שקד פנתה לנוכחים ואמרה: "בניגוד להרבה מומחים מטעם עצמם שידעו לזהות במדויק את רגע המוות של הדמוקרטיה ופנו להספידה, אני מבקשת לקרוע לגזרים את מודעות האבל עליה. גם ביחס לאבחנה הרפואית המקובלת ביחס לחולה הלכאורה סופנית שלנו יש לי דיאגנוזה שונה לחלוטין: היא בריאה כשור. הדמוקרטיה הישראלית תוססת, חיה נושמת ובועטת וחזקה יותר מכל מבקריה ומכל מספידיה.

לדברי שקד, מודעות האבל המבשרות על חיסול הדמוקרטיה הן שלטי חוצות בקמפיין פוליטי; קמפיין המבקש לנכס את מושג הדמוקרטיה למחנה מפלגות מסוים. הקביעות בדבר "קץ הדמוקרטיה" אינן אבחנות מתחום מדעי המדינה. אלה הן טענות פוליטיות וצריך להתייחס אליהן ברצינות הראויה לטענות פוליטיות אחרות".

"נדמה לי לא פעם", אמרה שקד, "שיש מי שרוצה לגרום לציבור להאמין שכל דגם משטרי שאינו מיישר קו באופן מוחלט עם המצע של מפלגות שמאל אינו עונה על הדרישות הבסיסיות של דמוקרטיה. ולא היא. את הדמוקרטיה לא המציאה מפלגה מסוימת והיא בוודאי לא תיבחן לאורה של שיטה פוליטית מסוימת. האמת היא שהדמוקרטיה הישראלית כל כך מושרשת בנו שנולדנו כדמוקרטיה עוד הרבה לפני שנולדנו כמדינה.

הניסיון לייצר חיץ בין הימין והשמאל הפוליטיים בישראל, והרצון לקבוע כי צד אחד מבקש לקדם את ישראל כמדינה יהודית במובנה הרבני וההלכתי, או אפילו כמוטציה לאומנית, בעוד שהצד השני מבקש לקדם תפיסה דמוקרטית, לא יצלח. גם הניסיון להדביק למחנה הפוליטי המבקש לבסס את הדגם הקלאסי של הפרדת הרשויות את התווית של "מחריב הדמוקרטיה" לא יצלח.

אני אומרת כאן בצורה הברורה ביותר – רשות שופטת המתערבת בתוצרי הרשות המחוקקת או המבצעת, כשאלה נוצרו כדין ועל פי חוק, אינה פועלת על פי הדגם הדמוקרטי המקובל וחובה להשיבה למסלולה.

הדמוקרטיה הישראלית היא חלק ממארג שלם וגדול יותר של מדינה יהודית וציונית. האם יש כאן מורכבויות? בוודאי. אז בואו נדבר עליהן ולא ננסה להפוך את המושג המורכב הזה למורשתו הפוליטית של מחנה כזה או אחר. הנושא הזה חשוב מדי מכדי להפוך אותה לכלי ניגוח מפלגתי".

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, נשאה אף היא דברים הערב בכנס בזיכרון יעקב. נאור הקדישה את נאומה ל"חשיבות הגלומה בשמירה על עצמאותו של השופט". בדרכה המנומסת ענתה נאור לשרת המשפטים שאמרה לאחרונה ששופט בבית המשפט העליון צריך להיבחר בין היתר על סמך השקפת עולמו.

"שופט, ולא משנה באיזו ערכאה הוא מכהן, מחויב לשמור מכל משמר על העצמאות השיפוטית; מחויב אך ורק לשליחותו השיפוטית – לעשות צדק על פי דין; שאם לא כן – אין לא דין ולא צדק. מיום שהצהיר אמונים, שופט אינו מחויב למי שפעלו למען מינויו או לחברי הוועדה לבחירת שופטים שבחרו בו. הכרעת השופט נגזרת מן העובדות ומן הדין – ומהם בלבד", אמרה נאור.

לדברי הנשיאה, "אל לנו, כחברה וכשיטת משפט, לצפות ממועמד לשיפוט או משופט כי יתחייב מראש – במפורש או במשתמע – כי יכריע בצורה זו או אחרת בסוגיה עתידית מסוימת. הדבר חותר תחת מהותה של מלאכת השפיטה ותחת עיקריו של משטרנו הדמוקרטי. לא ראוי לצאת מהנחה מוקדמת כי שופט יפסוק בצורה מסוימת. והאמת ניתנת להיאמר, כי הנחה מעין זו גם אינה ריאלית. הניסיון מלמד כי במקרים לא מעטים לא ניתן לחזות מראש את תוצאתו של פסק דין". נאור הוסיפה ואמרה כי "מותר וראוי ששופט יהיה מעורה בנעשה בחברה הישראלית ושתהיינה לו דעות בכל הנושאים אשר על סדר היום הציבורי. אולם בשבתו לדין אין השופט מייצג את האדומים, אף לא את הצהובים – אף לא את עמדותיו הפרטיות. שופט אינו רשאי להבטיח לאיש – אפילו לא לחבריו לכס השיפוט; אפילו לו לעצמו – כי יפסוק בדרך זו ולא אחרת בסוגיה מסוימת, שהרי הדין נגזר מן העובדות.. העצמאות השיפוטית היא חיונית לקיומה של חברה דמוקרטית. יש לשמור עליה מכל משמר".