סן פרנסיסקו: פוטוגנית, מחשמלת וקוסמופוליטית

רעידת האדמה ההרסנית ביותר בהיסטוריה של מדינת קליפורניה אירעה בעיר סן פרנסיסקו באפריל 1906. כ-3,000 בני אדם נהרגו, ושריפת ענק שפרצה העצימה עוד יותר את הנזק. רעידת אדמה נוספת שארעה לפני רגע במונחים היסטוריים, בשנת 1989, הביאה למותם של יותר מ-60 בני אדם. וגם זו שארעה ב-2014, בעוצמה 6 בסולם ריכטר, חבטה בעיר. קשה להאמין שעם רזומה רוטט שכזה, סן פרנסיסקו נראית כמו שהיא נראית היום: שמורה, פוטוגנית וקוסמופוליטית לא פחות ממנהטן, משאת נפשם של ישראלים רבים.

יש בה הכל מכל: גורדי שחקים מודרניים לצד בתים ויקטוריאניים מטופחים; יאפים, היפסטרים וסצנת גייז לצד הומלסים ונרקומנים; מותגי על לצד חנויות לואו קוסט ברובע הסיני; גבעות תלולות טובלות בירוק לצד נמל מישורי עם נוף פתוח אל האוקיינוס; מסעדות יוקרה לצד דיינרים ואפילו קונדיטוריה עם אוזני המן; מוזיאונים (כמו מומה) למול כתובות גרפיטי; קרוניות בנות מאה ויותר שנים לצד חשמליות ומטרו. וכמובן, גשר שער הזהב המפורסם שהפך לסמלה.

עד היום ההגעה אל העיר התוססת הזו היתה כרוכה בטיסה עם עצירות ביניים. אולם בחודש אוקטובר האחרון, חברת התעופה יונייטד איירליינס השיקה קו טיסה ישיר מנתב"ג לסן פרנסיסקו המאפשר הגעה ישירה אל היעד תוך כ-15 שעות. טסנו כ-30 שעות במצטבר (הלוך ושוב) כדי לספר לכם על מה חובה לסמן וי בביקור בעיר.

הרובע הסיני Chinatown

עיר בתוך עיר. אין דרך אחרת לתאר את הצ'יינה טאון של סן פרנסיסקו, הנחשבת לגדולה ביותר בארה"ב, בה חיים יותר סינים מבכל מקום אחר מחוץ לסין. כשמסתובבים שם בטוחים שנמצאים במזרח הרחוק: מרבית העוברים ושבים מלוכסני עיניים, וגם החנויות, כולל הזבנים, מייד אין צ'יינה. תמצאו כאן בגדים, תבלינים טריים, מיובשים ובלתי מזוהים, מאפיות ייעודיות לעוגיות מזל ודוכני דים סאם וברווזים מעושנים. וכמובן, בתי קפה ומסעדות.

אחת המסעדות המומלצות היא "new asia" ברחוב pacific. יש לה לוק של אולם בינגו לבני גיל הזהב, וגם הסועדים בה, נראים כמי שיצאו לפנסיה לפחות לפני עשור. אחד מבאי המקום סיפר לנו כי אי שם בשנות ה-70 של המאה הקודמת היו עשרות בתי אוכל כאלה ברובע, אך מספרם הלך והתמעט עם השנים וכיום נותרו בודדים. ואם המגמה היא "עולם הולך ונעלם", אז הנה עוד סיבה טובה מדוע אסור להחמיץ את החוויה הקולינרית-אנתרופולוגית הזו. האוכל במסעדה משונע אל הסועדים על גבי עגלות, כך שאפשר לראות מה אוכלים לפני שמזמינים. מה בתפריט? החל מדים סאם ממולא בשר, שרימפס או ירקות ועד אטריות אורז וחזה אווז מעושן. קנקן תה מוגש בתחילת הארוחה. והמחיר? כ-13 דולר לסועד לארוחה דשנה.

 מסעדה סינית בצ'יינה טאון / צילום: ספיר פרץ-זילברמן

Cable cars

אחד האייקונים היותר פופולאריים של סן פרנסיסקו. מדובר בקרון קטן ופתוח שגומע את העליות והירידות התלולות של העיר כאילו אינו ישיש בן 143. הקרונות - מודל 1873 נעים על פסי ברזל המחוברים לכבל הנע מתחת לפסים. לכל קרון נהג-מפעיל וספסלים משני צדדיו. והשוס: הקרון מאפשר לחלק מהנוסעים להיתלות מבחוץ. החוויה הכיפית הזו מתאפשרת כיום רק בזכותה של פרידל קלוסמן, פעילה חברתית בעיר שייסדה בשנת 1947 את הוועדה האזרחית להצלת קרונות הכבל. היא הצליחה לכפות על ראש העיר דאז, רוג'ר לפהאם, קיום משאל בקרב תושבי העיר שהצביעו בעד המשך הפעלת הקרונות שהוכרזו בשנת 1964 כאתר לאומי היסטורי של ארה"ב. תמורת 7 דולר לכיוון ניתן להגיע עם הקרונות בין היתר לרציף הדייגים, לרחוב למברד המפורסם וליוניון סקוור.

 קרון כבל במרכז העיר סן / צילום:ספיר פרץ-זילברמן

www.sfcablecar.com

האי אלקטרז

 ציפור מעל האי אלקטרז/ צילום: ספיר פרץ-זילברמן

אל קפונה, איש הציפורים ומשין גאן קלי - הם רק כמה מ"הסלבס" שריצו את עונשם באי/כלא אלקטרז, השוכן מרחק הפלגה קצר (כ-4 ק"מ) מסן פרנסיסקו ומכונה גם "הסלע". בית הכלא, שהחל את דרכו כבסיס של צבא ארה"ב, נחשב לכלא השמור ביותר בעולם לפושעים מסוכנים והיווה השראה לסרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה וספרים. הכלא, שנסגר בשנת 1963 בשל עלויות אחזקה גבוהות, הוא אטרקציה שלא כדאי להחמיץ. תמורת 35.5 דולר (כדאי להזמין מראש), יוצאים להפלגה קצרה מרציף 33 בנמל הדייגים ולסיור עצמאי באי שמתחיל בסרט תדמית וממשיך בסיור רגלי במבנה המרכזי של הכלא, בחצר, בחדר האוכל וגם במבנים הצבאיים העתיקים יותר. חוויה מצמררת ועוצמתית מלווה בהסברים.

 תא בכלא אלקטרז/ צילום:ספיר פרץ-זילברמן

www.alcatrazcruises.com

Fisherman's Wharf

 נמל דייגים / צילום: ספיר פרץ-זילברמן

רציף הדייגים של סן פרנסיסקו הוא מעין גרסת ענק של נמל תל אביב שלנו עם שפע של חנויות, מסעדות, בתי קפה וגלידריות. יש שם אפילו שני סניפים של מותג הטיפוח הישראלי ללין, וגם תמונה של הדוגמנית הישראלית, שלומית מלכה, מתנוססת על אחד מחלונות הראווה הרבים. אבל מה שאין בנמל שלנו ויש שם ובשפע הם אריות ים: אטרקציה ווקאלית לסלפי משעשע. בעונה זו של השנה עשרות אריות ים רובצים על גבי רפסודות הפזורות בקרבת רציף 39 (בקיץ הרבה פחות בשל עונת הרבייה). עד שנת 2009 ישבו בסן פרנסיסקו על המים למעלה מ-200 אריות ים. אולם מספרם פחת מאז משמעותית. הסיבה: דייגים מחו שהאריות מחסלים להם את הדגה ואחרונים קיבלו "רילוקיישן" למקום אחר. מה שעוד אין בנמל ת"א ויש בסן פרנסיסקו, הם סינים שסורגים כובעי צמר בהשראת סרטים מצוירים דוגמת צבי הנינג'ה (15 דולר לכובע) וכמובן, נוף פנורמי אל גשר הזהב והאי אלקטרז. ובהקשר קולינרי, אל תעזבו את הנמל בלי לאכול מרק מהביל מוגש בלחם עגול במסעדת Boudin. תמורת 9.29 דולר יוצקים ללחם מרק צ'ילי מצוין עם שעועית או מרק עגבניות או מרק צדפות מוקרם.

 אריות ים בפיר 39 ברציף הדייגים בסן פרנסיסקו / צילום:ספיר פרץ-זילברמן

www.visitfishermanswharf.com

סן פרנסיסקו של מעלה

 תצפית ממעלה רחוב למברד/ צילום: ספיר פרץ-זילברמן

קו הרקיע של סן פרנסיסקו אינו מבייש את זה של מנהטן: גורדי שחקים, גשרים, גבעות ואפילו מגדל פירמידה (Transamerica Pyramid) אחד אדיר. יש כמה דרכים לתצפת על העיר. אחת מהן היא, כמובן, מהאי אלקטרז המספק תצפית פנורמית מצוינת עליה. דרך אחרת היא במעלה רחוב למברד, הנחשב לאחד הרחובות המפותלים ביותר בעולם ולאחד המתוסרטים בהוליווד. הרחוב (החד-סטרי) סלול על מדרון תלול עם פיתולים דמויי האות s. ויש גם את "פסגות התאומים" המתנשאות לגובה של 281--279 מטרים ומהן נשקף נופה היפה של העיר. ואם אתם לנים במלון הילטון ברחוב פאוול (powell) סמוך ליוניון סקוור במרכז העיר (וגם אם לא), כדאי לעלות ל"סיטי סקייפ" בקומה ה-48 במלון, בר/מסעדה המספק תצפית פנורמית מדהימה לעיר על כוס יין או בירה. מומלץ להגיע סמוך לשקיעה אז כל העיר נצבעת בגוון כתום-אדום משמים. ואפרופו הילטון, המלון - היושב בקומפלקס אדיר עם לובי הומה בני אדם שמרגיש כמו עיר קטנה בתוך עיר גדולה - מספק לאורחיו דרך נוספת לתצפת על העיר. חדרי המלון מאובזרים במרפסות, ובעיקר אלה שבקומות הגבוהות מאפשרות תצפית נהדרת על חלקים ניכרים מהעיר תמורת כ-175 דולר ללילה. התארחנו בקומה ה-34. החדר והתצפית שווים כל שקל.

 תצפית ממלון הילטון על העיר סן פרנסיסקו / צילום: ספיר פרץ-זילברמן

גשר שער הזהב

מה לא נאמר ונכתב על גשר שער הזהב בסן פרנסיסקו. השער שהפך לסמלה המובהק של העיר הוא אטרקציה תיירותית פופולארית שאי אפשר לפסוח עליה. הגשר, שבנייתו הסתיימה לקראת סוף שנות השלושים של המאה הקודמת, הוא גשר תלוי הנמתח לאורך 1,970 מטרים ומתנשא לגובה של 230 מטר מעל פני הים. אפשר לחצות אותו בכמה דרכים: ברגל, ברכיבה על אופניים או בסיור מודרך באוטובוס תיירים ברחבי העיר כולל עצירה לסלפי ליד הגשר. אנחנו צלחנו אותו עם אוטובוס תיירים של חברת ביג באס (www.bigbustours.com), אך ישנן חברות מתחרות נוספות המפעילות סיורים דומים.

 גשר שער הזהב / צילום: ספיר פרץ-זילברמן

www.goldengatebridge.org

חיי לילה

הסלוגן התל-אביבי "עיר ללא הפסקה" תפור על סן פרנסיסקו. העיר שופעת פאבים מתוחכמים, ברים מעוצבים, מועדוני ג'אז אפלוליים, מסעדות ובתי קפה. סטרייטים וגייז; צעירים ומבוגרים. כל אחד יכול למצוא, ובקלות, בילוי התואם את טעמו האישי. אבל, הניחו רגע למוכר והידוע גם ממחוזותינו. לכו ל-lefty o'doul's ברחוב geary 333 לא הרחק מהיוניון סקוור, ואל תתנו לרושם הראשוני המיושן להבריח אתכם. אומנם המקום הוא שילוב מוזר של פאב, מסעדה ומועדון שירה בציבור - אבל האווירה מחשמלת. בכניסה מצד שמאל ישוב מאחורי פסנתר הגרסה הגברית-אמריקאית של שרל'ה שרון. גבר כבן 60 שבנוסף לשירה, מספר בדיחות קרש מצחיקות עם רמיזות סקסיסטיות ומרקיד את הנוכחים שמרעיפים עליו דולרים. בהמשך מצד ימין המקום מתפקד כמסעדת-בופה ופנימה יותר כפאב עם מסכי טלוויזיה המשדרים משחקי ספורט. בשעת ליל מאוחרת, ויתרנו על האוכל והסתפקנו בכוס בירה (4 דולר לכוס קטנה).

איך מגיעים?

עד לאחרונה ההגעה אל סן פרנסיסקו הייתה כרוכה, כאמור, בטיסות המשך מייגעות. אולם, כאמור, החל מחודש אפריל המסע התקצר לכ-14.5 שעות טיסה ישירה הודות לקו ישיר, שחברת התעופה יונייטד איירליינס השיקה מתל אביב לסן פרנסיסקו.

הקו החל לפעול במתכונת של 3 פעמים בשבוע ומחודש אוקטובר עבר למתכונת של טיסה יומית היוצאת מישראל אחרי חצות במטוס הדרימליינר (בואינג 787). על פי נתוני רשות שדות התעופה, עד כה טסו בקו תל-אביב-סן פרנסיסקו-תל אביב כ-48 אלף נוסעים.

 תא שינה פולריס/ צילום: יונייטד איירליינס

סנונית חדשה בקו היא מחלקת עסקים משודרגת המכונה "יונייטד פולאריס". מדובר בשירות חדש שהחברה הטמיעה (חלקית) בתחילת דצמבר בטיסותיה לסן פרנסיסקו ולניו-יורק, ותמשיך להטמיע את מלוא השירות במהלך השנה הקרובה. המשמעות בפועל היא שדרוג חווית הטיסה שבא לידי ביטוי בין היתר במושבים חדישים יותר; קולקציית שמיכות וכריות פוך מבית Saks Fifth Avenue (בעתיד נוסעי הביזנס יקבלו גם פיז'מות מעוצבות); ערכת טיפוח מושקעת מבית Soho House & Co.’s Cowshed Spa; תפריט אוכל מגוון של השפים אביב משה, מאיר אדוני ומיקי שמו; והשוס: הקברניט מברך אישית כל אחד ואחת מנוסעי המחלקה, נותן כרטיס ביקור אישי ומאפשר סלפי משותף בתא הטייס. כשכרטיס טיסה בביזנס "פולאריס" עולה בין 5,000-7,000 דולר, מישהו צריך לפנק, לפנק לפנק.

■ הכותבת היתה אורחת יונייטד איירליינס ורשת מלונות הילטון העולמית.