השתגעו לגמרי?

מה עבר לאנשי מכון התקנים בראש כשהחליטו לשנות את מיקום האותיות במקלדת?

אם הייתי זבוב על הקיר, ייתכן שהייתי יכול להיות עד לאירוע הבדיוני הבא. בחדר סגור ישבו חכמי מכון התקנים ופניהם מודאגות. "כמעט ואין כבר מה לתקן, יש סכנה שיפטרו אותנו כמיותרים" אמר אחד החכמים, "נכון, המצב לא פשוט, אבל אפשר להיות יצירתיים", אמר היו"ר.

"יש לי רעיון מדהים", התנדב חכם אחר שפניו אורו. "הבת שלי בכיתה ו' מאד כועסת כי מידי פעם בשל פליטת אצבע היא מתבלבלת בין ה "וו" ל"נון", וכבר המורה הורידה לה ציון וביישה אותה בפני כל הכיתה על שגיאות הכתיב שלה". על פניו של היו"ר עלה חיוך רחב: "מעולה," אמר, "אני מציע בהזדמנות זו להקים ועדה שתבחן גם את שאר האותיות והסימנים במקלדת".

הוועדה סיימה עבודתה והציגה את תוצאותיה במצגת מרהיבה. כך יוחלף מקומם של הנון הסופית והפא הסופית מהצד הימני של המקלדת לצד השמאלי, האות "ת" תעבור מהשורה התחתונה לעליונה במקום הנון הסופית, והסימנים "נקודה", "פסיק", "לוכסן" ו"מרכאה" יצטופפו כולם על קליד אחד.

הדבר הראשון שעשיתי כאשר קראתי זאת הוא לבדוק אם התאריך אינו אחד באפריל. התברר שלא. זוהי דוגמא לחוסר הבנה משווע במצוקה האמיתית, שתיווצר אצל עשרות ואף מאות אלפי בני אדם המקלידים בשיטה עיוורת. אם תשאלו אותם היכן נמצאת כל אות יוכלו לענות לכם רק כאשר יניעו את אצבעותיהם וכאשר מסיבה כלשהי הם נאלצים להקליד באצבע אחת, הם נראים כמו ילדים בגן המתאמצים להקליד את שמם.

הקלדה בשיטה עיוורת היא אינטראקציה ייחודית בין המוח לאצבעות הידיים, כתוצאה מאימון והתנסות של שנים, ממש כפי שפסנתרן מנגן מנגינות מסובכות בלי להסתכל על הקלידים. כל מי שמקליד בשיטה עיוורת אינו מתבונן במקלדת, אלא במסך, כפי שהכותב בעט מתבונן בנייר שלפניו והאותיות רצות. זוהי אחת התוצאות המופלאות של אימון המוח.

עבור אלה המקלידים בשיטה עיוורת נשמעת החלטת מכון התקנים כאיוולת בהתגלמותה, שכן לימוד מחדש הקלדה בשיטה זו הוא כמעט בלתי שאינו אפשרי. אבל, ניתן בהחלט לייעץ למכון התקנים לבדוק גם אם הקלידים בפסנתר אכן נמצאים כולם במקום המתאים.

ליבו של מי לא נכמר כאשר אנו צופים בפסנתרן שאצבעות ידו האחת חולפות מעל היד המנגנת במרכז לוח הקלידים כדי להגיע לאחד הקלידים הנמצאים בקצה הלוח, כל גופו מתעוות, ויש גם כאלה שעל פניהם מבט של סבל. מומלץ למכון התקנים לבדוק אפשרות של ארבע שורות קלידים בפסנתר במקום שתיים, ואולי גם לצבוע חלק מהם בצבעים יותר עכשוויים ואז גם יזכה לשם עולם.