מייסד מלון הנסיכה תובע 203 מ' ש' מבנק הפועלים וישרוטל

אלכסנדר טסלר טוען כי הפועלים וישרוטל העדיפו שהמלון יעבור כינוס נכסים, במקום לאפשר לו להתקיים כעסק חי ולהימכר לאחת מרשתות המלונות שהביעו עניין ■ "איבדתי את המלון בגלל התנהלות בריונית וחזירית"

תביעה בהיקף של כ-203 מיליון שקל הגיש היום (ג') אלכסנדר טסלר, מייסד מלון הנסיכה באילת, נגד בנק הפועלים ורשת מלונות ישרוטל. זאת, בטענה כי שני הגופים הכשילו את הבראת המלון - מה שהוביל בסוף לסגירתו בשנת 2015.

לטענת טסלר, בנק הפועלים העדיף לפתוח בהליכי כינוס, על-מנת לגבות עמלות וריביות חריגות שלא כדין בסך של 46 מיליון שקל, על פני האפשרות להשאיר את המלון כעסק חי ולהעבירו לאחת המתחרות של רשת ישרוטל. הרשתות רימונים, דן וטמרס, לדברי טסלר, הביעו עניין במלון, והאחרונה אף הייתה נכונה לביצוע עסקה בפועל.

כנגד ישרוטל נטען כי למרות הסכמים ואחריות כלפי חברת לקסן לנהל את המלון לתקופה של 10 שנים תמורת 16 מיליון שקל בשנה - "ישרוטל עשתה הכול על-מנת להתחמק מאחריות, תוך גלגול הנזק לפתחה של חברת לקסן ובעלי המניות" - בעקבות התנגדות הממונה על ההגבלים העסקיים דאז לביצוע העסקה.

בכתב התביעה, שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב באמצעות עורכי הדין שי גנור ויצחק גולדשטיין ממשרד א.ש. שמרון, י. מלכו, פרסקי ושות', מעלה טסלר טענות קשות כלפי בנק הפועלים וישרוטל, שלטענתו פעלו מתוך אינטרסים ושיקולים זרים ובחוסר תום-לב, ובכך "שמר" הבנק על רשת ישרוטל כלקוחה שלו וטרפד את האפשרות שרשת מתחרה תציל את המלון.

מלון הנסיכה הוקם ב-1992 על-ידי טסלר, יזם ואיש עסקים גרמני. המלון, שנחשב למלון פאר, העסיק כ-400 עובדים ובלט גם בשל מיקומו בסמוך לגבול עם מצרים. ב-1986 הוקמה לקסן, חברה-בת לחברת מלבה שבבעלות טסלר. ב-2015 נמכרו 60% ממניות לקסן לחברת נ.צ.ב.א אחזקות. שאר המניות עדיין מוחזקות על-ידי טסלר, אולם בכתב התביעה נטען כי כפועל יוצא מהתנהלות הנתבעות הוא צפוי לאבד את יתרת האחזקות.

ב-2011 נקלע טסלר לקשיים, בין היתר בעקבות עסקת נדל"ן כושלת שביצע בתל-אביב ועם היחלשות התיירות בארץ. לפיכך הוא נטל הלוואה של כ-175 מיליון שקל מבנק הפועלים. את החוב הוא קיווה לכסות דרך הסכם ניהול והעברת בעלות לישרוטל בעסקה ל-10 שנים.

אלא שיממה לאחר חתימת ההסכם, שיגר הממונה על ההגבלים את התנגדותו בנימוק לחשש שייווצר דואופול בעיר אילת, והדבר טרף את הקלפים. טסלר טוען כי הוא היה חסר ניסיון בהתנהלות מול הממונה על ההגבלים, וכי ישרוטל התנערה מהתחייבותה לשלם את דמי הניהול, כשהיא גלגלה לפתחו את "בעיית הממונה במלואה על סיכוניה ונזקיה".

על-פי כתב התביעה, לאחר התנגדות הממונה להסכם בין ישרוטל ללקסן, "פעלו רשת ישרוטל ובנק הפועלים בתיאום" והובילו את מלון הנסיכה לכינוס נכסים.

עוד נטען כי "בנק הפועלים אף ניצל את המצב וגבה עמלות וריביות חריגות של 33% על הלוואה בסך של 150 מיליון שקל", כשגבה כאמור 46 מיליון שקל - מהם 39 מיליון שקל עבור עמלת פירעון מוקדם והשאר עבור ריביות חריגות.

נטען גם כי המלון עצמו, ששוויו הוערך ב-300 מיליון שקל, עמד כערבות להלוואה, ולכן הבנק יכול היה לממש את הנכס לפני שפנה לכינוס נכסים.

"בשעה שבנק הפועלים נהג בדרך מסוימת עם טייקונים אשר נהנו מאשראי והלוואות בהיקפים אדירים, הוא בחר לפעול בצורה שונה לחלוטין כלפי לקסן ובעלי מניותיה, להחמיר את מצוקתם ולנצלם עד תום... תוך העדפה בוטה של האינטרסים שלו ושל ישרוטל על חשבונה של לקסן. בנק הפועלים ורשת ישרוטל חברו יחדיו והעדיפו להוביל את המלון לכונס נכסים, ובכך למעשה לחרוץ את דינו", טוען התובע.

טסלר אף מוסיף כי "כאדם שהשקיע ותרם מיליוני דולרים עבור מדינת ישראל ופיתוח התיירות בה, ומתוך מניעים ציוניים, צר לי שבסוף איבדנו את המלון בגלל התנהלות בריונית וחזירית של רשת ישרוטל ובנק הפועלים".

כאמור, היקף התביעה מוערך ב-203 מיליון שקל, סכום המשקף תחשיב של 135 מיליון שקל בגין אובדן שווי המלון בעת המכירה, 50 מיליון שקל בגין העמלות שגבה הבנק והפסד תשואות על הסכום ו-18 מיליון שקל נגד בנק הפועלים וישרוטל כפיצוי לנזקים שנגרמו לחברת לקסן.

מבנק הפועלים נמסר: "התביעה עדיין לא הגיעה לבנק. לכשתתקבל, נוכל להגיב".

מרשת ישרוטל נמסר: "עדיין לא התקבלה תביעה בנושא. לכשתתקבל, נלמד את התביעה ונפעל בהתאם".