בנק ישראל משחק באש

הפסקת ההתערבות דה-פקטו להחלשת השקל פוגעת קשות בתעשייה וביצוא

קרנית פלוג / צילום: רויטרס
קרנית פלוג / צילום: רויטרס

סוף השנה האזרחית מתקרב ואפשר כבר להתחיל בסיכומים. השקל מוכתר כמטבע הכי חזק בעולם תוך שהוא משלים ראלי של 8% לעומת סל המטבעות במחצית השנה האחרונה שלה השנה - התחזקות חסרת תקדים בעשור האחרון. זה קורה למרות ירידה חדה ביצוא, ירידה דרמטית בהיקף האקזיטים ומכירות חברות ישראליות לזרים, שפל חסר תקדים, שהגיע השבוע לשיאו באו"ם, ביחסי ישראל והעולם ולמרות התערבות בהיקף של 10 מיליארד דולר (8 מיליארד דולר רכש בנק ישראל, ושני מיליארד דולר האוצר באמצעות עסקות החלף - החלפת חוב דולרי בשקלי שמשמעותה כמו רכישת דולרים).

זה בכלל לא משנה מה יספרו המספרים היבשים וכיצד יעטפו בירושלים את מה שהתרחש השנה בשוק המט"ח, העובדות הן פשוטות - עיקר התחזקותו של השקל השנה נבעה מפעילות מניפולטיבית של גורמים אינטרסנטים, זרים ומקומיים ומי שעוקב אחר המסחר יום אחרי יום מבין זאת היטב, אפילו בבנק ישראל מבינים זאת, גם אם לא יודו בכך.

לפחות מחצית מההתחזקות התרחשה בשעות הערב והלילה בהן המסחר דליל עד אפסי. בשעות היום בוצעו מניפולציות אחרות שתוצאתן אחת - התחזקות השקל לעומת סל המטבעות. אז תכניסו את זה טוב לראש - זה לא האירו, זה לא הליש"ט, זה השקל. על מנת לסבר לכם את האוזן, אם השקל לא היה מתחזק השנה לעומת סל המטבעות היה האירו נסחר עכשיו תמורת 4.3 שקלים ! עבור לא מעט יצואנים זה ההבדל בין לחיות או לחדול. עבור תעשיינים מקומיים זו סכנה ועבור היבואנים חגיגה, אולם חגיגה שברוב המקרים לא מגיעה לכיסו של הציבור אלא לכיסם של קומץ מאושרים.

מה שיותר חמור בעיניי היא היעלמותו מהזירה של המבוגר האחראי - בנק ישראל. אותו בנק שמכריז מעל כל במה שהשקל חזק מדי וזה פוגע בצמיחה, אותו בנק שמכריז שימשיך להתערב בשוק כאוות נפשו בזהותו פעילות חריגה. אניח את זה כאן ותשפטו אתם - מתוך סך של 8 מיליארד דולר שרכש בנק ישראל השנה, נרכשו שבעה במחצית השנה הראשונה. מאז ועד היום נרכשו כמיליארד בלבד. להזכירכם. בתקופה זו התחזק השקל לעומת סל המטבעות ב-8%! ופרט "שולי" נוסף - בדיוק לפני חצי שנה יצא פרופסור אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, היועץ לראש הממשלה במתקפה חסרת תקדים על מדיניות ההתערבות של בנק ישראל.

מקריות מעניינת? לדעתי ממש לא. בנק ישראל כבר הותקף בעבר על ידי מספר מומחים לכלכלה שמעולם לא היו בחדר מסחר ואין להם שמץ של הבנה בהתנהלות שוק המט"ח בעידן המודרני אולם מומחים אלו חזרו לאקדמיה ולמכוני המחקר, שם מקומם, וטוב שכך. כאן מדובר על שני היועצים הרשמיים של הממשלה - מצד אחד פרופסור שמחון ומצד שני בנק ישראל.

האם בנק ישראל החליט לשבת על הגדר ולהוכיח לשמחון ולממשלה מה קורה כשלא מתערבים? תשפטו אתם. אם טרם השתכנעתם אספר לכם כי במשך עשר שנים בהם בנק ישראל מתערב לא הייתה אף תקופה בה השקל התחזק בכזאת עוצמה על פני זמן ובנק ישראל לא הגיב בהתאם. אני משוכנע שזה מה שקורה וזה ממש מקומם כי את המחיר לכיפופי הידיים משלם המשק הישראלי ובגדול.

כרגע מי שמשלם את המחיר הם היצואנים לגוש האירו. את זעקתם שלא נשמעה עד כה (כי היצוא לגוש האירו מהווה במקרה הטוב 30% מסך היצוא), זעק נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש שדרש משר האוצר חבילת סיוע. קשה לראות את האוצר, שנאלץ לחלק מיליארדים כאתנן לחברי קואליציה ומיליונים רבים לאוכלוסיות חשובות כגון תושבי עמונה, וכתוצאה מכך נוצר גירעון והבור בתקציב גדל, נעתר לקריאתו של ברוש ועל כן הזעקה חייבת להגיע במישור אחר לגמרי.

אם רוצים לרתום את האוצר למאבק צודק על עתיד המשק הישראלי, רצוי לבוא עם פתרונות שלא ידרשו הוצאה כספית, אולי כאלו שאף יביאו הכנסה כספית ופתרונות כאלו יש וזה הזמן לנקוט בהם - רצפה לסל המטבעות, מיסוי תנועות הון וכיו"ב. אין שום דרך אחרת להילחם בתופעה שכל כך פוגעת במשק הישראלי והשבוע האחרון הוכיח את החשש הגדול מכולם - האירו התאושש קלות מהשפל אליו הגיע לעומת הדולר, ותוך יומיים נחלש הדולר לעומת השקל ב-1.5%.

אם יתממשו התחזיות לגבי התאוששות האירו בשנה הבאה ובנק ישראל והאוצר לא יבצעו מהלך מתבקש, אז נראה את הפגיעה הממשית במשק אם חלילה יחזור הדולר לרמת 3.5 שקלים לדולר, ושלא יהיה לכם ספק שזה יקרה אם בנק ישראל ימשיך לשחק משחקים במקום לעשות את מה שצריך לעשות המבוגר האחראי.

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.