בעקבות חוק המיילים הצרפתי

על אף שיוזמה זו היא ראויה וברוכה, נראה כי ארוכה הדרך ליישומה

קריירה/ צילום: צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קריירה/ צילום: צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

לאחרונה נחתם בצרפת הסכם תקדימי המאפשר לעובדים "להתנתק" אחרי השעה שש בערב: לכבות את מכשיר הטלפון שקיבלו מהמעסיק ולא לענות על הודעות דואר אלקטרוני שהגיעו לתיבת הדואר שלהם לאחר שעות העבודה. חברות המעסיקות יותר מ-50 איש יידרשו כעת להגיע להסכמות עם העובדים על הזכות החדשה ולפרט את זכויותיהם בעקבות ההסכם.

צרפת נחשבה מאז ומתמיד לפורצת דרך בכל הקשור לזכויות עובדים והייתה, למשל, המדינה הראשונה שאימצה שבוע עבודה בן 35 שעות. העובדים הצרפתים גם זכאים ל-60 ימי חופשה בשנה, ורובם מקפידים לנצל אותה.

ממחקר שנערך בטרם הסכימו הפדרציות ואיגודי העובדים על החוק, התברר כי 77% מהמנהלים ו-39% מהעובדים משתמשים בטלפונים ובמחשב לצורכי עבודה לאחר השעה שש בערב. אילו מחקר דומה היה מתבצע בישראל, אפשר להניח שהמספרים היו גבוהים בהרבה - ונתונים אלה הביאו את הצדדים למסקנה כי יש לאזן באופן טוב יותר בין העבודה לחיים הפרטיים.

על אף שיוזמה זו היא ראויה וברוכה, נראה כי ארוכה הדרך ליישומה, הן בצרפת ועל אחת כמה וכמה בישראל, וזאת מכמה טעמים. ראשית, החוק אינו לוקח בחשבון שאנו חיים בסביבת עבודה גלובלית, ובשל הצורך להיות בקשר בענייני עבודה עם אנשים במדינות באזורי זמן אחרים, קשה עד בלתי אפשרי לתחום את שעות העבודה במקצועות רבים רק לפי השעה בצרפת (או בישראל).

שנית, החוק אינו ניתן לאכיפה, וגם לא נקבעו עונשים מפורטים על הפרתו. בנוסף לכך, ואולי החשוב מכל, נראה כי הוא אינו לוקח בחשבון את התרבות הארגונית במקום העבודה הספציפי ואת המסר המועבר מהמנהל לעובד בכל הקשור לעבודה בשעות הפנאי או לזמינות העובד לצורכי עבודה בשעות אלה.

קיראו עוד ב"גלובס"


כך, לדוגמה, עובד המכיר את מעסיקו, סגנונו ודרישותיו, יתקשה שלא לענות גם לאחר השעה שש בערב, כאשר הוא יודע כי מעסיקו זקוק לתשובה דחופה בענייני עבודה. אם בחר אותו עובד שלא לענות, בהתאם לקבוע בחוק, המתח הרב שייגרם לו בשל כך והחשש מתגובתו של המנהל ביום שלמחרת עלולים לרוקן מתוכן את תכלית החוק, שהיא לאפשר לעובד לא לעסוק בענייני עבודה בשעות שאינן שעות העבודה.

חוק כזה או אחר אינו אפקטיבי ללא הטמעת הצורך האיזון בין שעות העבודה לשעות הפנאי בארגון ושינוי התפיסה הארגונית בהתאם. כך, עובד המקבל הודעה מהמנהל לאחר השעה שש בערב לא יפחד שלא לענות ויוכל להמשיך בעיסוקיו ללא חשש, מאחר שיידע כי המנהל לא מצפה לתשובה בשעות אלה.

דרך אפקטיבית יותר ליישום האיזון האמור יכולה להיות באמצעות הטלת סנקציה על מעסיק הפונה לעובד לאחר השעה שש בערב. למשל, אם עובד נאלץ לענות לטלפון או לאימייל ומוצא את עצמו עובד לאחר השעה שש בערב, המעסיק ישלם על כך שכר שעות נוספות בשיעור 200%. הוראה כזאת תגרום למנהלים לחשוב פעמיים בטרם הם פונים לעובד בשעות הערב, מצד אחד, ותתגמל את העובד במקרה שייאלץ לעבוד בשעות הפנאי, מצד שני.

במסגרת שינוי התרבות הארגונית האמור, המעסיק צריך להעביר מסר ברור לעובדיו כי הוא מכבד את שעות הפנאי שלהם, והם אינם צריכים לחשוש שלא לעסוק בענייני עבודה בשעות אלה. בנוסף, על המעסיקים לעודד גם את לקוחותיהם לכבד את שעות פעילות הארגון כאשר לא מדובר בעניינים הדורשים טיפול מיידי, כך שיתאפשר להם להנהיג את השינוי המיוחל.

רק שילוב של שינוי התרבות הארגונית והטלת סנקציה כספית על מעסיקים מפירי חוק יאפשר לעובדים ליהנות מאיזון נכון יותר בין עבודה ומנוחה, ולא פחות חשוב - יאפשר לאכוף את החוק בצורה נכונה ויעילה יותר.

■ עו"ד לנדאו עומדת בראש משרד נעמי לנדאו ושות'. אורן גרוס הוא עורך דין במשרד. 

לכתבה הקודמתמקום עבודה אינו ג'ונגל