מנכ"ל אנרג'יאן: רוצים למכור גז גם לחברת החשמל

חברת הגז והנפט היוונית קיימה הבוקר מסיבת עיתונאים להשקת פעילותה בישראל, לקראת פיתוח שדות "כריש" ו"תנין" ■ החברה מצהירה כי תשקיע קרוב ל-1.5 מיליארד דולר בפיתוח השדות ותזרים גז החל מ-2020

מייסד ומנכ"ל אנרג'יאן היוונית, מתיאוס ריגאס, הציג הבוקר במסיבת עיתונאים בתל אביב מצגת על פיתוח שדות הגז כריש ותנין, תחת הכותרת "שוברים את המונופול". ריגאס הצהיר כי אנרג'יאן מחויבת לאספקת גז למשק הישראלי החל ב-2020, לאחר שתציג לממשלה תוכנית פיתוח עד מאי השנה, ותשיג מימון של 1.3-1.5 מיליארד דולר עד דצמבר.

אנרג'יאן שילמה לדלק ונובל אנרג'י 40 מיליון דולר על רכישת כריש ותנין, ולאחר שתשיג סגירה פיננסית תוסיף 108 מיליון דולר שישלימו את העסקה.

באנרג'יאן מדגישים כי התקופה הנוכחית טובה מאוד לפיתוח השדות במים הכלכליים של ישראל, משום שהיצף הגז גורם לכך שנכסי גז ב-300 מיליארד דולר מוקפאים ברחבי העולם. המשמעות היא היצע רב של ציוד לביצוע קידוחים ועבודות פיתוח, שהוריד את המחירים בלפחות 30% לעומת שיא הביקושים.

החברה היוונית מתכוונת להתחיל בביצוע 3-4 קידוחים במאגר כריש, הגדול מבין השניים שבבעלותה, שבו כ-36 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי, וכאשר התנאים הכלכליים יבשילו, לבצע 2-3 קידוחים במאגר תנין שבו 25 BCM מוכחים.

במסיבת העיתונאים אמר ריגאס כי יש שני מרכיבים שיהפכו את הפרויקט לכלכלי: לקוחות בישראל שירכשו 3 מיליארד מ"ק בשנה לפחות, ומחיר שיהיה כלכלי לשני הצדדים. הוא הדגיש את תפקידה של הממשלה בקבלת החלטות מהירות, הן באישור תוכנית הפיתוח והן בקביעת צעדים ברורים ושוויוניים לתמיכה במאגרים קטנים, וכן את החשיבות שיש במתן אפשרות לחברת החשמל ליהנות מירידת מחירי הגז הצפויה כשתיכנס אנרג'יאן לשוק. על פי מתווה הגז, הגז מכריש ותנין יגיע רק למשק הישראלי.

ריגאס הסביר כי אנרג'יאן בחנה כמה אפשרויות לפיתוח השדות ובחרה בשימוש ב-FPSO, מעין אוניית ענק הממוקמת מעל לבאר שבקרקעית הים, מטפלת בגז ומסוגלת לאגור עד 700 אלף חביות נפט. לדבריו, מדובר בטכנולוגיה יקרה יותר מהקמת פלטפורמה ימית לטיפול בגז ובנפט, אך היא יכולה להפיק 90% מהגז לעומת 70% בפלטפורמות, בגלל קרבתה לבארות, ולכן, על פני 25 שנה של הפקת 3 BCM בשנה, מדובר בהשקעה משתלמת.

ה-FPSO מסוגלת לטפל ב-15,000 אלף חביות נפט ביום, והצינור שיוביל ממנה את הגז לחוף צפוי להיות בקוטר 24 אינץ'. ריגאס הדגיש כי ההחלטה להשתמש באונייה תורמת הן למהירות הפיתוח והן לביטחון הטכנולוגי, משום שהאונייה נבנית במספנה בתנאי ודאות במקום הקמת אסדה בלב ים.

מנגנון גיבוי הדדי

"זאת הטכנולוגיה הנקייה ביותר, עם ההשפעה הסביבתית הנמוכה ביותר, משום שאין הפקת נפט בתוך הים אלא רק על החוף", הוסיף ריגאס. הנפט מהאונייה מועבר פעם בכמה זמן לאונייה, הפורקת אותו ישירות לבתי הזיקוק ללא טיפול בלב ים.

אנרג'יאן מתכוונת להזמין את המתקן הימי ממספנה בדרום אסיה - כנראה בדרום קוריאה, בסינגפור או בסין - ולעצב אותה לפי צרכיה. מודל המימון יהיה קרוב לוודאי ליסינג ל-30 שנה, באמצעות כספים שמקצות המדינות בהן פועלות המספנות כדי לסייע להן לקבל עבודות.

שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר, שמונה למנהל הפעילות של אנרג'יאן ישראל, הוסיף כי כלי השיט יהיה בעל יכול טיפול של 4 BCM, כדי לשרת שדות קטנים שעשויים להתגלות בהמשך, ובכך להסיר את החסם בפני פיתוחם ולספק לאנרג'יאן מודל עסקי נוסף.

צמח הדגיש את חשיבות הרגולציה ביצירת תחרות הוגנת, בעיקר באמצעות יצירת מנגנון של גיבוי הדדי להזרמת הגז, במקרה של תקלה באחד השדות, בדומה לגיבוי שמקבלות תחנות הכוח הפרטיות מחברת החשמל ואחת מהשנייה. "יצרני החשמל הפרטיים התמודדו בתחילת הדרך עם אותו אתגר", אמר. "הלקוחות היו רגילים ליציבות האספקה מחברת החשמל ורצו להיות מכוסים במקרה של תקלה".

צמח סבור שמעבר ליצירת תנאים לתחרות הוגנת, לאנרג'יאן יש נקודות חוזקה שיאפשרו לה לרכוש לקוחות. "האסטרטגיה שלנו היא לא רק מחיר. אנחנו מתכוונים לנתח את הצרכים הנקודתיים של כל לקוח שלנו ולהתאים לו חבילה ייעודית. זה יתרון שיש לנו דווקא כי אנחנו קטנים וגמישים. יחד עם זאת, אנחנו נהיה תחרותיים במחיר. אנחנו גם צריכים לראות איך מוצאים דרך לעזור לחברת החשמל ליהנות מהגז הזול שלנו מבלי לפגוע בחוזים הקיימים שלה".

בראיון ל"גלובס" לאחר מסיבת העיתונאים נשאל ריגאס מהי לדעתו תשואה הוגנת בתעשיית הגז הטבעי. "החזר ההשקעה צריך להתחשב בסיכונים", השיב. "ההחזר המצופה מצד בעלי מניות הוא באזור הנמוך של הספרות הכפולות. זה האזור שבו ההשקעה בתחום מצדיקה את עצמה.

"כפי שאמרתי במצגת, זה זמן נהדר להשקעות בתחום, אבל מצד שני זה זמן רע מאוד, כי למשקיעים יש אופציות. יש בעולם הרבה פרויקטים מוכנים או שדות מוכנים שאינם מפותחים. אנחנו לא לבד. כדי להצדיק הזרמת כסף לישראל, כדי לשכנע משקיעים לישראל ולא להזרים אותו למצרים, או יוון או מקום אחר, צריכה להיות סביבה שמצדיקה את זה, כולל יציבות רגולטורית של ממשלת ישראל".

בהמשך לשיחה ציין גורם באנרג'יאן כי הכוונה לאזור הנמוך הוא החל מ-10% תשואה. מדובר בתשואה קטנה בחצי מזו שהשיגה תמר בשנה שעברה, כשהגיעה ל-22% תשואה.

- מה התחזית שלך למכרז החיפושים החדש של ישראל? האם לאור הקפאת נכסי הגז ב-300 מיליארד דולר יכול להיות שנגיע לאפריל ולא יהיו מציעים?

ריגאס: "אומר זאת כך - חיפוש גז בימים עמוקים אינו באופנה עכשיו. למעט מאוד חברות יש את היכולת והתיאבון להיכנס לחיפושי גז במים עמוקים. אני לא חושב שלא יהיו הצעות בכלל, אבל אני חושב שהציפיות צריכות להיות נמוכות, לא בגלל ישראל, אלא בגלל מצב תעשיית הנפט והגז. התעשייה הגיעה לנקודה שבה כל החיפושים בים נעצרו. הרבה חוזים לביצוע חיפושים בוטלו.

"ביוון לבד יש לנו 5 אוניות קידוח שעומדות בפיראוס. כך גם בקפריסין. יש אוניות קידוח בכל מקום. ייקח זמן לחברות לחזור לשוק, הפרויקטים הראשונים שהן יחפשו יהיו פיתוח שדות קיימים, ורק אחר כך יעברו לחיפושים במים עמוקים. לכן, אני חושב שצריכים להיות ריאליסטיים ולשמור על ציפיות נמוכות".

לשאלה אם אינו מודאג מהקצב האיטי של יצירת הביקושים השיב ריגאס: "אני רואה את הקצב של בניית גורדי השחקים בתל אביב, את כמות המנופים שיש כאן. כל המגדלים האלה יזדקקו לחשמל, הצמיחה מייצרת ביקושים. יהיה אמנם חשמל ממקורות מתחדשים, אבל עדיין יש צורך בעוד תחנות כוח מונעות גז, ואנחנו בטוחים שיהיה ביקוש לגז".